משפחת באך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משפחת באך הייתה משפחה ענפה של מוזיקאים שפעלו במרכז גרמניה, מן המחצית השנייה של המאה ה-16 ועד לתחילת המאה ה-19. המלחין הבולט ביותר במשפחה זו היה יוהאן סבסטיאן באך.

הרקע החברתי והתרבותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבל תורינגיה, אזור פעילותם של בני משפחת באך

בני משפחת באך חיו ופעלו במרכז גרמניה, בעיקר באזור תורינגיה. באותה תקופה היה האזור מפולג פוליטית (למספר דוכסויות, וכן לאזורים וערים עצמאיות), אך מאוחד תחת כנפי הכנסייה הלותרנית. לאזור היו מסורות תרבותיות משלו, ועל אף תקופות סוערות מבחינה פוליטית (ובפרט – מלחמת שלושים השנים) – נהנה מכלכלה מבוססת ומחיי תרבות עשירים. האווירה המוזיקלית ששררה בו זכתה לעידוד ניכר בשל תחרות על יוקרה שהתנהלה בין החצרות השונות והערים, וכן בשל הלהט הדתי ששרר במחוזות שהיו ערש מולדתה של הרפורמציה הלותרנית.

עלייתה של משפחת באך, וכן ירידתה והיעלמותה במאה ה-19, היו קשורות קשר הדוק לתנאים אלה: מחד גיסא התרחבות הפעילות המוזיקלית בחצרות, בערים ובכנסיות לקראת סוף המאה ה-16, ומאידך גיסא ירידת חשיבותם של מוסדות כמו תזמורות חצר, חלילני עיר ומקהלות כנסייה לקראת סוף המאה ה-18.

התנאי המוקדם להיווצרותה של שושלת מוזיקאים כזו היה הדגש שניתן בסביבה התרבותית לרמה גבוהה של יכולת טכנית בפעילות המוזיקלית הכללית, בתרבות כללית ששמה את הדגש על גילדות מקצועיות. כך, קריירה מוזיקלית הוכתבה למעשה לכל הבנים הזכרים במשפחה מראשית ילדותם. ההכשרה המוזיקלית ניתנה בדרך כלל בחוג המשפחה, על ידי אבות, אחים, דודים או בני דודים. מצב זה התקיים במשך כמה דורות. כך, למשל, חינך יוהאן סבסטיאן באך שישה מקרובי משפחתו בנוסף לחמישה מבניו.

באווירה זו של גילדות מקצועיות היו שכיחים גם נישואים בין קרובי משפחה, או בין משפחות של מוזיקאים. לדוגמה, אמו של יוהאן סבסטיאן באך השתייכה למשפחת המוזיקאים למרהירט. אשתו הראשונה, מריה ברברה באך, הייתה בת דודה שנייה שלו, ואילו אשתו השנייה, אנה מגדלנה, השתייכה למשפחת המוזיקאים וילקה.

ללכידות המשפחתית תרמה גם האווירה החברתית, שראתה במוזיקאים – מוכשרים ככל שיהיו – זרים, נוודים נמוכי דרגה, אשר לעתים לא הורשו לקבל אזרחות. המשפחות נהגו גם להתכנס לעתים מזומנות למפגשים משפחתיים.

כך כתב הביוגרף של יוהאן סבסטיאן באך, יוהאן ניקולאוס פורקל:

Cquote2.svg

מאחר שהחבורה כללה אך ורק קנטורים, עוגבנים ומוזיקאי עיר, שלכולם עסקים עם הכנסייה... ראשית כל, עם התכנסותם, הם שרו כוראל. מפתיחה מלאת דבקות דתית זו הם עברו, כניגוד, לליצנות. הם שרו שירי עם, שתוכנם נע בין קומי לבין גס, אך באופן כזה שקולות מאולתרים הצטרפו להרמוניה – אף על פי שכל קול שר טקסט אחר...

Cquote3.svg

אבות המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית משפחת באך בווכמאר

בני המשפחה היו מודעים מאוד למעמדם כנושאי מסורת מוזיקלית. יוהאן סבסטיאן באך עצמו חקר בשיטתיות את תולדות המשפחה, ובשנת 1735 אף חיבר ספר יוחסין של המשפחה (Ursprung der musicalisch-Bachischen Familie). ספר יוחסין זה משמש עד היום מסמך אמין לתולדות המשפחה. אף על פי שכתב היד המקורי שלו אבד, קיימים העתקים אחדים. החשוב בהם הוא זה שהוכן על ידי בתו של קרל פיליפ עמנואל באך, אנה קרולינה פיליפינה, עבור יוהאן ניקולאוס פורקל. עותק זה כולל תוספות שכתב אביה.

