משכן נוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משכן נוב היה מבנה מקודש שהוקם, על פי המקרא, בעיר נוב, לאחר חורבן המשכן בשילה ומות עלי הכהן. לפי מסורת חז"ל, המבנה בנוב התקיים 13 שנה‏[1] וחרב בתחילת ימי מלכות דוד, ואז הוקם המשכן בגבעון. בזמן קיום המבנה הותרה ההקרבה בבמות הפרטיות[2]. בזמן שהות המבנה בנוב ארון הברית היה בקרית יערים[3].

לפי המסורת היהודית משכן נוב עמד בין השנים ב'תתע"א - ב'תתפ"ד (889 לפנה"ס - 876 לפנה"ס).

נוב המקראית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נוב (עיר מקראית)

נוב הייתה עיר כוהנים‏[4], ששכנה כנראה בסביבות ירושלים; אף שיש המשערים שהייתה בסביבות עמק יזרעאל. בתקופת אחימלך הכהן, כנראה כוהני המקום היו מתומכי דוד בעת מאבקו עם שאול; בעקבות זאת השמיד דואג האדומי את כל תושבי נוב, בהוראת שאול המלך, בטענה שהם עזרו למורד במלכות. יש המזהים פעולה זו כחורבן משכן נוב, והעברתו לגבעון.

הקמת נוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי התלמוד[5] ביום שבו מת עלי הכהן הגדול חרב משכן שילה. צאצאיו של עלי (ששימש כשופט וכמנהיג במשך ארבעים שנה) לא הלכו בדרכיו, ושושלתו של עלי איבדה את המנהיגות. אובדן זה (889 לפסה"נ), התרחש לאחר הפסד משמעותי של עם ישראל לפלשתים, הפסד שגבה מחיר דמים כבד הכולל את בניו של עלי חפני ופנחס, ואף את ארון הברית. אירועים אלו הובילו לאובדן החשיבות והדומיננטיות של המרכז בשילה. נוב, היווה מקום חלופה לשילה, וקבוצה אחרת היוותה, מזמן זה, את שכבת האצולה של הכהונה הגדולה. המשכן בנוב היה קיים 13 שנה, ובו הקריבו את קורבנות הציבור. אולם מלבד נקודה זו חשיבותו הרוחנית הייתה פחותה מאשר המרכז בשילה, כך ארון הברית שהה מעתה בקרית יערים‏[6] שבנחלת שבט יהודה[7]; ובנוסף לכך הציבור הכללי כבר לא נמנע מהקרבת קורבנות אישיים בנחלתו‏[8], כאשר המבנה בנוב משמש רק כמבנה לצורך ציבורי.

המבנה בנוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור צורת המבנה בנוב אינו ברור, ותיאורו לוט בערפל. לחלק מהדעות נוב וגבעון נבנו לפי הדגם של משכן שילה. דברים אלו מבוססים על מקורות שונים המגדירים מבנים אלו בתואר אוהל מועד, במקרא‏[9], בתוספתא‏[10] ובתלמוד‏[11]. אך מתוך מקורות אחרים ניתן לראות שלעתים המבנה בנוב מתואר בכינוי אחר, מה עוד שקיום התקרה במבנה נוב והעובדה שארון הברית לא היה בו, מעידים על שינויים ידועים; כך שניתן להעריך שהתקיימו שינויים נוספים.

סוג המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין בהירות האם המבנה בנוב מהווה משכן או מקדש. מלשון הרמב"ם[12] הבניין בנוב מכונה 'מקדש'; אולם לפי תפיסות שונות המבנה בנוב מהווה 'משכן'. ברור הדיון תלוי בהבדל בין המושג 'משכן' למושג 'מקדש'; כאשר רוב השיטות מזהות את המבנה בנוב כמשכן.

ההבדל בין משכן למקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

למציאת ההבדלים בין משכן למקדש קיימות כמה שיטות:

