משטח חימר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משחק על משטח החימר בטורניר הגראנד סלאם רולאן גארוס, אפשר להבחין במבנה הגרגירי שלו

בטניס, משטח חימר הוא אחד מארבעת סוגי המגרשים המשמשים כיום למשחק בענף זה.
משטח החימר מיוצר מתערובת מעוכה של אבן פצלתית ולבנים או סלעים. החימר האדום (סוג החימר הנפוץ יותר) איטי מהחימר הירוק (הנקרא גם "חימר אמריקאי"). משטח החימר (האדום) משמש בתחרות הגראנד סלאם רולאן גארוס בצרפת וזוהי תחרות הגראנד סלאם היחידה הנערכת על סוג משטח זה.
משטח החימר נחשב זול יחסית לבנייה ביחס לשאר משטחי הטניס כיום, הרבה יותר ממשטח הדשא וגם יותר מהמשטחים הקשים ואחד הצרכים היחידים שדורש המשטח באופן קבוע הוא השקיה, כדי לשמור על שטחיותו ועל יציבותו.
מגרשים אלו נפוצים באירופה (במיוחד בצרפת ובספרד), דרום אמריקה ובארצות הברית (שם משתמשים בחימר הירוק).

סגנון המשחק על המשטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

במגרשי החימר החבטה השימושית ביותר היא חבטת סיבוב עילי (טופ ספין) כאשר בין 65-80 אחוז מהחבטות נחבטות בצורה הזו ואת המשחק השחקנים משחקים יחסית רחוק (כ-1 עד 2.5 מטר מהקו האחורי).

משטח החימר נחשב למשטח "איטי" מהסיבה שעקב הרכב החומרים ממנו הוא בנוי הכדורים הפוגעים במשטח מוחזרים ממנו במהירות איטית בהרבה שמקשה מאוד על שחקנים המתבלטים בחבטות חזקות להצליח עליו ובכלל כמות החבטות ללא מענה על משטח זה היא הקטנה ביותר מבין משטחי הטניס. הנקודות על המשטח בדרך כלל ארוכות מה שדורש מצד השחקן יכולות ריכוז, כושר ויציבות גבוהות (המאפיינים של שחקני הגנה) ולעתים השחקנים חובטים חבטות קצרות כדי להוציא את היריב מקצב המשחק ולהפתיעו. עקב הרכבו הגרגירי, התנועה על החימר שונה לחלוטין מהתנועה על שאר המשטחים והיא מצריכה יכולת החלקה טובה של השחקנים (בצעדם האחרון) לכדורים קשים כדי שיוכלו לשנות כיוון ריצה לאחר חבטתם ולא להשאיר מגרש "פתוח", כמו כן בעקבות הסיבות האלו אפשר להבחין לעתים בנפילות והידרדרויות רבות של שחקנים שלא שולטים בתזוזה על משטח זה.

שחקנים אשר מצטיינים על החימר אך ממשיכים לשחק באותו סגנון גם על שאר המשטחים לא מצליחים בהם בדרך כלל ולכן חשוב להם לעשות הכנה נפרדת לאחר עונת החימר כדי להסתגל חזרה למשטחים הקשים.

סוגי החימר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שני סוגים של משטחי חימר כיום:

חימר אדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

משטח החימר האדום עשוי בעיקרו מלבנים מעוכות אשר יוצרות תערובת בגוון כתום כהה אשר אותה דוחסים בצורה מאוד חזקה, כדי שתוכל לשמש כמגרש טניס תקין. לעתים מצפים את התערובת בציפוי עליון על מנת להגביר את בטיחות המשטח. בעיקרון המשטח אינו מצריך השגחה אך בחלק מהמקומות נוהגים ל"השקות" אותו במים מדי פעם כדי שיהיה פחות גרגירי ויותר יציב, מקובל להשתמש בשיטה זו באירופה וצפון אמריקה.

חימר ירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חימר ירוק, (בשמו המסחרי: "Har-Tru") או בכינויו חימר "אמריקאי" (90% מהמגרשים נמצאים בארצות הברית) הוא החימר הפחות נפוץ מבין השניים ודומה לחימר האדום מבחינת הרכב יצורו, אך שונה בצבעו (גוון ירוק) ומהירותו (מהיר במעט). מגרשים בעלי משטח חימר ירוק אפשר למצוא לרוב בחלקים הצפוניים והמזרחיים של ארצות הברית אך הם ממוקמים בכל רחבי המדינה וכיום יש שלושה טורנירים בסבבים המקצוענים לגברים ולנשים (ATP ו-WTA) אשר נערכים על סוג משטח זה, כולם בארצות הברית.

שחקנים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחקנית הנחשבת כיום כמוצלחת ביותר אצל הנשים על משטח החימר היא ז'סטין הנין, זוכת ארבעה תוארי רולאן גארוס ליחידות. יתרונותיה העיקריים על החימר הם החבטות הרב גוניות שלה, מהירות הרגליים וחבטות החיתוך המצוינות.

באשר לגברים, רפאל נדאל נחשב לשחקן החימר הטוב בהיסטוריה, זוכה תשעת תוארי רולאן גארוס - וגם מחזיק בשיא הניצחונות הרצופים על חימר כ-81, אותם השיג בין אפריל 2005 למאי 2007 (רוג'ר פדרר עצר אותו). בשיא זה אצל הנשים מחזיקה כריס אוורט עם 125 ניצחונות רצופים על החימר בין אוגוסט 1973 למאי 1979.

טורנירי טניס מקצוענים הנערכים על חימר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראנד סלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ATP (ירוק)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ATP (אדום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

WTA (ירוק)[עריכת קוד מקור | עריכה]

WTA (אדום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]