עזבונו של יוהאן סבסטיאן באך כלל אוסף כתבי יד של רבים מאבותיו. אוסף זה נרכש על ידי אקדמיית הזימרה של ברלין במאה ה-19, והושמד במהלך מלחמת העולם השנייה.

ספר היוחסין מגיע עד פייט באך (1) (Veit Bach) במחצית המאה ה-16. ברם, הרבה פרטים אינם ברורים עד דור נכדיו של פייט, והיעדר מסמכים רשמיים בערים או בכנסיות מקשה על הבהרת קשרי המשפחה בדורות אלו. האזכור הקדום ביותר של השם באך בעיר וכמאר הוא של האנס באך (54), בשנת 1561, אך הקשר המשפחתי שלו לפייט אינו ברור. על פי ספר היוחסין היה פייט אופה במקצועו, שאהב לנגן על "ציטרינגן" (סיטאר קטן). ספר היוחסין מציין כי "זו הייתה התחלת המוזיקה בין צאצאיו", ומכאן ניתן ללמוד כי איש מאבותיו של פייט, כמו פייט עצמו, לא היה מוזיקאי. וייט עצמו היה אופה, שנדד – כנראה ממוראביה או סלובקיה – בשנת 1545 לערך, בשל גירוש הפרוטסטנטים מאותו אזור (ספר היוחסין מתייחס להגעתו מהונגריה, אך באותה תקופה שימש המונח לציין את האזורים שבמרכז האימפריה של שושלת האבסבורג). פייט התיישב בווכמאר, ונפטר כנראה לפני 1577. פייט היה כנראה צאצא של מהגרים שהיגרו מאזור זה למוראביה או סלובקיה (ולפיכך חזר לאזור מוצא המשפחה).

פייט באך (55) נוסף נפטר בווכמאר ב-1619, אך אין ידוע עליו דבר ואין להתבלבל בינו לבין אבי המשפחה פייט באך (1). במהלך המאה ה-16 ובראשית המאה ה-17 היו בתורינגיה ענפים נוספים של משפחת באך, שאפשר שהיו קשורים ישירות או בעקיפין לענף המשפחה מווכמאר, אך ספר היוחסין מתעלם מהם, ומתמקד בחוג הצר יותר של משפחת באך.

בנו של פייט, יוהנס (האנס) באך (2) היה בן המשפחה הראשון שקיבל חינוך מוזיקלי יסודי, ובחר בקריירה מוזיקלית אף על פי שהיו לו גם פרנסות אחרות. בניו היו הראשונים שבחרו בקריירה מוזיקלית באופן בלעדי, וקיבלו משרות בשכר. בכך הם ניתקו את עצמם מקבוצות של מוזיקאים נודדים לא מאורגנים, והחלו בצעדים ראשונים לקראת קבלת אזרחות.

בעיות בגנאלוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים קשיים בשיוך כמה ענפים של המשפחה לענף הראשי של וכמאר. ספר היוחסין אינו מזכיר את אחיו של האנס באך (2), אך מציין שהיה יצרן שטיחים ומזכיר את בניו. חסרון זה יצר בלבול בין שני בני משפחה – קספר באך (3/56) וליפס באך (3/57), וצאצאיהם, כולל אבותיו של יוהאן לודוויג באך (3/72).

תחומי פעילותם של בני המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצ'מבלו של באך במוזיאון המוזיקה בברלין. צ'מבלו זה היה כנראה בבעלותו של וילהלם פרידמן באך, שעל פי ההנחה (שאין לה סימוכין) ירש אותו מאביו, יוהאן סבסטיאן באך.

