משחק ה"דם במים"

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארווין זאדור יוצא מהבריכה לאחר המשחק.

משחק ה"דם במים"הונגרית: Melbourne-i vérfürdő – "מרחץ הדמים" של מלבורן) – היה משחק כדורמים שהתקיים ב-6 בדצמבר 1956 בין נבחרת הונגריה לנבחרת ברית המועצות באולימפיאדת מלבורן ונחשב למשחק המפורסם ביותר בהיסטוריה של משחק הכדורמים. המשחק התנהל על רקע המרד בהונגריה (1956) ונבחרת הונגריה הביסה את נבחרת ברית המועצות 4:0. הכינוי "משחק הדם במים" נטבע על ידי התקשורת לאחר שהשחקן ההונגרי ארווין זאדור יצא מבריכת השחייה לקראת סוף המשחק כשדם זורם מחתך שמתחת לעינו הימנית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנה קטנה של סטודנטים שנערכה ב-23 באוקטובר 1956 הסלימה למרד כולל כנגד משטר הבובות הסובייטי בבודפשט. למשך מספר ימים נראה היה כאילו תוכל הונגריה להשתחרר מחיבוק הדוב הרוסי. אך ב-1 בנובמבר החלו ראשוני הטנקים הסובייטיים להתגלגל לתוך הונגריה ומה-4 בנובמבר ועד ה-10 בנובמבר עסקו הכוחות הסובייטיים בדיכוי המרד באמצעות אסטרטגיה של כוחות משולבים שכללו תקיפות אוויר, הפגזות ארטילריות ומבצעים מתואמים של חי"ר ושריון.

בזמן המרד שהתה נבחרת הכדורמים של הונגריה במחנה אימון בהרים בקרבת בודפשט. חבריה היו מסוגלים לשמוע את קולות הירי ולראות את העשן המיתמר. ההונגרים התאמנו כדי להגן על תוארם כאלופי האולימפיאדה הקודמת. כיוון שנותרו פחות משבועיים למשחקים האולימפיים במלבורן שבאוסטרליה הועברו השחקנים מיד למחנה מעבר לגבול בצ'כוסלובקיה על מנת למנוע מהם להסתבך במרד. השחקנים למדו לראשונה על ההיקף האמיתי של המרד רק כשהגיעו לאוסטרליה ודרשו לקבל מידע על קורות חבריהם ובני משפחתם.

המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהחלה האולימפיאדה דוכא כבר המרד ההונגרי בברוטאליות ורבים מהשחקנים בנבחרת הונגריה ראו את האולימפיאדה כדרך להציל מעט מכבוד מדינתם. "חשנו כי אנו משחקים לא רק עבורנו כי אם עבור מדינתנו כולה" אמר זאדור לאחר המשחק. הקהילה הבינלאומית הייתה כבר מודעת לעוצמת הברוטאלית של התגובה הסובייטית למרד ההונגרי והצופים עודדו בקולניות את הנבחרת האולימפית ההונגרית בכל המשחקים בהם השתתפה. משחק "הדם במים" התנהל מול קהל אוהד שכלל גולים הונגרים שרבים מהם היו כמה ימים לפני כן בזירת האגרוף שבה ראו את לאסלו פאפ זוכה במדליית הזהב השלישית שלו.

מלכתחילה היה המשחק אלים מאוד והוחלפו בו בעיטות ומהלומות. לקול תשואות הקהל הבקיע הכוכב ההונגרי ארווין זאדור שני שערים. זאדור נאלץ לעזוב את הבריכה בדקות האחרונות של המשחק כשנבחרתו כבר הובילה 4:0 לאחר שקיבל אגרוף בפניו מולנטין פרוקופייב. הפציעה של זאדור הייתה הקש ששבר את גב הגמל לגבי הקהל, שכבר היה בטירוף. על מנת למנוע התפרצות מהומות הופסק המשחק כשנותרה דקה לסיום, והמשטרה נכנסה לזירה על מנת לפנות את הקהל. תמונותיו של זאדור השותת דם התפרסמו בעיתונות העולמית והובילו לכינוי "משחק הדם במים", למרות שהדיווחים כאילו המים בבריכה האדימו מדם הם ככל הנראה הגזמה.

ההונגרים המשיכו למשחק הגמר ובו ניצחו את נבחרת יוגוסלביה 2:1 וזכו במדליית הזהב הרביעית שלהם. לאחר שהסתיימה האולימפיאדה ערקו מחצית מ-100 המשתתפים במשלחת ההונגרית לאולימפיאדה למערב. בין הספורטאים שעזבו את הונגריה עקב תוצאות המרד ההונגרי הייתה המתעמלת היהודייה אגנס קלטי, זוכת 4 מדליות זהב באולימפיאדת מלבורן, שעלתה לישראל.

בשנת 2006, ביובל ה-50 למרד ההונגרי, יצא לאקרנים סרט תיעודי בשם "זעם החירות" המתאר את סיפור המשחק. את הסרט הפיקו לוסי לו וקוונטין טרנטינו, שתיאר אותו "כסיפור הטוב ביותר שמעולם לא סופר". הקריין בסרט הוא מרק ספיץ שארווין זאדור היה מאמנו בעת שהיה נער.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]