משמרות כהונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר עבדו במשכן ובבית המקדש בתורנות, וכל אחת נקראה משמרת. כל בני המשמרת, היו בני משפחה אחת, והתגוררו ביחד באחת מערי ישראל.

השתלשלות חלוקת הכוהנים למשמרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת הכוהנים למשמרות נעשתה לראשונה, על ידי משה במשכן, אשר פעל כך במצוות הקב"ה. וכך כתוב בספרי "אֵלֶּה פְקֻדָּתָם לַעֲבֹדָתָם, לָבוֹא לְבֵית-השם כְּמִשְׁפָּטָם, בְּיַד, אַהֲרֹן אֲבִיהֶם: כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ, השם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל‏[1]." מלמד שהייתה מצווה זאת ביד משה ואהרן. בימי משה הייתה החלוקה ל-8 משמרות בלבד כמו שכתוב בתלמוד: "אמר רב חמא בר גוריא, אמר רב: משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות, ארבע מאלעזר וארבע מאיתמר[2]. בא שמואל והעמידן על שש עשרה, בא דוד והעמידן על עשרים וארבעה"‏[3].

משה רבנו חילק את הכהנים לשמונה קבוצות, ארבע קבוצות של כהנים מבני אלעזר בן אהרן, וארבע קבוצות מבני איתמר בן אהרן. כל קבוצה כזאת נקראת 'משמרת'. שמואל הנביא חילק את משפחות הכהונה לשש עשרה משמרות, ואחריו דוד המלך חילק את משפחות הכהונה לעשרים וארבע משמרות. חלוקות נוספות אלו היו צורך השעה עקב הריבוי הטבעי בעם, ובמקביל בכהנים.

עבודת המשמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודות שהיה על המשמר לבצע בשבוע שנקבע לו, היו כדלקמן:

משמרות הכהונה היו מתחלפות מידי שבת.

עבודת המשמרות בשלושת הרגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלוש רגלים באו לעבודה בבית המקדש כל משמרות הכהונה יחדיו. המשמר שתורנותו חלה בשבוע זה, ביצע את כל העבודות שהיה צריך לבצען באותו שבוע, גם אלמלא היה חל בו הרגל, כולל נדרים ונדבות שהובאו לבית המקדש שלא לצורך הרגל. לעומת זאת כל העבודות הקשורות ברגל כגון מוספי החג, ואף קורבנות שהובאו על ידי אנשים פרטיים לכבוד הרגל כגון עולות ראייה ושלמי חגיגה, בוצעו על ידי שאר כל המשמרות. בהתאם לכך, קיבל המשמר שתורנותו חלה באותו שבוע, את מתנות הכהונה של הקרבנות אותם הקריב, ואילו שאר המתנות ניתנו ליתר המשמרות. יוצא מן הכלל הוא לחם הפנים, שאת העבודות הקשורות בו, ביצע המשמר התורן באותו השבוע, אך הוא נאכל, על ידי כל המשמרות‏[4].

סדר תורנותם של המשמרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש אומרים שסדר תחלופת המשמרות התנהל על פי תאריכים קבועים: בשבת הקרובה לראש חודש ניסן החלה המשמרת הראשונה - יהויריב, את עבודתה, ולאחריה שאר המשמרות אחת אחרי השנייה‏[5]. באחד ממדרשי חז"ל משתמע כדעה זו‏[6]. מנגד, מכמה מקורות בתלמוד הבבלי והירושלמי מוכח שסבב המשמרות התנהל באקראי, וללא כל היצמדות לתאריך קבוע‏[7].

עליית עזרא ונחמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא כל 24 המשמרות עלו בעליית עזרא ונחמיה. על פי המסופר בספר עזרא בין העולים היו משפחות "יְדַעְיָה", "חָרִם", "פַשְׁחוּר" ו"אִמֵּר" בלבד, (4289 נפש), והמשפחות האחרות נשארו בבבל[8]. חלק ממשפחת בני "הקוץ" עלו אף הם, והיות שלא מצאו את כתבי הייחוס של משפחת חביה מבני הקוץ, שוחררו משפחתו ממשמרתו בכהונה, ונאסר עליהם לאכול מתנות מסוימות מבין מתנות הכהונה. לאחר חנוכת בית המקדש השני קמו הנביאים חגי וזכריה וחילקו מחדש את ארבע המשמרות, לעשרים וארבע משמרות, אשר עבדו על פי מתכונת המשמרות במקדש שלמה.

ראש בית אב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפקיד ראש בית אב נשא אחד מזקני וחשובי אותו בית אב, ראש בית האב היה מבין אלה שהלכו לצידו של הכהן הגדול, יחד עם הסגן, ולקחו חלק בפעולות טקסיות כמו הוצאת הגורלות, ניחום אבלים ועוד . במסכת תמיד מסופר שמפתחות העזרה היו בידי זקני בית האב.