כמעט כל בני משפחת באך היו בעיקר נגנים – רובם נגני מקלדת, אם כי כמעט כל כלי הנגינה היו מיוצגים בקרב בני המשפחה. בהתאם למסורת חלילני העיר, כמעט כולם למדו לנגן בכמה כלי נגינה. כמה מהם גם היו פעילים כיצרני כלי נגינה. עניין זה באיכות כלי הנגינה היה קיים גם אצל יוהאן סבסטיאן באך, שלצד כישוריו כנגן היה מומחה בעוגב, דחף פיתוח כלי נגינה חדשים כגון הוויולה פומפוזה וסייע בביקורתו למאמציו של בונה העוגבים גוטפריד זילברמן לבנות את הפסנתרים הראשונים שלו.

רוב בני באך מן הדורות הראשונים עסקו בעיקר בנגינה, ואילו הלחנה נותרה כעיסוק שולי ברקע, בעיקר של אותם בני משפחה שנדרשו לספק מוזיקה חדשה. מסיבה זו כמעט שלא שרדו יצירות, אפילו של הבולטים מבין בני המשפחה באותם דורות, דוגמת יוהאן אמברוסיוס באך (11). הלחנת מוזיקה הייתה בעיקר עסקם של עוגבנים. הלחנה לא נדרשה מחצוצרן חצר כמו יוהאן אמברוסיוס, אך שני בני דודיו, העוגבנים יוהאן כריסטוף באך (13) ויוהאן מיכאל באך (14) היו מלחינים פוריים.

עלייתה וירידתה של המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מן המאה ה-16 עלו בני המשפחה בהדרגה ממעמד נחות של נגן נודד ("שפילמאן") לכל הרמות הבכירות בעולם המוזיקלי, בשלושת המעגלים של הפעילות המוזיקלית בתקופה – חצר, עיר וכנסייה. הם היו מוזיקאי חצר, קונצרטמייסטרים וקפלמייסטרים בחצרות, חלילני עיר או מנהלי המוזיקה בערים, עוגבנים או קנטורים בכנסיות.

בראשית המאה ה-17 הייתה המשפחה כה נפוצה באזור תורינגיה, עד כי השם באך הפך לכינוי נרדף למקצוע "מוזיקאי". במקומות רבים, כמו ארפורט וארנשטאדט, הם החזיקו בכל המשרות העיקריות, ולעתים קרובות עברו משרות בירושה מדור לדור.

לקראת אמצע המאה ה-18 חלו שינויים חברתיים, שהשפיעו על מבנה הפעילות המוזיקלית בכל אחד משלשת המעגלים. הירושה הכמעט אוטומטית הפכה לנדירה יותר ויותר. המוסדות שהביאו ליצירת מעמד של מוזיקאים המאורגנים כגילדה החלו להתפורר, ומקור פרנסתם של בני המשפחה החל להיעלם. יתרה מזו, בניהם של בני משפחת באך שהגיעו למעמד הביניים, זכו לקבל השכלה רחבה יותר וחיפשו לעצמם הזדמנויות תעסוקה אחרות (כמעט כל בני דור בניו של יוהאן סבסטיאן למדו באוניברסיטאות). אם בעבר לא הייתה לגברים במשפחה חלופה פרט למוזיקה, היה זה אך טבעי שכעת פחות ופחות מהם יבחרו במוזיקה כמקצוע. כמה מהם פנו למקצועות אמנותיים אחרים (בניו של יוהאן לודוויג באך (3/72) היו ציירי חצר, וכך גם יוהאן סבסטיאן, בנו של קרל פיליפ עמנואל באך).

בשנת 1843, כאשר נחשפה האנדרטה לזכרו של יוהאן סבסטיאן באך – שנתרמה על ידי המלחין פליקס מנדלסון – בחזית כנסיית תומאסקירכה בלייפציג, נכח בטקס נציג מוזיקאי יחיד של המשפחה – וילהלם פרידריך ארנסט באך (84) – המוזיקאי האחרון בשושלת בת 250 שנה.

רשימת מוזיקאים ממשפחת באך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה שלהלן מונה את המוזיקאים ממשפחת באך. כן מוזכרים ברשימה כמה מאבות השושלת, שלא היו מוזיקאים בעצמם. ספר היוחסין שחיבר יוהאן סבסטיאן באך ציין את בני המשפחה במספרים 1–53, וסימונו זה התקבל בספרות המחקר ככלי עזר, בפרט משום ששמות רבים חוזרים בקרב בני המשפחה. המספרים שאחרי 53 נוספו על ידי חוקרים מאוחרים, בהמשיכם אותה שיטה. המספרים 3/56-62, 68, 69, 70-72 מציינים טעות בספר היוחסין, שחיבר תחת המספר 3 שני אישים שונים (קספר וליפס) ואת צאצאיהם.

