משיח (דתות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנדל, "הללויה" מתוך "המשיח"

משיח הוא כינוי לאדם שקיבל לפי האמונה שליחות מיוחדת מאלוהים. המושג 'משיח' קיבל משמעות הקשורה בגאולה, כך ביהדות מתייחס המושג לאדם מזרעו של דוד, שיתגלה ויגאל את עם ישראל משעבוד הגלויות ויחזיר עטרה ליושנה.

ביהדות כמו בנצרות, המושג קיבל משמעות אסכטולוגית - הקשורה לזמן מוגדר, שבו יתרחשו תמורות אשר כתוצאה מהן במקום ההווה הבלתי מושלם יבוא עידן טוב ומושלם.

הציפייה למשיח נובעת מהציפייה לשינוי סדרי בראשית והתממשות עידן הגאולה האמיתית והשלמה ותיקון העולם במלכות שדי שאז לא יהיו מלחמות, העולם יונהג על ידי מלך המשיח והעולם יחזור להיות טוב מושלם ללא דברים שליליים.

המשיח ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – משיח

קיימת אמונה בסיסית ביהדות, אשר על פיה בשלב מסוים בהיסטוריה יקום נצר לדוד המלך, יהפוך למלך המשיח, יביא גאולה לעם ישראל ויחולל תיקון עולמי, שיעשה את העולם טוב יותר. האדם הזה מכונה לרוב משיח, או "משיח בן דוד". הרמב"ם קבע אמונה זו כעיקר ה-12 מבין שלושה עשר העיקרים, וכך הוא כותב: "והיסוד השנים עשר - ימות המשיח, והוא להאמין שיבוא, ואין לומר שנתאחר, אם יתמהמה חכה לו, ואין לקבוע לו זמן". העיקר הזה נוסח מאוחר יותר בלשון קצרה יותר: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא".

על פי המסורת היהודית המקובלת המשיח הוא למעשה דמות בעלת כוחות אלוקיים נשגבים. המסורת גורסת כי בכל דור יש משיח פוטנציאלי הנקרא בהלכה "בחזקת משיח"[1], והוא יהפוך למשיח בוודאי, אם ההשגחה העליונה תחליט שהדור זכאי לכך הגאולה תיקרא "אחישנה" - (דהיינו גאולה מוקדמת) או שיגיע הקץ האחרון ואז תיקרא הגאולה "בעיתה" (בזמנה). ישנם מקורות שונים לגבי אופיו של המשיח שיבוא, כגון: כהנים גדולים או מלכים מזרע בית דוד שנמשחו בשמן המשחה, שיש המאמינים כי הוכן רק פעם אחת, בתקופת משה רבינו. דעה נוספת ביהדות היא דעת רבי הלל, שאמר "אין להם משיח לישראל"[2], ומפרש רש"י "אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו".

המשיח בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – ישו, הביאה השנייה

הנצרות יונקת את מורשתה המשיחית מהמקרא העברי עם פרשנות משלה לפסוקים המקראיים כפי שבאים הדברים לידי ביטוי בברית החדשה. בניגוד ליהדות שמדברת על משיח עתידי שטרם הגיע, הנצרות מדברת על משיח שכבר הגיע - ישו, ועיקר מרכזי של אמונתה הוא שצריך להאמין שכבר בא, בנוסף לבואו העתידי. כינויו של ישו "כריסטוס" משמעו משיח. ביאה שנייה זו של ישו באחרית הימים היא אחת מהדוגמות הנוצריות ומופיע ב"קרדו" (אני מאמין) הנוצרי:

