משטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משטרה היא ארגון האחראי על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי.

כדי שתוכל לפעול ביעילות ובדחיפות המתבקשת ממטלותיה, המשטרה מאורגנת כארגון צבאי למחצה, בעל היררכיה ומשמעת פנימית. תקנות המשטרה מחייבות את השוטרים, ועבירה עליהן היא עבירה משמעתית.

בעוד הצבא עוסק בהגנה על אזרחי המדינה מפני אויבים חיצוניים, המשטרה ממונה על ביטחונם של האזרחים מפני עבירות המתבצעות בתוך תחומי המדינה או העיר (כשמדובר במשטרה עירונית).

[עריכה] היסטוריה ואטימולוגיה

המשטרה התפתחה בראשיתה מפקידות שלטונית שעסקה בעיקר בגביית מיסים.

המונחים באנגלית עבור משטרה - Police ועבור שוטר - Policeman ודומיהם בשפות אירופיות אחרות) נגזרו מהמילה הלטינית politia (מנהל אזרחי) שבעצמה נגזרה מהמילה היוונית πόλις (פוליס - עיר). המשטרה האירופית הראשונה, שעקרונותיה ותפעולה דומים למושג של ימינו, הוקמה ב-1667, בצרפת, תחת שלטונו של לואי ה-14.

לאחר המהפכה הצרפתית, על פי הוראה של נפולאון בונפרטה, ב-17 בפברואר 1800 נוסדה משטרת פריז והוקמו משטרות בכל היישובים הצרפתים שמספר האוכלוסים שלהם עלה על 5,000 נפש. ב-12 במרץ 1829, ממשלת צרפת הוציאה צו בו קבעה את מדי השוטרים הצרפתים ובכך הייתה משטרת צרפת למשטרה הראשונה שלבשה מדים אחידים.

[עריכה] תפקידי המשטרה

שוטרים של משטרת הגבולות והמכס האמריקנית

לוחמה בפשע: פעילות מניעתית כנגד עבריינים, מניעת פשיעה, סיכול תוכניות לביצוע פשע, תפיסת פושעים והשגת ראיות אשר יוכיחו את אשמתם.
אכיפת החוק: פיקוח על ביצוע החוק, תפיסת ומעצר עבריינים, חקירת פשעים, מציאת חשודים והעמדתם לדין.
שמירה על הביטחון והסדר הציבורי: הן מפני טרור והן מפני מתפרעים.
אבטחת אירועים ציבוריים כגון פסטיבלים, חגיגות והפגנות.
אכיפת חוקי התנועה, מלחמה בתאונות דרכים, טיפול בעברייני תנועה.
חינוך והסברה בקרב האזרחים (פרויקטים לצמצום אלימות ופשיעה, חינוך לזהירות בדרכים ועוד).
הפעלת המשמר האזרחי וגופים התנדבותיים המסייעים למשטרה.
מניעת הגירה לא חוקית, מניעת הסתננות של מחבלים, מניעת הברחות לא חוקיות והברחות דרך המכס.
אכיפת התקנות בנוגע לשמירה על איכות הסביבה, מניעת זיהום הסביבה, טיפול בעברייני סביבה.
איתור נעדרים והשבת אבדות רכוש.

מבקרים, בעיקר אלו המודאגים מעריצות המדינה (ראו מדינת משטרה), טוענים שמשטרה היא כלי בידי השלטון כדי לממש את המונופול שלו על השימוש בכוח.

[עריכה] סמכויות המשטרה

לשם ביצוע תפקידי המשטרה, ניתנו לה סמכויות מיוחדות שיש בהן פגיעה בזכויות הפרט והאזרח, אך בלעדיהן אין המשטרה יכולה לפעול ביעילות.

שימוש בכוח - אנשי המשטרה מוסמכים, בהתאם למסיבות מסוימות, להשתמש בכוח לשם ביצוע מטלותיהם. השימוש בכוח כולל שימוש בכוח נגד רכוש (פריצת דלתות) או נגד אנשים (דיכוי הפגנות לא חוקיות, מעצר מתפרעים וחשודים וכו'). כדי לצמצם ולבקר ככל האפשר את השימוש בכוח, אנשי המשטרה נזקקים לקבלת אישור ממערכת שיפוטית או מדרגי משטרה בכירים, אולם בנסיבות מסוימות, שהוגדרו בחוק, הדורשות שימוש בכוח ללא דיחוי, מוסמכים אנשי המשטרה להשתמש בכוח, גם ללא אישור מוקדם.
כליאה -
חיפוש גופני וחיפוש במבנים וכלי רכב -
ביטול תמרורים ומתן הוראות לנהגים -
ניהול מאגרי מידע -

[עריכה] סוגי משטרות

ככלל המשטרה אמורה לטפל בכל העבירות, בכל התחומים, אך במרוצת הזמן התרבו החוקים והשוטרים התקשו לטפל בכל סוגי העבירות בגלל הכישורים והמיומנויות השונות הנדרשות לתפקידים המגוונים שנוצרו לשם אכיפת החוק. תחילה ניתנה הכשרה שונה לשוטרים, לפי תחומי העיסוק שייועדו להם, אך בהמשך הסתבר שזה לא מספיק, דרושים גם עזרים ייחודיים, מתקנים, מכוניות, כלי נשק, מעבדות ועוד שמתמחים, לכן פוצלו ענפים מהמשטרה והופעלו כארגונים עצמאיים.

סוגי המשטרות המתמחות:

משטרת תנועה.
משטרת גבולות/נמלים.
משטרת תיירות.
משטרת מפגעים (איכות הסביבה).
משטרה פוליטית העוסקת בעבירות בעלות אופי פוליטי, בעיקר במדינות דיקטטוריות.

קיימת גם חלוקה לפי דרך פעולתה של המשטרה - משטרה חשאית הינה משטרה הפועלת במחשכים, בדרך כלל במשטרים טוטליטריים.

קיימים גם גופים צבאיים המבצעים מטלות משטרתיות מסוימות, כמו הקרביניירים האיטלקים.

[עריכה] כפיפות והגבלות על המשטרה

הממשלה היא זרוע מבצעת של השלטון ובהתאם לכך, נוהליה ודרכי פעולתה הושפעו ישירות ממבנה השלטון. משטרות שפעלו במדינות בעלות משטר אבסולוטי, פעלו בשליחות השליט ובהתאם להוראותיו. עם הזמן ועם הופעתם של משטרים בהם כוח השליט מוגבל וכפוף לחוקים ולחוקות, גם פעילות המשטרה השתנתה, כדי לא לחרוג מהמסגרת שהותוותה לה.

המשטרה במדינה דמוקרטית היא רשות מבצעת עצמאית. בישראל היא כפופה לשר לביטחון פנים, בדומה למצב במרבית מדינות אירופה. בארצות הברית כפופה המשטרה העירונית לראש העיר, ובמדינות מסוימות לתובע המחוזי אשר נבחר בבחירות ישירות על ידי האזרחים.

המשטרה מוגבלת בנהלים מחמירים אשר נועדו למנוע שימוש מופרז בכוח ופגיעה בזכויות הפרט. בין היתר, מוגבלת המשטרה בזמן שבה מותר לה לעצור אדם לצורך חקירתו (לרוב 24 שעות), ומעבר לזמן זה נדרש אישור של שופט. כמו כן מוגבלת המשטרה בציתות והאזנה לקווי תקשורת, בהחרמה של ציוד לצורך חקירה ובחיפוש בבתים פרטיים ובבתי עסק.