בטבלה מוזכרים עוד מספר מוזיקאים בשם באך שפעלו בגרמניה באותן שנים, שלא היו שייכים לענף וכמאר של משפחת באך.

הטבלה נתנת למיון, על מנת לאפשר ראייתה בסדר אלפביתי או כרונולוגי.

מוזיקאים ממשפחת באך
סידורי שם שנת לידה מקום לידה שנת פטירה מקום פטירה שם אביו פרטים
1 וייט באך (1) לא ידוע פרסבורג 1578 וכמאר לא ידוע אופה במקצועו. היה הראשון במשפחתו שגילה נטיות מוזיקליות. אבי ענף וכמאר של משפחת באך.
2 יוהאן (יוהנס, האנס) באך (2) 1550 וכמאר 1626 וכמאר פייט (1) אופה ויצרן שטיחים, אך גם נגן. המוזיקאי המקצועי הראשון בענף וכמאר של משפחת באך. קיבל את הכשרתו כנגן-עיר לפני 1567 מנגן בגותה. נדד בערי תורינגיה כמוזיקאי.
4 יוהאן (האנס) באך (4) 1604 וכמאר 1673 ארפורט יוהאן (2) היה במשך 7 שנים שוליה של נגן עיר בסוהל. אחר כך הפך למוזיקאי-עיר בארפורט. מ-1636 היה עוגבן בפרדיגרקירכה בארפורט. שני מוטטים ואריה מפרי עטו שרדו.
5 כריסטוף באך (5) 1613 וכמאר 1661 ארנשטאדט יוהאן (2) מוזיקאי חצר בוויימאר, ומ-1642 היה מוזיקאי עיר בארפורט. ב-1654 התמנה למוזיקאי עיר וחצר בארנשטאדט. יצירה בודדת שלו שרדה.
6 היינריך באך (6) 1615 וכמאר 1692 ארנשטאדט יוהאן (2) מוזיקאי העיר בשויינפורט מ-1629 ובארפורט מ-1635. ב-1641 היה מוזיקאי העיר ועוגבן של כנסית ליבפראואנקירכה בארנשטאדט. הלחין כוראלים, מוטטים, קונצ'רטי, פרלודים ופוגות. יצירות בודדות שרדו.
7 יוהאן כריסטיאן באך ה-1, (7) 1640 ארפורט 1682 ארפורט יוהאן (4) כנר בתזמורת העיר ארפורט. אחר כך מוזיקאי עיר באייזנך. ב- 1667 היה מנהל התזמורת של ארפורט.
8 יוהאן אגידיוס באך (8) 1645 ארפורט 1716 ארפורט יוהאן (4) ב-1671 היה כנר בתזמורת העיר ארפורט, וב-1682 הפך למנהלה. מ-1690 החזיק גם במשרת עוגבן בכנסית סנט מיכאל, שם החליף את פכלבל.
9 יוהאן ניקולאוס באך (9) 1653 ארפורט 1669 ארפורט יוהאן (4) מ-1673 היה מוזיקאי עיר (כנר) בארפורט
10 גאורג כריסטוף באך (10) 1642 ארפורט 1697 שויינפורט כריסטוף (5) היה קנטור בתמאר מ-1668 ואחר כך בשויינפורט מ-1684. יצירה אחת שלו שרדה (קונצ'רטו לשני טנורים, באס ותזמורת).
11 יוהאן אמברוסיוס באך (11) 1645 ארפורט 1695 אייזנך כריסטוף (5) אחיו התאום של יוהאן כריסטוף באך (12). היה חלילן העיר בארנשטאדט ומ-1667 היה כנר בתזמורת העיר ארפורט. מ- 1671 כיהן כחצוצרן החצר ומנהל תזמורת העיר אייזנך.
12 יוהאן כריסטוף באך (12) 1645 ארפורט 1693 ארנשטאדט כריסטוף (5) ב-1666 היה מוזיקאי עיר בארפורט, ומ-1671 היה מוזיקאי עיר ומוזיקאי חצר (כנר) בארנשטאדט. ראו ערך נפרד
13 יוהאן כריסטוף באך (13) 1642 ארנשטאדט 1703 אייזנך היינריך (6) מלחין ועוגבן שפעל בארנשטאדט ובאייזנך. כמה מיצירותיו שרדו. ראו ערך נפרד
14 יוהאן מיכאל באך (14) 1648 ארנשטאדט 1694 גהרן היינריך (6) היה עוגבן בכנסית המבצר של ארנשטאדט ואחר כך היה עוגבן העיר בגהרן. כמה מיצירותיו שרדו.
15 יוהאן גינתר באך (15) 1653 ארנשטאדט 1683 ארנשטאדט היינריך (6) היה עוזר עוגבן לאביו מ-1682 והיה גם פעיל כבונה כלי מקלדת וכינורות.
