משטר סולטניסטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משטר סולטניסטי (לעתים רחוקות גם סולטניזם) הוא סיווג במדע המדינה לסוג משטר אוטוריטרי עריצי אשר מאופיין במעורבות גבוהה של השליט בכל תחומי הממשל. השליט עשוי להיות גם מעורב בכלכלה ובחיים החברתיים. במידה ולא קיימת מעורבות כזו, ייתכן קיומו של פלורליזם מסוים בהם, אבל בכל מקרה הכוח הפוליטי מצוי בידו.
מקור המונח "סולטניזם" במונח סולטן, המתאר שליט ריבוני, בדרך כלל מונרך. הסולטן מילא בדרך כלל תפקיד ציבורי "חילוני", בעוד שהח'ליף מילא תפקיד של שליט דתי. עם זאת, המונח מתאר משטרים מודרניים ולאו דווקא כאלה המצויים במזרח התיכון או במדינות מוסלמיות.
מקס ובר כתב כי סולטניזם עשוי לעלות בכל מצב שבו הצבא והמנהל הם כלים בידי אדונם; והכוח מופעל לא על בסיס כללים מוסכמים מראש, אלא על בסיס שיקול דעתו של העריץ[1].
המונח נטבע בין היתר על ידי חואן לינץ ואלפרד שטפן. על פי לינץ ושטפן:
- "תמצית הקיום במשטרים סולטניסטיים היא שכל היחידים, הקבוצות והמוסדות נתונים באופן קבוע למעורבותו העריצית של ה"סולטן", לפיכך כל פלורליזם הוא שברירי".[2]
משטר סולטניסטי יכול להיות קשור לתנועה אידאולוגית זו או אחרת, אבל הסולטן עצמו לעולם אינו כפוף לכללים אידאולוגיים, גם לא לאידאולוגיה שלו. הסולטן עשוי גם להשתמש בכוחותיו למיצוי רצונו האישי, להקים מיליציות אישיות ו/או כנופיות, או למנות קרובי משפחה לתפקידי מפתח.
לינץ ושטפן גם נתנו דוגמאות למשטרים סולטניסטיים:
- האיטי תחת שלטונה של משפחת דובלייה (פרנסואה דובלייה ובנו ז'אן-קלוד)
- הרפובליקה הדומיניקנית תחת שלטונו של רפאל טרוחיו
- הרפובליקה המרכז אפריקאית תחת שלטונו של ז'אן-בדל בוקסה
- הפיליפינים תחת שלטונה של משפחת מרכוס (בראשות האב פרדיננד מרכוס)
- איראן בתקופת מוחמד רזא שאה פהלווי
- רומניה תחת שלטונה של משפחת צ'אוצ'סקו (בראשות ניקולאה צ'אושסקו)
- קוריאה הצפונית תחת שלטונם של קים איל סונג[3] ובנו קים ז'ונג איל
ייתכן וניתן להכליל משטרים אחרים אשר נשאו או נושאים נופך אישי בקטגוריה זו, כגון סוריה תחת שלטונה של משפחת אסד (חאפז אל-אסד ובנו בשאר אל-אסד; עיראק תחת שלטונו של סדאם חוסיין, קובה תחת שלטונם של האחים קסטרו (בראשות פידל קסטרו) וונצואלה תחת שלטון הוגו צ'אבס.