משימת שלטון החוק בקוסובו של האיחוד האירופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלוגו של כוח המשימה

משימת שלטון החוק בקוסובו של האיחוד האירופי (European Union Rule of Law Mission in Kosovo) או בראשי תיבות השם באנגלית EULEX Kosovo, היא פריסה מתוכננת של שוטרים ואזרחים בקוסובו כפי שנצפו מראש בתוכנית אהטיסארי. משימת שלטון החוק מתוכננת כהמשך לנוכחות האזרחית הבינלאומית בקוסובו כפי נחזה בהחלטה מספר 1244 של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות, אף על פי שרוסיה וסרביה מחשיבות את המשימה כבלתי חוקית. כוח המשימה מתוכנן לכלול כ-2,000 אנשי משטרה ומשפט, ותהליך הפריסה בן ארבעת החודשים החל ב-16 בפברואר 2008.‏[1][2] עד היום הוצבו בקוסובו רק 400 מתוך 1,900 קציני המשטרה והשופטים כפי שתוכנן במשימת EULEX.‏[3]

הרכב ופריסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית אהטיסארי צפתה עזרה של האיחוד האירופי בשיטור ובשיפוט

כוח משימה בן 1,800 ל-1,900 איש אושר על ידי מועצת האיחוד האירופי ב-14 בדצמבר 2007. מספר זה הוגדל אחר כך ל-2,000 איש בשל הצפי לגידול בחוסר יציבות בשל חוסר היכולת להגיע להסכמה עם סרביה. כוח זה כולל שוטרים, (כולל ארבע יחידות לפיזור הפגנות)‏[4] תובעים, ושופטים – מכאן שההתמקדות הייתה בשלטון החוק, כולל הסטנדרטים הדמוקרטיים. כוח המשימה בגודל כזה פירושו שבקוסבו עתיד להיות המספר הגדול של עובדי ציבור של האיחוד האירופי מחוץ לבריסל.‏[5] מפקד כוח המשימה הוא איב דה קרמבון (Yves de Kermabon), הכפוף לנציג המיוחד של האיחוד האירופי בקוסובו, ההולנדי פיטר פאית (Pieter Feith). העלות המשוערת של המשימה היא 165 מיליון אירו בשנה הראשונה.

ההחלטה הסופית על כוח המשימה תוכננה להתקבל ב-28 בינואר 2008.‏[6] קבלת ההחלטה נדחתה בשל החששות להשפעה שלילית של החלטה זו על הבחירות לנשיאות בסרביה ב-3 בפברואר 2008 והחתימה של סרביה בתאריך זה על "הסכם הייצוב ושיתוף הפעולה", שלב חשוב בדרך לצירופה של סרביה לאיחוד האירופי.‏[7] הסיבה הרשמית שניתנה לדחייה היא העדר בסיס חוקי (באמצעות החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם או דומה לה) לקיום המשימה.‏[8]הפעולה המשולבת אושרה ב-4 בפברואר 2008, כלומר רק האישור הסופי נדרש.

ספרד לא תשתתף במשימת EULEX עד שהבעיות המשפטיות בנוגע לשאלה כיצד אמור כוח משימה זה להחליף את המנהל של האו"ם יפתרו. שר החוץ הספרדי, מיגל אנחל מורטינוס הודיע בכינוס של שרי החוץ של האיחוד האירופי בסלובניה שספרד לא תשלח נציגות למשימת EULEX עד שלא תועברנה לאיחוד באופן רשמי הסמכויות לניהול הכוח הבינלאומי מהאו"ם.‏[9]

מלבד חברות האיחוד האירופי ישתתפו בכוח המשימה נציגים ממדינות אחרות: קרואטיה, טורקיה, שווייץ, נורבגיה וארצות הברית.

המצב הפוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה של המדינות החברות באיחוד האירופי ועמדתן כלפי הכרה בעצמאות קוסובו
מפתח:

██ מכירה בקוסובו

██ אינה מכירה בקוסובו

האיחוד האירופי מנסה להוביל את הפתרון לבעיית קוסובו באמצעות מעורבות ישירה, אך חבריו חלוקים האם להכיר בעצמאות קוסובו (עמדתן של המדינות החברות באיחוד בנוגע להכרה בקוסובו מוצגת במפה שמשמאל), בלא הסכמת סרביה ושאר העולם. ההסכם נראה כמבטיח את אחדות האיחוד בשאלה, עם זאת נשיאוּת מועצת האיחוד האירופי הודיעה כי אין משמעותה של החלטה זו כדין הכרה בקוסובו עצמאית.‏[10]

האיחוד האירופי הצהיר כי חוקיות כוח המשימה מבוססת על החלטת מועצת הביטחון של האו"ם מספר 1244, שבה אושר לראשונה משלוח כוח בינלאומי לקוסבו ב-1999. עם זאת הכוח האירופי, שבמקור תוכנן לקבל את סמכותו מההכרה של מועצת הביטחון בהצעה של אהטיסארי, לא קיבל מנדט מחודש ממועצת הביטחון בשל התנגדותה של רוסיה. רוסיה בלמה במפוגן מעבר של מתקן של האו"ם לידי כוח המשימה האירופי.‏[11] גם סרביה רואה בכוח המשימה כהכרה של האיחוד האירופי בעצמאות קוסובו.‏[12]

הכוחות שנשלחו עד כה לקוסובו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Flag of Germany.svg גרמניה שולחת כ-600 חיילים כמשכיני שלום
  • Flag of Italy.svg איטליה שולחת כ-600 חיילים כמשכיני שלום
  • Flag of the United Kingdom.svg בריטניה הודיעה כי תשלח גדוד של שבו כ-600 חיילים על הרגימנט המכונה "The Rifles"‏[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]