16 יוהאן יאקוב באך (16) 1668 ארפורט 1692 אייזנך יוהאן כריסטיאן (7) היה שולית חלילן העיר תחת יוהאן אמברוסיוס באך (11) באייזנך.
17 יוהאן כריסטוף באך (17) 1673 ארפורט 1727 גהרן יוהאן כריסטיאן (7) היה קנטור בארפורט מ-1695, וקנטור ועוגבן בגהרן מ-1698
18 יוהאן ברנהארד באך (18) 1676 ארפורט 1749 אייזנך יוהאן אגידיוס (8) ב-1695 היה עוגבן בכנסיית קאופמאנקירכה בארפורט. עבר למגדבורג, וב- 1703 החליף את דודו יוהאן כריסטוף באך (13) כעוגבן העיר וכצ'מבליסט החצר באייזנך, שם עבד תחת שרביטו של טלמן. שרדו יצירות כליות שלו.
19 יוהאן כריסטוף באך (19) 1685 ארפורט 1740 ארפורט יוהאן אגידיוס (8) היה חבר בתזמורת העיר ארפורט מ-1705 ומנהלה מ-1716
21 יוהאן ואלנטין באך (21) 1669 תמאר 1720 שויינפורט גיאורג כריסטוף (10) היה מוזיקאי העיר וראש משמר המגדל בשויינפורט מ-1694
22 יוהאן כריסטוף באך (22) 1671 ארפורט 1721 אוהרדרוף יוהאן אמברוסיוס (11) ועוגבן שפעל בארפורט. ב-1690 התמנה לעוגבן בכסיט סנט מיכאל באוהרדרוף. בין 1695- 1700 לימד את אחיו, יוהאן סבסטיאן (24) שחי בביתו לאחר מות הוריהם. ראו ערך נפרד
23 יוהאן יאקוב באך (23) 1682 אייזנך 1722 סטוקהולם יוהאן אמברוסיוס (11) קיבל הכשרה כחלילן עיר באייזנך אצל יוהאן היינריך האלה, מחליפו של אביו. ב-1704 היה אבובן במשמר השבדי. הוא צעד עם הצבא השבדי של קארל ה-12 לטורקיה, וקיבל שיעורי חליל בקונסטנטינופוליס. מ-1713 היה מוזיקאי קאמרי בחצר של סטוקהולם. יוהאן סבסטיאן חיבר קפריצ'יו לרגל עזיבתו של אחיו את מולדתו.
24 יוהאן סבסטיאן באך (24) 1685 אייזנך 1750 לייפציג יוהאן אמברוסיוס (11) המלחין החשוב במשפחת באך, ואחד החשובים ביותר בתולדות המוזיקה האירופית. ראו ערך נפרד
25 יוהאן ארנסט באך (25) 1683 ארנשטאדט 1739 ארנשטאדט יוהאן כריסטוף (12) למד בהמבורג ובפרנקפורט. ב-1707 היה עוגבן של הכנסייה החדשה (נויקירכה) בארנשטאדט, שם החליף את יוהאן סבסטיאן. בחורף 1705-6 מילא את מקומו של יוהאן סבסטיאן בעת נסיעתו של הלה לליבק לבקר את בוקסטהודה. מ-1728 היה עוגבן בכנסית ליבפראואנקירכה בארנשטאדט.
26 יוהאן כריסטוף באך (26) 1689 ארנשטאדט 1740 בלנקנהיין יוהאן כריסטוף (12) ב-1714 היה עוגבן בקאולה, ומ-1729 עוגבן, מורה וסוחר בבלנקנהיין.
27 יוהאן ניקולאוס באך (27) 1669 אייזנך 1753 יינה יוהאן כריסטוף (13) למד מוזיקה באוניברסיטת יינה ואחר כך ירש את מורהו במשרת עוגבן בכנסיית העיר. מספר יצירות מפרי עטו שרדו
28 יוהאן כריסטוף באך (28) 1676 אייזנך לא ידוע לא ידוע יוהאן כריסטוף (13) היה צ'מבליסט בארפורט, נדד לאנגליה דרך המבורג, בה שהה בין 1708-1709, ורוטרדם (1717-1720). נראה שמאנגליה לא שב לגרמניה.
29 יוהאן פרידריך באך (29) 1682 אייזנך 1730 במילהאוזן\תורינגיה יוהאן כריסטוף (13) לאחר שהשלים לימודים באוניברסיטת יינה ירש את מקומו של יוהאן סבסטיאן כעוגבן בכנסית סנט בלאסיוס במילהאוזן\תורינגיה, ב-1708.