  1. יש שנוקטים שההבדל הנו שמשכן הכוונה למבנה עצים (עצי שיטים), ומקדש הוא מבנה אבנים. אך מלשון הרמב"ם‏[13] שמכנה את שילה כמשכן, אף שהייתה בנויה מאבנים, מסתבר שהסבר זה אינו נכון.
  2. קיימת טענה המבוססת על התוספתא‏[14] והתלמוד‏[15] שבמשכן ארון הברית לא היה, אך במקדש ארון הברית היה. יש שצידדו בטענה זו מלשון דברי דוד המלך "רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאלוקים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה"‏[16]. אך יש שדוחים גישה זו לפי הטענה שגם אחרי שהארון נגנז בימי בית ראשון ושני, המקומות נקראו מקדש‏[17]; וכן גם מכך שהארון לעתים היה במקומות שבוודאי אינם 'מקדש', כגון בגבעת קריית יערים‏[18] ובבית עובד אדום הגיתי‏[19].
  3. הסבר אחר המבוסס על לשון התלמוד‏[20] טוען שההבדל הנו במציאות של תקרה מלמעלה, ובשילה שלא הייתה תקרה הוא מכונה 'משכן' ונוב וגבעון מכונים 'מקדש'. אולם לרוב הדעות‏[21] אין להוכיח מקיום התקרה.
  4. הרב שאול ישראלי מביא את הפסוקים המתארים את הציווי לבנות את המקדש: "וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ.. וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח. וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מצווה אֶתְכֶם.."‏[22]. וכשהוא מתבסס עליהם הוא טוען שהציווי לבניית 'מקדש' (ולא 'משכן') קיים רק 'לאחר שיניח לך מכל אויבך' ורק אז מתקיימת 'המצווה להקים המקדש על מקום קבוע'
  5. הדעה המקובלת מבדילה בין כל מבנה שלא היה בירושלים, ולא נבנה מתוך שאיפה עולמית. כך רק מקדש ראשון ושני שהיו בירושלים מהווים 'מקדש' לעומת שאר המבנים המהווים 'משכן'. המשך גישה זו נעוץ בטענה על 'צו האל' שניתן רק למקום בו האל בוחר "כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ"‏[23]; כאשר המקום שהאל בחר בו היה ירושלים, והמקומות האחרים נבחרו בידי בשר ודם לתקופה זמנית.

היחס בין שילה לנוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שכותבים‏[24] שהיחס בין נוב למשכן שילה, מקביל ליחס בין בית מקדש שני לבית מקדש ראשון. כלומר קיימת ירידה ברמת השראת השכינה, בין המשכן בשילה לבין המשכן בנוב; ירידה המתבטאת בכך שארון הברית לא היה בנוב במקומו, ובעקבות זאת אף היתר הבמות שהיה בזמן משכן נוב. אולם ירידה רוחנית זו משולבת בעלייה חומרית, כאשר רמת הבנייה בנוב הייתה טובה יותר יחסית למשכן שילה (כך מבחינה חיצונית התקיימה עלייה מתמדת, ממשכן נודד במדבר, למשכן קבוע בגלגל, ומשם לבניין ללא תקרה בשילה וממנו לבניין שלם בנוב). זאת בהתאם לבית מקדש שני שהיה גדול יותר וחזק יותר מאשר בית מקדש ראשון‏[25] אך היה בו ירידה רוחנית ביחס לבית מקדש ראשון‏[26].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סדר עולם רבה פרק יג; תלמוד ירושלמי מסכת מגילה א,יב.
  2. ^ משנה, זבחים יד,ז
  3. ^ שמ"א ז,2
  4. ^ שמ"א כב,19
  5. ^ בבלי, זבחים קיח ע"ב
  6. ^ שמ"א ז,2
  7. ^ שופטים יח,12
  8. ^ משנה, זבחים יד,ז
  9. ^ דה"ב א,3
  10. ^ זבחים יג,ו
  11. ^ בבלי, זבחים קיח ע"ב
  12. ^ בית הבחירה א,ב
  13. ^ בית הבחירה א,ב
  14. ^ זבחים יג,יח
  15. ^ ירושלמי, מגילה פ"א ה"יב, דף עב טור ד
  16. ^ שמ"ב ז,1-2
  17. ^ עמוד הימיני סימן א ס"ק ג
  18. ^ שמ"א ז, 1
  19. ^ שמ"ב ו, 11
  20. ^ בבלי, זבחים קיח ע"א
  21. ^ ראה עמוד הימיני סימן א ס"ק ג
  22. ^ דברים יב,6-13
  23. ^ דברים, יב, יד
  24. ^ ישראל יהודה שניידר, מעלין בקודש ג – סיון תשס"א, עמ' 43 ואילך, בייחוד הערה 8
  25. ^ חגי ב,9; בבלי, בבא בתרא דף ג
  26. ^ בבלי, יומא כא ע"ב
היסטוריה של עם ישראל אירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורת ספירת הנוצרים מדינת ישראל תחילת הציונות והעליות לפני קום המדינה בית המקדש הראשון בית המקדש השני גלות אשור (עשרת השבטים) גירוש ספרד ופורטוגל תקופת השופטים תקופת המלכים תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרונים תקופת בית ראשון גלות בבל תקופת בית שני סוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135) השואה גלות רומי תקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלות תקופות של עליה לארץ ישראל תקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקית תקופות בהן היה קיים בית המקדש
ב'תתע"א-ב'תתפ"ד - משכן נוב