משה רוסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משה רוסמן (נולד ב-4 ביולי 1949) הוא פרופסור מן המניין במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

תוכן עניינים 1 חייו 2 מחקריו 2.1 תיאור מחקריו 2.2 The Lords' Jews: Jews and Magnates in the Polish-Lithuanian Commonwealth 2.3 התגלית בקשר לבעל שם טוב 2.4 הבעש"ט: מחדש החסידות (הבעש"ט מחדש החסידות 2.5 How Jewish is Jewish History 2.6 נשים יהודיות 2.7 מחקרו העכשווי 3 הערות שוליים 4 ספרים שכתב 5 ספר שהשתתף בכתיבתו 6 לקריאה נוספת

[עריכה] חייו

משה רוסמן נולד בשיקגו ב-1949. הוא קבל תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה בשנת 1971 ותואר ראשון נוסף בתלמוד מבית המדרש לרבנים באמריקה (Jewish Theological Seminary of America) ב-1972. הוא המשיך ללמוד ב בית המדרש לרבנים באמריקה לתואר שני ושלישי. ב-1979 עלה עם אשתו וילדיו לישראל שם סיים את כתיבת הדוקטורט ב-1982 בנושא "יהודים באחוזות שינייאבסקי וצ'ארטוריסקי". התחיל להרצות בבר-אילן כמורה מן החוץ ב-1979 , זכה בפרס אלון ב-1983 ומשנת 2000 משמש כפרופסור מן המניין באוניברסיטה. כיהן כמופקד הקתדרה למנהיגות ע"ש לאו. היה עמית מחקר באוניברסיטת יאגליוניאן שבקראקוב, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית, פעמיים עמית מחקר במרכז ללימודי יהדות מתקדמים שבאוניברסיטת פנסילבניה, היה (פעמיים) פרופסור אורח באוניברסיטת מישיגן שבאן ארבור, וכן באוניברסיטת סולומון שבקייב, באוניברסיטת ברנדייס, ובשנה האקדמית 2007-2008 משמש כעמית מחקר במכון ללימודים מתקדמים שבאוניברסיטה העברית בירושלים, שם הוא חבר בקבוצת מחקר הנקראת "לקראת היסטוריה חדשה של החסידות".

רוסמן שימש בעבר כחבר בוועדת הפרסומים של מרכז שזר בוועדת פרס שזר, והיה גם חבר בהנהלת החברה ההיסטורית הישראלית, היה בוועדה המייעצת ללימודי ההיסטוריה בבתי ספר דתיים שבמשרד החינוך וישב בוועד המנהל של האיגוד העולמי למדעי היהדות. כיום הוא בוועד המנהל של הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, יושב בוועדת מלגות קרן רוטשילד, מאז 1993 הוא חבר מועצת כתב העת ציון, מאז 1993 יושב במועצת כתב העת POLIN להיסטוריה של יהודי פולין. משנת 2001 הוא במערכת של כתב העת המקוון Jewish Studies.

[עריכה] מחקריו

[עריכה] תיאור מחקריו

במוקד מחקרו של משה רוסמן חיי היהודים בפולין בעת החדשה המוקדמת. סביב נושא זה עסק במספר תחומים: באורח חייהם החברתי והכלכלי של היהודים, בראשית החסידות, בנשים ובהיסטוריוגרפיה. רוסמן מבסס את מחקריו על שילוב בין חומר ארכיוני פולני לחומר יהודי מסוגים שונים. מחקריו לוו בעבודה בארכיונים בוורשה, קרקוב, לובלין, לונדון, קייב, פראג וורוצלב.