פוגה לעוגב פרי עטו שרדה.

30 יוהאן מיכאל באך (30) 1685 אייזנך לא ידוע לא ידוע יוהאן כריסטוף (13) דבר לא ידוע על חייו פרט לכך שעזב את אייזנך ב- 1703 והיה פעיל בסטוקהולם כבונה עוגבים.
31 יוהאן סמואל באך(31) 1694 נידרצימרן 1720 גונדרסלבן יוהאן כריסטוף (17) מוזיקאי ומורה בסונדרסהאוזן ובגונדרסלבן.
32 יוהאן כריסטיאן באך (32) 1696 ארפורט לא ידוע לא ידוע יוהאן כריסטוף (17) היה מוזיקאי בסונדרסהאוזן.
33 יוהאן גינתר באך ה-2 (33) 1703 גהרן 1756 ארפורט יוהאן כריסטוף (17) היה מוזיקאי עיר (נגן ויולה וטנור) ומורה בארפורט ב-1735 “ספר העוגב" שלו, שהיה אנתולוגיה של מוזיקה של פכלבל, פישר וכן של יוהאן סבסטיאן באך, נשמר.
34 יוהאן ארנסט באך (34) 1722 אייזנך 1777 אייזנך יוהאן ברנהארד (18) היה קפלמייסטר בחצר של אייזנך, ולאחר מיזוג דוכסויות, נדד בין החצר של אייזנך וזו של ויימאר. במקביל לעבודתו כמלחין היה עורך דין, ולאחר מות הדוכס ארנסט אוגוסט השני לקח לידיו את הטיפול בכספי הדוכסות. מספר יצירות מפרי עטו שרדו.
35 יוהאן פרידריך באך (35) 1706 ארפורט 1743 אנדיסלבן (ליד ארפורט) יוהאן כריסטוף (19) היה עוגבן בקוודלינבורג ומ-1735 מנהל בית ספר באנדיסלבן.
36 יוהאן אגידיוס באך (36) 1709 ארפורט 1746 גרוס מונרה, ליד קולדה יוהאן כריסטוף (19) היה קנטור בגרוס מונרה.
38 יוהאן לורנץ באך (38) 1695 שויינפורט 1773 לאהם אים-איצגרונד יוהאן ואלנטין (21) היה תלמידו של יוהאן סבאסטיאן (24) בויימאר, בין 1715-1717. מ-1718 היה עוגבן וקנטור ב-לאהם. פוגה לעוגב פרי עטו שרדה.
39 יוהאן אליאס באך (39) 1705 שויינפורט 1755 שויינפורט יוהאן ולנטין (21) למד תאולוגיה ביינה מ-1728, ובלייפציג מ-1738. גר אצל יוהאן סבאסטיאן ושימש כמזכירו האישי, תלמידו, ואחר כך מורה לילדיו הקטנים עד 1742 ב-1743 התמנה לקנטור בכנסית סנט יוהאן בשויינפורט, ומפקח של פנימית הכנסייה.
40 טוביאס פרידריך באך (40) 1695 אוהרדרוף 1768 אודשטאדט יוהאן כריסטוף (22) היה עוגבן בכנסית השילוש באוהרדרוף מ-1714 עד 1717, ואז התמנה לקנטור החצר בגאנדרסהיים. ב-1720 התמנה לקנטור בפפרדינגסלבן ושנה אחר כך באודשטדט.
41 יוהאן ברנהארד באך (41) 1700 אוהרדרוף 1743 אוהרדרוף יוהאן כריסטוף (22) בין 1715 ל-1719 למד אצל יוהאן סבאסטיאן בויימאר ובקותן, ומ-1721 היה עוגבן בכנסית סנט מיכאל באוהרדרוף. ידוע על סויטה וסונאטה – שתיהן למקלדת – שחיבר.
42 יוהאן כריסטוף באך (42) 1702 אוהרדרוף 1756 אוהרדרוף יוהאן כריסטוף (22) היה קנטור באוהרדורף מ-1728.
