משמר הרפובליקה (סוריה)
 |
יש לעדכן ערך זה.
| |
| יש לעדכן ערך זה. | |
 סמל המשמר | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 סוריה |
| שיוך |
 צבא סוריה |
| סוג | דיוויזיית משמר משוריינת |
| בסיס האם | אל-חמה והר קאסיון, מצפון לעיר דמשק |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1976–הווה (כ־48 שנים) |
| מקים היחידה | רפעת אל-אסד |
| מלחמות | מלחמת האזרחים בסוריה |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | כ-25,000 חיילים |
| פיקוד | |
| מפקדים | טלאל מח'לוף[דרושה הבהרה] |
משמר הרפובליקה של סוריה (בערבית: الحرس الجمهوري, בתעתיק מדויק: אלחרס אלג'מהורי, "המשמר הרפובליקני") הוא דיוויזיית משמר משוריינת הממוקמת בדמשק אשר תפקידה להגן על מוסדות ואנשי השלטון של סוריה. נחשבת היחידה הצבאית היחידה בסוריה אשר יכולה לנוע בתוך הבירה הסורית.
היחידה הוקמה בשנת 1976 על ידי חאפז אל-אסד ככוח הגנה על המשטר מפני התקפות של ארגונים פלסטינים, בנוסף לכוח פלוגות ההגנה שגם הוא נועד למטרה זו, והיה בפיקודו של אחי הנשיא, רפעת אל-אסד. הכוח היה אחראי להגן בעיקר על ארמון הנשיא ועל הר קאסיון שמצפון לדמשק, שנחשב ליעד בעל חשיבות אסטרטגית למשטר.
מפקדה הנוכחי הוא טלאל מח'לוף. היא מונה כ-25,000 חיילים ומוצבת בדמשק.
היסטוריית שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדיוויזיה מזוהה מאוד עם משפחת השלטון הסורי כאשר רבים מבניה שירתו בתפקידים שונים בה, בהם; בשאר אל-אסד שפיקד על חטיבה ואחיו מאהר אל-אסד שמשמש בתפקיד פיקודי בכיר בה. יחד עם הדיוויזיה הרביעית והכוחות המיוחדים, דיוויזיית המשמר נחשבת לאחת היחידות הנאמנות והאיכותיות בצבא הסורי ומורכבת מכ-80 אחוז חיילים וקצינים עלווים.
שינויים במשמר הרפובליקה ובפלוגות ההגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעוד שכוח פלוגות ההגנה הלך והתעצם במהלך השנים, נשאר כוח משמר הרפובליקה בגודלו המצומצם עד לאירועי פברואר-מרץ 1984, עת ניסה רפעת להדיח את אחיו חפאז מכס השלטון.
כוח משמר הרפובליקה עבר מספר שינויים, כשאחד מהם היה הפיכתו לדיוויזיה מעורבת של יחידות שריון וחי"ר/קומנדו בעקבות ניסיון ההדחה בתחילת שנת 1984, והוא הפך לגוף היחידי האחראי על אבטחת הנשיא. במקביל צומצם כוחו של פלוגות ההגנה, והוא הפכו לדיוויזיה מן המניין בצבא - דיוויזיה משוריינת מס' 4 בצבא.
מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה במרץ 2011, הורכבה דיוויזיית המשמר משני רגימנטים של חיל רגלים/צנחנים; הרגימנט ה-101 וה-102, בנוסף לשלוש חטיבות חיל רגלים ממוכן; החטיבה ה-104, ה-105 וה-106, לצד רגימנט הארטילריה ה-100. על הנייר מספר החיילים ששירתו בדיוויזיה הגיע לכ-25,000.
במהלך הלחימה יחידות המשמר היו מהנאמנות והאיכותיות ביותר מבין יחידות הצבא הסורי, הם זכו לציוד המתקדם ביותר והיו מאומנים מאוד. מהשלב הראשון השתתפו יחידות הדיוויזיה בקרבות, תחילה בעיקר סביב העיר דמשק - שם מוצבת הדיוויזיה דרך קבע ושם מצוי מושב השלטון הסורי - ובהמשך נשלחו להילחם בכל רחבי סוריה היכן שנדרש. בשונה מיחידות אחרות בצבא הסורי, יחידות המשמר נשלחו לחזית לרוב ברמה גדודית או אף פלוגתית והם לחמו לצד יחידות אחרות של הצבא הסורי. למרות המעמד היוקרתי של המשמר, כבר במהלך 2012 מספר יחידות ספגו אבדות קשות, שני גדודים שלחמו באזור חומס אף ירדו לכוח אדם של 300 חיילים בלבד (מתוך 1,500 על הנייר) מספר שנחשב למינימום האפשרי לקיום גדוד (על פי הדוקטרינה הסורית).[1]
מנאף טלאס, שהיה אחד המפקדים הבכירים במשמר ומקורב לנשיא אסד, ובנו של שר ההגנה, ערק וברח לטורקיה ביוני 2012. ב-18 באוקטובר 2017 עיסאם זאהרדין, שהיה המפקד על כוחות משמר הרפובליקה במדינה, נהרג בקרבות באזור העיר א-זור.
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז 2011 מספר יחידות המשמר הסדירות כמעט הוכפל, בנוסף מספר כוחות לוחמים לא סדירים אוחדו ליחידות תחת המשמר, כך לדוגמה הוקם "צבא השבטים" בדרעא באוקטובר 2017.
- רגימנט המשמר ה-101 (חיל רגלים/מוצנח)
- רגימנט המשמר ה-102 (חיל רגלים/מוצנח)
- חטיבה 103 (ממוכנת)
- חטיבה 104 (ממוכנת)
- חטיבה 105 (ממוכנת)
- חטיבה 106 (ממוכנת)
- רגימנט 100 (ארטילריה)
- הדיוויזיה ה-30
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רון בן ישי, יש לו זמן, אין לו רחמים. כך שורד אסד, באתר ynet, 19 ביוני 2011
- חיים איסרוביץ, סוריה: התקפה עזה על המשמר הרפובליקני, באתר nrg, 26 ביוני 2012
- המורדים בסוריה הרגו 21 חיילי עלית בבירה, באתר nrg, 4 באוקטובר 2012
- ישראל דיפנס
- Gregory Water, Syria's Republican Guard, Middle East Institute, December 2018.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Water, 2018, עמ' 1-2.