[עריכה] The Lords' Jews: Jews and Magnates in the Polish-Lithuanian Commonwealth

זהו שם ספרו הראשון של משה רוסמן, שהוא עיבוד של עבודת הדוקטורט שלו וראה אור בהוצאת אוניברסיטת הרווארד. הספר נסוב על תולדות היהודים באחוזות שינייאבסקי וצ'ארטוריסקי (משפחת צ'ארטוריסקי ירשה את משפחת שינייאבסקי דרך נישואים). הספר בוחן את האנטומיה של היחס בין היהודים והאצולה הגבוהה הפולנית. הוא בחן מה היו תפקידיהם הכלכליים, כיצד השפיעו האצילים על הקהילות והפרטים היהודיים והוא מתאר מוסדות מרכזיים כמו ארנדה (חכירה) ומסחר ובאיזו צורה התנהלה הקהילה היהודית תחת השלטון של האצילים. ספר זה תורגם גם לפולנית ^[1] (וזכה לפרס מילבסקי בפולין. רוסמן היה החוקר היהודי הזר הראשון שעוסק במוצהר בנושא יהודי שהורשה לו לעבוד בארכיונים בפולין תחת המשטר הקומוניסטי (1978-79). מחקרו היה אחד מהראשונים אחרי מלחמת העולם השנייה (ביחד עם יעקב גולדברג וגרשון הונדרט) שהסתמך על חומר ארכיוני פולני, שלא היה נגיש כל שנות הקומוניזם, כבסיס לכתיבת תולדות היהודים בפולין-ליטא.

[עריכה] התגלית בקשר לבעל שם טוב

תוך כדי שהייתו בארכיונים בפולין, ב-1978, מצא רוסמן ברשימת משלמי המיסים של העיירה מז'יבוז, כינויו (בעל שם, בעל שם דוקטור) של ר' ישראל בן אליעזר בעל שם טוב (הבעש"ט) המזהה אותו כדייר בבית בבעלות הקהל. החידוש כאן היה שהבעש"ט חי בבית זה מספר שנים בלי לשלם מיסים ובלי לשלם שכר דירה. מכאן ניתן להסיק שתי מסקנות עיקריות: האחת היא שהבעש"ט היה קיים, (עד אז עדיין היו ספורים שפקפקו בעובדה זו). השנייה, שהבעש"ט לא היה מורד בממסד כפי האמונה העממית וחלק מהמחקר, אלא נתמך על ידי הממסד. ב-1986 פרסם את מאמרו החלוצי בנושא ^[2] מהפרספקטיבה של החומר החדש, עבר רוסמן לחקירת המקורות החסידיים היהודיים מחדש וכתב את ספרו:

[עריכה] הבעש"ט: מחדש החסידות (הבעש"ט מחדש החסידות

גרסתו האנגלית של הספר ראתה אור בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה ^[3] זכתה בפרס National Jewish Book Award לשנת 1996 גרסתו העברית ^[4] של הספר זכתה לפרס זלמן שזר לשנת 2000. טענתו העיקרית של הספר היא שהבעש"ט היה יותר ממשיך מאשר מחדש. חידושיו היו יותר חידושים בחסידות הישנה, המיסטית, הסגפנית, מאשר חידושים ביהדות. לא הייתה תנועה חסידית מבחינת קיומם של תודעה עצמית מובחנת, מוסדות, אידאולוגיה מגובשת ומספרים רבים של מאמינים חסידיים בחייו של הבעש"ט. בספר זה ממקם רוסמן את הבעש"ט בהקשר ההיסטורי-גאוגרפי-חברתי-תרבותי שלו. רוסמן מראה את יחסי הגומלין של הבעש"ט עם גורמים שונים עמם בא במגע, הוא מתאר את סביבתו ומאיר את הבעיות השונות שעמדו בפניו וכיצד הוא התמודד עימן.

[עריכה] How Jewish is Jewish History

הספר מתמודד עם האתגרים שהגישות הפוסט-מודרניות מעמידות בפני כתיבת ההיסטוריוגרפיה היהודית. הספר דוגל בגישה אותה רוסמן מכנה פוזיטיביזם מתוקן; אמוץ של עקרונות הנובעים מהפוסט-מודרניזם יחד עם שמירה על אפשרות להוכחה היסטורית מתוך היגיון או ראיות.