43 יוהאן היינריך באך (43) 1707 אוהרדרוף 1783 אואהרינגן יוהאן כריסטוף (22) היה תלמידו של יוהאן סבאסטיאן ואחד המעתיקים שלו בלייפציג, בין 1724-1728. אחר כך היה עוזר עוגבן לצד אביו באוהרדרוף. ב- 1735 התמנה לקנטור באואהרינגן.
44 יוהאן אנדריאס באך (44) 1713 אוהרדרוף 1779 אוהרדרוף יוהאן כריסטוף (22) ב-1733 היה אבובן בתזמורת צבאית בגותה. מ-1738 היה עוגבן בכנסית השילוש באוהרדרוף, ומ-1743 כיהן בכנסיית סנט מיכאל באותה עיר. ברשותו היה "הספר של יוהאן אנדריאס באך" – אחד המקורות העיקריים לעבודותיו המוקדמות של יוהאן סבסטיאן באך.
45 וילהלם פרידמן באך (45) 1710 ויימאר 1784 ברלין יוהאן סבסטיאן (24) מלחין ונגן. בנם הבכור (אך ילדם השני) של יוהאן סבסטיאן באך ומריה ברברה באך. נדד במקומות רבים, אך לא הצליח להתבסס במקום קבוע, ונפטר עני וחסר כל. ראו ערך נפרד.
46 קרל פיליפ עמנואל באך (46) 1714 ויימאר 1788 המבורג יוהאן סבסטיאן (24) בנם השני של יוהאן סבסטיאן באך, ומריה ברברה באך. מלחין ומוזיקאי מהחשובים במאה ה-18. כיהן בחצר נסיך הכתר, (אחר כך מלך פרוסיה) פרידריך השני, ולאחר פטירתו של גאורג פיליפ טלמן ירש את משרתו בהמבורג ראו ערך נפרד
47 יוהאן גוטפריד ברנהארד באך (47) 1715 ויימאר 1739 יינה יוהאן סבסטיאן (24) היה תלמיד של אביו, ואחר כך כיהן תקופות קצרות כעוגבן במקומות שונים, אך לא החזיק מעמד באף משרה. נרשם ללימודי משפטים באוניברסיטת יינה, אך נפטר זמן קצר אחר כך, מסיבה לא ידועה. ידוע שהסב עגמת נפש לאביו, שהתבטא במרירות על בנו חסר האחריות.
48 גוטפריד היינריך באך (48) 1724 לייפציג 1763 נאומבורג יוהאן סבסטיאן (24) בנם הראשון של יוהאן סבסטיאן ואנה מגדלנה באך. הוא היה מעורער בנפשו, אך היה נגן מקלדת מעולה, ולדברי ק.פ.ע באך "הראה גאונות שלא התפתחה..” מ- 1750 חי עם אחותו וגיסו.
49 יוהאן כריסטוף פרידריך באך (49) 1732 לייפציג 1795 ביקבורג יוהאן סבסטיאן (24) בנם השני של יוהאן סבסטיאן ואנה מגדלנה באך. מלחין ומוזיקאי. פעל בביקבורג וכונה על כן"באך של ביקבורג".
50 יוהאן כריסטיאן באך (50) 1735 לייפציג 1782 לונדון יוהאן סבסטיאן (24) בנם הצעיר של יוהאן סבסטיאן באך ואנה מגדלנה באך. מלחין ומוזיקאי, שפעל בלונדון וכונה על כן "באך הלונדוני".
53 יוהאן היינריך באך (53) 1709 לא ידוע לא ידוע לא ידוע יוהאן כריסטוף (28) מוזכר בספר היוחסין של המשפחה כ"נגן מקלדת טוב".
56 קספר באך (3/56) 1570 לא ידוע 1640 ארנשטאדט ייתכן שהיה בנו של הנס (54) היה חלילן עיר בעיר גותה ב-1619, מוזיקאי חצר ומוזיקאי עיר (נגן בסון), בארנשטאדט בין 1620-1633
57 ליפס (פיליפוס) באך(3/57) 1552 לא ידוע 1620 לא ידוע וייט (1) לא היה מוזיקאי
