משל הצפרדע והעקרב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"הצב והעקרב", ציור מפנצ'טנטרה מאת מירזה רחים, 1847

הצפרדע והעקרב הוא משל מפורסם שמחברו אינו ידוע, ומיוחס בטעות לאיזופוס[1]. המשל מציג גישה מהותנית לחיים.

הצפרדע והעקרב רצו לחצות נהר: העקרב, שאינו יודע לשחות, ביקש לרכב על גבה של הצפרדע, אשר סירבה עקב חששה שהעקרב יעקוץ אותה בדרך. העקרב הצליח לשכנעה שכך לא יהיה, שכן גם הוא מבקש להגיע לגדה השנייה. הצפרדע השתכנעה והסכימה, אך באמצע הנהר העקרב עקצה, ושניהם החלו לטבוע. קודם שטבעו הצליחה הצפרדע לשאול בתדהמה: "למה ומדוע, הרי עכשיו שנינו נמות"? והעקרב השיב: "זה הטבע שלי."

מסקנת המשל - העקרב אינו יכול לשנות את טבעו, והנמשל - אין לצפות שאדם ישנה את טבעו, גם אם הוא מבטיח אלפי הבטחות שישתנה.

לאיזופוס שני משלים דומים: האחד עוסק בעכבר וצפרדע והאחר באיכר ובצפע.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]