רשימת משמרות הכהונה, ומקומותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמותיהם של המשמרות מופיעים לראשונה בספר דברי הימים‏[9]. לאחר חורבן בית המקדש השני ומרד בר כוכבא, לא יכלו עוד משפחות הכוהנים להישאר בירושלים ועברו להתגורר בגליל.

שם משפחת המשמר שם נוסף משמעות השמות על פי פירוש ב"קינות לתשעה באב" לקינתו של הקליר "איכה ישבה חבצלת השרון"‏[10] כאלגוריה לחטאיהם של הכהנים וישראל. המיקום המשוער בימינו של מגורי המשמר

[11]

יְהוֹיָרִיב מסרבי מרון מסרבים ומורדים ביושב מרום. מירון
יְדַעְיָה ציפורים ידע הקב"ה מחשבה רעה שבלבבם, והגלם. ציפורי
חָרִם מפשטה שמעלו בחרם, והנחית הקב"ה מכתו עליהם והופשטו מכל טוב. פסוטה
שְׂעֹרִים עיתה לו שעורים לשון - שערוריה, עיתה לו לשון - עיוות. אולי הכפר הלבנוני עייתא א-שעב הנמצא צפונית לבירנית, ויש המזהים אותו עם עילוט שבגליל התחתון‏[12].
מַלְכִּיָּה בית לחם על שם המלך מנשה שהעביר בנו למולך, והיה מבית לחם. בית לחם הגלילית
מִיָּמִן יודפת על שם שנתפתו אחר יצר הרע, השיב הקב"ה ימינו אחור. יודפת
הַקּוֹץ עיילבו הוקצו, הוכרתו. ובגללם הושמה הארץ לקוץ ודרדר. עיילבון
אֲבִיָּה ‏ עִידּו שלא אבו (רצו) לשמוע לתורת השם. כפר עוזיאל מזוהה עם שדה עמודים[13]
יֵשׁוּעַ נשדף שבעטיו נשרף ארון בית אלוקינו. ארבל
שְׁכַנְיָהוּ כבול שכנים רעים לקב"ה. כאבול
אֶלְיָשִׁיב קנה ששבו מאחורי האל. כפר כנא
יָקִים פַּ‏‏שְׁחוּ‏ר שלא נשאה עיניה וצפתה למרום. צפת/ביריה
חֻפָּה בית מעון שהיו מחופים בשקר, מראים עצמם כשרים מבחוץ, ומבפנים מרמה. תל מעון (טבריה) צלע ההר עליה קבר רבי עקיבא
יֶשֶׁבְאָב חוצפית - שוחין שעמדה בחוצפה לפני הקב"ה, ולכן נשחתה. שיחין
בִּ‏לְגָּ‏ה מִעַ‏דְיָ‏ה ככתוב בספר ירמיהו[14]: "מַבְלִיגִיתִי, עֲלֵי יָגוֹן; עָלַי, לִבִּי דַוָּי" - לשון יגון. מע'אר
אִמֵּר יבנית כיוון שהתגאו לפני הקב"ה, מסרם בידי יוונים. חרבת יבנית בין ביריה לעמוקה.
חֵזִיר ממלח משום שהפרו ברית מלח[15] - ברית הכהונה. כפר ממלח
הַפִּצֵּץ נצרת נפוץ - לשון פיזור. נצרת יש האומרים כי דבורייה
פְּ‏תַחְיָה אכלה ערב כיוון שלא שקדו על פתחי בית המדרש, אכלום בני קידר (ערב). עראבה
יְ‏חֶזְקֵאל מגדל נוניה כי החזיקו בעבודת אל נכר, לכן הגדיל עליהם את חרב היונה. מגדל אשר על שפת ים כנרת ועסקו בה בדיג. דג בארמית = נון
גָמוּל בית חוביה עשו מעשיהם בהיחבא, וגמלו רעה לנפשם. כוכב הירדן - כאוכב אל הווא
יָכִין כפר יוכנה שהכינו את עצמם לעבירה. דיר חנא שבצפון, ויש המזהים אותו עם כפר ענאן
דְּ‏לָיָהוּ גנתון לא דלו עיניהם למרום, וגינו כלפי שמיא. תל צלמון
מַעַזְיָהוּ אריח כיוון שלא החזיקו בתורה ובעבודה שהם מעוזם של ישראל, נעשו כאורחים בין האומות. חמי טבריה (חמת אריח)

כ"ד המעמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מעמדות (יהדות)

