משה קוה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה קוה
לידה 1943 (בן 81 בערך)
טשקנט, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום פיזיקת מצב מוצק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה קוה (נולד ב-1943) הוא פיזיקאי ישראלי. פרופסור אמריטוס במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן. כיהן כנשיא האוניברסיטה בין השנים 19962013.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוה נולד בטשקנט, אוזבקיסטן, לאחר שמשפחתו נמלטה אליה מוורשה ב-1939 מאימי מלחמת העולם השנייה. ב-1950 עלה עם משפחתו לישראל, ושירת בצה"ל בנח"ל.

ב-1971 פרסמו קוה ונתן אביעזר מאמר בתחום המוליכות החשמלית, בו הצביעו על מקרים שבהם ההתנגדות החשמלית אינה תלויה בחזקה חמישית של הטמפרטורה כפי שחזה חתן פרס נובל פליקס בלוך.[1] עם השנים החל קוה לעסוק בתכונות תובלה של מערכות לא מסודרות, ובפרט באפקטים של לוקליזציה חלשה. בתקופה זו שיתף פעולה עם חתן פרס נובל בפיזיקה, סר נוויל מוט מאוניברסיטת קיימברידג'. כפיזיקאי, פרסם קוה כ-300 מאמרים בתחומי פיזיקת מצב מוצק, מערכות לא מסודרות, תאוריות כאוס בחומר וכן על מזעור מכשירים אלקטרוניים.

קוה כיהן בעבר כראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן וכרקטור האוניברסיטה. בשנים 1999–2000 כיהן גם כראש ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל (ור"ה). ב-2014 פרש לגמלאות והוא עתה פרופסור אמריטוס.

מכהן החל מ-1992 כפרופסור אורח במעבדות קבנדיש באוניברסיטת קיימברידג', אנגליה.

ב-2004 זכה קוה בפרס רוטרי לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל.

ב-2018 זכה בפרס ההשכלה הגבוהה מטעם המועצה להשכלה גבוהה, על מנהיגות מיוחדת לקידום מוסד אקדמי.[2]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוה נשוי לדורית ואב ל-4 ילדים. אחותו היא פרופסור ברכה קרמרסקי, מרצה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. כלתו היא העיתונאית שלי טפיירו.

פרסים והוקרה (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס לנדאו למחקר (1972)
  • פרס קרן לנדאו לקידום המחקר והטכנולוגיה (1973)
  • עמית מחקר של האגודה הבריטית למחקר באוניברסיטת קיימברידג' (1980)
  • עמית מחקר מהאגודה האמריקאית (ONR) באוניברסיטת פנסילבניה, ארצות הברית (1981)
  • עמית מחקר מטעם האגודה המלכותית הבריטית (1981–1985)
  • פרס לנדאו למחקר ייחודי (1985)
  • פרס רוטרי לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל (2004)
  • פרס ארץ ישראל היפה על הקמפוס האוניברסיטאי היפה (2005)
  • דוקטורט כבוד מישיבה יוניברסיטי (2006)
  • פרס ההשכלה הגבוהה מטעם המועצה להשכלה גבוהה, על מנהיגות מיוחדת לקידום מוסד אקדמי (2018)[3]
  • אות יקיר העיר פתח תקווה (2019)[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה קוה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Moshe Kaveh and Nathan Wiser, Failure of the Bloch T5 Law for the Low-Temperature Electrical Resistivity of Metals, Phys. Rev. Lett. 26, 635–636 (1971)
  2. ^ פרס הוקרה ייחודי לנשיא בר-אילן לשעבר- פרופ' משה קוה | כיפה, באתר www.kipa.co.il
  3. ^ פרס הוקרה ייחודי לנשיא בר-אילן לשעבר- פרופ' משה קוה | כיפה, באתר www.kipa.co.il
  4. ^ יקירי פתח תקוה לשנת 2019, באתר petahtikva.mynet.co.il, ‏24 בנובמבר 2019


ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.