משה רחמילביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

משה רחמילביץ' (2 בספטמבר 1899, תרנ"ט13 באוקטובר 1985, תשמ"ה) היה רופא פנימי, מאבות מקצוע הרפואה בישראל. חתן פרס ישראל לרפואה לשנת 1964.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחמילביץ' נולד בסתיו 1899 במסטיסלבל שברוסיה (רוסיה הלבנה), וגדל בבוברויסק. אביו, שהיה סוחר עצים, הקפיד על חינוך יהודי-ציוני. לאחר לימודי הגימנסיה למד רפואה בגרמניה. ב-1926 עלה לארץ ישראל והחל לעבוד בבית החולים ביקור חולים בירושלים. ב-1927 נבחר לצאת להשתלמות בארצות הברית, שם עבד והתמחה בבית החולים מאונט סיני בניו יורק. לאחר שובו לארץ עבד בבית החולים הדסה. ב-1948 פונתה המחלקה הפנימית שניהל מהר הצופים ל"בית הדגל", וב-1961 עברה לעין כרם.

בנוסף היה רחמילביץ' רופאם האישי של מנהיגי מדינת ישראל. הוא היה מראשוני בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית (שהוקם ב-1949) וכיהן כדקאן הפקולטה בין השנים 1958 ו-1961. עסק במחקר רפואי ובפרט בחקר מחלות הדם.

זכה בפרס ישראל לרפואה בשנת 1964, בתואר יקיר ירושלים (1970) ובתוארי דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית (1973), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1982) ואוניברסיטת תל אביב (1984).

היה נשוי לחווה לבית פומרנץ ואב לשני בנים, שניהם פרופסורים לרפואה: דניאל (מומחה במחלות דרכי העיכול ורפואה פנימית) ואליעזר (המטולוג).

משה רחמילביץ' נפטר באוקטובר 1985 מסרטן המעי הגס, בגיל 86, כ-10 שנים לאחר שהתאלמן. הותיר את בניו ומשפחותיהם.

רחוב ראשי בשכונת פסגת זאב בירושלים קרוי על שמו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נח קפלינסקי, 'עם פרופ. משה רחמילביץ', מידע לרופא: כתב-עת לבעיות רפואה 38 (1984), 22–24.
  • מתי גולן, רופא משה רחמילביץ’,‫ תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ט 1989.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.