במקביל למינויים של 24 משמרות הכהונה, תיקנו הנביאים הראשונים שיש למנות גם 24 קבוצות של אנשים מישראל‏[16][17] , אשר יעמדו (מכאן השם מעמדות) ליד הכוהנים, בשעה שהם מקריבים את הקורבנות. כך אומר הרמב"ם בעניין זה: "אי אפשר שיהא קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו, וקרבנות הציבור הן קרבן של כל ישראל, ואי אפשר שיהו כל ישראל כולן עומדים בעזרה בשעת הקרבת הקרבן, לפיכך תקנו נביאים הראשונים שיבררו מישראל אנשים כשרים ויראי חטא ויהיו לשלוחי ישראל לעמוד על הקרבנות והם נקראים אנשי מעמד, וחלקו אותם כ"ד מעמדות"‏[18]. אנשי המעמד היו מתחלפים מדי שבוע, וכל מעמד היה נמצא בבית המקדש פעמיים בשנה למשך שבוע. עם החורבן, משבטלה עבודת המקדש, ובמקום הקורבנות באה התפילה תיקנו חז"ל פרקי תפילה הנקראים סדר מעמדות.

סדר המעמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב עמרם גאון בסידורו מביא את סדר המעמדות כפי ששנכתבו במשנה, בתוספת, פסוקים מנביאים וכתובים, פרשת המן, עשרת הדיברות, פרק ממסכת תמיד והדרן. פרקי המעמדות מסודרים לכל יום בשבוע. רב עמרם גאון פוסק שהמנהג לומר מעמדות בכל יום, נכון עבור יחידי סגולה, אך כל הציבור אינם צריכים לנהוג כך, כדי שלא יתבטל איש ממלאכתו.

האחרונים הוסיפו עוד לקוטים מהתנ"ך המשנה והתלמוד. ומזה הסתעף אחר כך הסדר "חק לישראל" עם הוספות מספר הזוהר לכל ימי השנה, על פי סדר פרשיות השבוע.

ר' יעקב עמדן עירער על הסדר הזה, והכין סדר חדש, המופיע בסוף סידורו "בית יעקב".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלמה יהודה לייב רפופורט, "המעמר", מאמר: משמרות, לונץ, ירושלים, ה'תרע"ב
  • מאמר 'שו"ת בית חשמונאי' בספר 'באורך נראה אור' (ספר זיכרון לסגן דני כהן הי"ד, ירושלים תשס"ד), עמ' 59.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ד, פסוק י"ט.
  2. ^ מחלוקת תנאים היא, אם משה תיקן 8 משמרות או 16, ורב חמא בר גוריא סובר כאחד מן החולקים.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ז, עמוד א'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ה, עמוד ב' (ראו גם תוספות ד"ה ובחילוק)
  5. ^ ראו רבנו חננאל במסכת תענית דף יז עמוד א, וספר ראבי"ה סימן תקכו.
  6. ^ מדרש קהלת רבה פרשה א,ג: "בזמן שאין ישוע ושכניה ביניהם", ראו חידושי הרש"ש שם, בשם הרוקח).
  7. ^ בבלי, מסכת ערכין דף י"א, עמוד ב'. ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה ג'. מסכת סוכה פרק ה' הלכה ח'.
  8. ^ עזרא, פרק ב' פסוקים ל"ו עד ל"ט
  9. ^ דברי הימים א', פרק כ"ד, פסוק ז'.
  10. ^ קינות לתשעה באב זולצבאך, ה'תקצ"ד. על פי פירוש זה, שמו של כל משמר ניתן לו על שם העבירות שעבר ובגללן נענש.
  11. ^ נערך בעזרת (סיור בעקבות משמרות הכהונה) מאמרו של גיל ברנר מדריך טיולים, תושב הגליל, בעל חברת טיולים "גיל גליל". ואנציקולופדיה "ארץ ישראל ושכנותיה".
  12. ^ עדנה סופר, חדשות ארכאולוגיות, רשות העתיקות
  13. ^ חירבת עמודים, באתר SYT
  14. ^ ירמיהו פרק ח', פסוק י"ח.
  15. ^ ויקרא, פרק ב', פסוק י"ג: "וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ, בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ, מֵעַל מִנְחָתֶךָ; עַל כָּל-קָרְבָּנְךָ, תַּקְרִיב מֶלַח".
  16. ^ ישראל הוא כינוי ביהדות ליהודי שאינו כהן ואינו לוי
  17. ^ על פני המשנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ב'
  18. ^ רמב"ם, הלכות כלי המקדש, פרק ו', הלכה ה'.


כ"ד משמרות כהונה שהיו בבית המקדש

משמרת יהויריבמשמרת ידעיהמשמרת חרםמשמרת שעריםמשמרת מלכיהמשמרת מימןמשמרת הקוץמשמרת אביהמשמרת ישועמשמרת שכניהומשמרת אלישיבמשמרת יקיםמשמרת חפהמשמרת ישבאבמשמרת בילגה/מעדיהמשמרת אמרמשמרת חזירמשמרת הפצץמשמרת פתחיהמשמרת יחזקאלמשמרת גמולמשמרת יכיןמשמרת דליהומשמרת מעזיהו