משיקולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שירטוט של מערכת משיקולי

מַשִׁיקוּלִילטינית: Machecollum; מילולית: מרסק צוואר), הוא חלק ממערכת הגנה על שערים במבצר, שנועדה לאפשר למגנים להתמודד עם אויב העומד בצמוד לחומה ומחוץ לטווח האש של חרכי הירי הקבועים בחומה. המשיקולי נבנה כמרפסת סגורה ומוגנת שברצפתה נקרע פתח, דרכו יכולים המגנים להשליך חפצים כבדים או נוזלים, או לירות מכלי נשק על האויב התוקף את השער. בניגוד למיתוס הרווחה הרי שלאורך ההיסטוריה נעשה שימוש מועט יחסית בשפיכת שמן רותח דרך פתח המשיקולי. הדבר נובע מן העובדה שהשמן היה דרוש לצרכים אחרים (למשל בישול)[1], ובדרך כלל נעשה שימוש בחול חם או חפצים כבדים.

מקורם של מתקנים אלו אינו ברור, אך משיקולי מופיע במערכות ביצור מוסלמיות וארמניות של תחילת ימי הביניים. החל מהמאה ה-12, וביתר שאת במהלך המאה ה-13, נבנו משיקולי במבצרים צלבניים, וממקור זה הגיע המשיקולי לשימוש בטירות באירופה בעיקר בצרפת.

פתחי תקיפה כדוגמת המשיקולי, שנקבעו בתקרות מעברים ובעיקר בתוך שערים וברביקן, נקראו פתחי הריגה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • David Nicolle. Crusader Castles in the Holy Land 1097-1192 (Fortress) Osprey Publishing 2004
  • David Nicolle. Crusader Castles in the Holy Land 1192-1302 (Fortress) Osprey Publishing 2005
  • Adrian J. Boas Archaeology of the Military Orders. Taylor & Francis, Inc. 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משיקולי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]