[עריכה] נשים יהודיות

משה רוסמן לימד בשנת תש"ן את הקורס הראשון בארץ על תולדות נשים בהיסטוריה היהודית. מאז הוא חוקר את ההיסטוריה היהודית גם מהפרספקטיבה של הנשים. הוא הראה, בין היתר, שהסטראוטיפ לפיו בעבר הגברים למדו והנשים עבדו איננו הולם את המציאות. במזרח אירופה בעת החדשה המוקדמת נשים בדרך כלל היו שותפות מבחינה כלכלית בעסקים שונים עם בעליהן, כלומר הרוב המכריע של הגברים התפרנסו ורק אצל שכבה דקה מאוד, הנשים היו המפרנסות העיקריות. לעומת זאת, ברור מהמחקר שהנשים למדו או יכלו ללמוד מהספרות ביידיש שהתפתחה במאות ה-16 עד ה-18, זאת שיתף אותן יותר בתרבות היהודית המסורתית. רוסמן גם טען כי המחיצה בבית הכנסת היא סימן של התקרבותן של הנשים לזירה היהודית התרבותית הציבורית, שמסוף ימי הביניים נשים היו מחוץ לבית הכנסת, או בבית הכנסת מיוחד לנשים. מהמאה ה-17, עם הפצתן של עזרות נשים בבתי הכנסת במרכז ובמזרח אירופה, נכנסו נשים לתוך בית הכנסת עצמו, וטענתו הייתה שבמשך 400 שנה נשים התקרבות יותר ויותר למרכזו של בית הכנסת. ^{[5] [6]}

[עריכה] מחקרו העכשווי

רוסמן מכין כעת מחקרים על חקר החסידות, הספר החסידי, ותולדות נשים יהודיות בפולין בעת החדשה המוקדמת. לביבליוגרפיה של מחקריו ראו את האתר של אונ' בר-אילן.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ (Polish edition: Zydzi Panscy (Biblioteka Narodowa [Polish National Library], Warsaw, 2005
2. ^ ("מז'יבוז' ורבי ישראל בעל שם טוב", ציון נב, ב (תשמז) 177-189
3. ^ (Founder of Hasidism: A Quest for the Historical Ba'al Shem Tov (University of California), 1996)
4. ^ הבעש"ט מחדש החסידות/ משה רוסמן; תרגם מאנגלית: דוד לוביש; ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תש"ס 1999
5. ^ "להיות אישה יהודית בפולין-ליטא בראשית העת החדשה" בתוך: קיום ושבר: יהודי פולין לדורותיהם, ישראל ברטל, כרך ב', ישראל גוטמן (עורכים), מרכז זלמן שזר: ירושלם תשסא, 434-415;
6. ^ “The History of Jewish Women in Early Modern Poland: An Assessment,” Polin 18 (2005).

[עריכה] ספרים שכתב

• הבעש"ט מחדש החסידות/ משה רוסמן; תרגם מאנגלית: דוד לוביש; ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תש"ס 1999

[עריכה] ספר שהשתתף בכתיבתו

• פולין : פרקים בתולדות יהודי מזרח-אירופה ותרבותם / האוניברסיטה הפתוחה ; צוות הקורס: עמנואל אטקס, דוד אסף, ישראל ברטל; תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תש"ן-תשנ"ד, 1994.

[עריכה] לקריאה נוספת

• עמנואל אטקס, "‫’הבעש"ט ההיסטורי’ - בין רקונסטרוקציה לדקונסטרוקציה", ‫ תרביץ סו,ג (תשנז 1997) 425-442.
• חביבה פדיה, (על) משה רוסמן, "הבעש"ט מחדש החסידות" (תשס), ציון סט,ד (תשסד 2005) 515-524.