משוואה לינארית
בערך זה |
במתמטיקה, משוואה לינארית היא משוואה שכל המשתנים בה הם ממעלה ראשונה, כלומר מופיעים ללא חזקות. הצורה הכללית של משוואה לינארית היא זאת:
. משוואה כזו נקראת "משוואה לינארית ב-n נעלמים". פתרון של המשוואה הוא כל קבוצה סדורה של מספרים
שהצבתם במקום הנעלמים המתאימים
תניב את השוויון המבוקש. האיברים
נקראים הנעלמים במשוואה, והאיברים
נקראים המקדמים של הנעלמים. האיבר b נקרא מקדם חופשי. מקדמי המשוואה הם סקלרים השייכים לשדה ידוע, כגון שדה המספרים הממשיים, או לחוג כללי יותר.
בלשון פיזיקלית, לנעלמים נהוג לקרוא דרגות חופש ואילו למשוואות נהוג לקרוא אילוצים. מכיוון שמערכות של משוואות ליניאריות הן הסוג היחיד של משוואות שאפשר לפתור באופן מלא (כלומר, יש שיטה לחשב באופן אנליטי את כל הפתרונות, דבר שלא קיים עבור מערכות משוואות לא לינאריות) יש חשיבות רבה ליכולת להמיר משוואות אחרות לצורה לינארית, או לפחות לקרב באופן לינארי מצבים מורכבים יותר.
תוכן עניינים |
[עריכה] מערכת משוואות לינאריות
|
|
ערך מורחב – מערכת משוואות לינאריות |
במקרים רבים יש לפתור מערכת משוואות לינארית, כלומר קבוצה של מספר משוואות לינאריות, ולא משוואה בודדת. במקרה כזה מחפשים פתרון למערכת - כלומר, פתרון שמתאים לכל המשוואות יחד. מערכת משוואות תיכתב בצורה הכללית ביותר כך:


- :
- :

זוהי מערכת של m משוואות ב-n נעלמים. נשים לב כי האינדקס של המקדמים הוא כפול: המספר הראשון בו אומר מה היא השורה שבה מופיע המקדם (כלומר, מספר המשוואה) והאינדקס השני - מהו מספר המשתנה שאליו צמוד המקדם.
מערכת משוואות שבה
תיקרא מערכת משוואות הומוגנית.
[עריכה] הצגה באמצעות מטריצות
את מערכת המשוואות נוח להציג בצורה מטריציונית. בצורת הצגה זו, n-ית הנעלמים מוצגת כוקטור עמודה
מממד n ואילו אוסף המקדמים מוצג כמטריצה A מסדר
ואילו m-ית המקדמים החופשיים
מוצגת כוקטור עמודה מממד m. בצורה זו המערכת תיוצג ככשוויון בין מכפלת מטריצת המקדמים בוקטור הנעלמים לבין וקטור המקדמים החופשיים. כלומר:
. באופן מפורש:

[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מבוא לאלגברה לינארית, פרק ב', אמנון יקותיאלי, המחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת בן-גוריון
| נושאים באלגברה לינארית | ||
|---|---|---|
|