אני מאמין באל אחד, האב הכול יכול, עושה שמיים וארץ, כל הנראה וכל הבלתי נראה. ובאדון אחד, ישוע המשיח, בן יחיד לאלוהים, אשר נולד מן האב לפני כול הדורות. אל מאל, אור מאור, אל אמת מאל אמת. מולד, ולא נברא, עצמו עצם האב, ועל-ידו נעשה הכול. עבורנו בני האדם, ועבור ישועתנו, ירד מן השמיים. ונהיה בשר על-ידי רוח הקודש ברחם מרים הבתולה, ונעשה אדם. נצלב למעננו בימיו של פונטיוס פילאטוס, סבל ונקבר. וקם לתחייה מקץ שלושה ימים, ככתוב בכתבים. ועלה השמיימה, והוא יושב לימין האל האב. והוא ישוב בתהילה, לשפוט את החיים ואת המתים, ולא יהיה קץ למלכותו. וברוח הקודש, האדון המחייה, הנובע מן האב ומן הבן[2], לו אנו סוגדים ואותו אנו מוקירים, כאת האב וכאת הבן, והוא אשר דיבר בפי הנביאים. ובכנסייה האחת, הקדושה, הכוללת והשליחית. אני מכיר בטבילה האחת למחילת החטאים, ומצפה לתחיית המתים, ולחיי העולם הבא. אמן.

אני מאמין נוסח ניקיאה-קונסטנטינופוליס (381)

לפי מסורת הכנסייה, ישו הבטיח לפני מותו לשוב ולהופיע, ומאמיניו מחכים מאז לשובו (רמזים לכך בחזון יוחנן, כ-4–6). הביאה השנייה ("Parousia") מזוהה עם הארמגדון ועם מלחמת גוג ומגוג כאירועים, שיסיימו את התקופה ה'טבעית' בבריאה. אף שהיא נזכרת מספר פעמים, חזרתו של ישו אינה מפורטת כל צרכה ותיאורה שופע מטפורות ואלגוריות. מסיבה זו צמחו לתיאורים אלה פרשנויות רבות. ברם, על רוב הנוצרים מוסכם שישו ישוב לעולם הגשמי באחרית הימים כדי לשפוט את החיים והמתים (אשר יקומו לתחייה) ביום הדין ולהקים את מלכות האל, שאליה יורשו להיכנס רק הצדיקים ואשר תימשך לעולמי עד. בכך, על-פי הנצרות, תבואנה נבואות אחרית הימים שב"ברית הישנה" (התנ"ך) לידי קיום.

חלק מהזרמים בנצרות (אוונגליסטים בעיקר) רואים בגאולת ישראל נדבך מרכזי בביאתו המחודשת של ישו, ולכן הם מעודדים את הריבונות היהודית על ארץ ישראל ותורמים כספים למדינת ישראל ולארגוני ימין יהודיים.

המשיח באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מהדי

המהדיערבית: مهدي, שפירושו: המונחה (בידי האל), המונחה נכונה) הוא גואל העולם והמקביל המוסלמי למשיח ביהדות. המידע על המהדי אינו מופיע בקוראן אלא רק בחדית' - מקבץ המסורות שבעל-פה ועל כן גילו, מוצאו ולטענת מספר חוקרים סונים עצם קיומו, שונים בין שני הפלגים העיקריים באסלאם - הסונה והשיעה.

במהלך ההיסטוריה, הציפייה למהדי התעצמה בעת שגברו קשייה של הקהילה השיעית, בשל רדיפת השליטים הסונים את התומכים במשפחת עלי, שראו את עצמם מנושלים מעמדת הכוח הראויה להם. האמונה במהדי שיחזור לעולם ויעשה צדק, הקלה על המאמינים להתמודד עם קשיי היום-יום.

מעת לעת ניצלו אנשים שונים (בעיקר ממשפחתו של מוחמד) את מצבם הקשה של השיעים, הכריזו על עצמם כמהדי, וניסו למרוד בשלטונות הסוניים (בשתי המאות הראשונות לאסלאם היו מספר התמרדויות סוניות תחת דגלו של "מהדי", אולם לאחר מכן, השיעים היו היחידים שעשו שימוש באמונה הזו במרידות). לפיכך, כדי להוכיח כי הם אכן המהדי, המורדים השונים זייפו מסורות רבות על מוצאו, שמו, ועת הגעתו של המהדי.

בדתות ותרבויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גדי שגיב, משיחיות יהודית בעת החדשה: משבתי צבי ועד הרבי מלובביץ', רעננה, האוניברסיטה הפתוחה (מהדורה פנימית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]