58 קספר באך (3/58) 1600 לא ידוע לא ידוע לא ידוע קספר (3/56) כנר. התחנך כמוזיקאי בחצרות של ביירוית ודרזדן, על חשבונו של הרוזן משווארצנבורג-ארנשטאדט. כנראה עבר לאיטליה.
59 יוהאן (יוהנס) באך (3/59) 1612 לא ידוע 1632 ארנשטאדט קספר (3/56) היה חלילן העיר בארנשטאדט
60 מלכיור באך (3/60) 1603 לא ידוע 1634 ארנשטאדט קספר (3/56) היה חלילן העיר בארנשטאדט
61 ניקולאוס באך (3/61) 1618 ארנשטאדט 1637 ארנשטאדט קספר (3/56) היה חלילן העיר בארנשטאדט
62 היינריך באך (3/62) לא ידוע לא ידוע 1635 ארנשטאדט קספר (3/56) ברשימות הקבורה הוא מופיע כ"בנו העיוור של קספר" ועל כן יכול להיות שהוא הוא "יונאס העיוור" המוזכר בספר היוחסין. למד מוזיקה באיטליה, ואפשר שזכה בכינויו בשל נדודיו (בעקבות הנביא יונה הנביא המקראי)
63 וונדל באך (63) 1580 לא ידוע לא ידוע לא ידוע ליפס (3/57) לא היה מוזיקאי.
64 אנדריאס באך (64) 1587 לא ידוע 1637 סוהל ליפס (3/57) היה חבר מועצת העיר. לא היה מוזיקאי
65 ליפס (פיליפוס) באך (65) 1590 וכמאר 1620 וכמאר או ולפסבהרינגן ליפס (3/57) ידוע שהיה מוזיקאי
66 וונדל באך (66) 1629 וכמאר 1682 ולפסבהרינגן וונדל (63) לא היה מוזיקאי. היה איכר "שידע לשיר היטב".
67 יוהאן באך (67) 1621 תמאר 1686 להנשטאדט אנדריאס (64) היה קנטור באילמנאו. מ1668 היה גם דיאקון באותה עיר, וב1680 התמנה לכומר של להנשטאדט.
68 יוהאן יאקוב באך (3/68) 1655 ולפסבהרינגן 1718 רוהלה וונדל (66) למד באייזנך, והיה עוגבן בתאל, קנטור בשטיינבאך, קנטור בואסונגן (בין השנים 1690-1694 ואחר כך כיהן ברוהלה.
70 יוהאן שטפאן באך (3/70) 1665 אילמנאו 1717 בראונשוייג יוהאן (67) היה קנטור בקתדרלה של סנט בלאסיוס בבראונשוייג החל ב-1690. כמו כן חיבר סונֶטות.
71 יוהאן בלתזאר באך (71) 1673 אייזנך 1691 אייזנך יוהאן אמברוסיוס (11) היה שוליית חלילן העיר אצל אביו.
72 יוהאן לודוויג באך (3/72) 1677 תאל, ליד אייזנך 1731 מיינינגן יוהאן יאקוב (3/68) היה מוזיקאי חצר במיינינגן וכיהן גם כקנטור ואחר כך כקאפלמייסטר בחצר. חיבר יצירות כליות רבות שלא שרדו, אך רבות מיצירותיו הקוליות שרדו, בעיקר הודות ליוהאן סבסטיאן באך שביצע רבות מהן.
73 ניקולאוס אפרים באך (73) 1690 ואסונגן 1760 גאנדרסהיים יוהאן יאקוב (3/68) ב-1708 מונה להיות מוזיקאי בחצר של מיינינגן, וב-1719 מונה להיות עוגבן באותה חצר. ב- 1724 היה עוגבן בגאנדרסהיים.
74 גיאורג מיכאל באך (74) 1703 רוהלה 1771 האלה יוהאן יאקוב (3/68) היה קנטור בכנסית סנט אולריך בהאלה, מ-1747.
75 סמואל אנטון באך (75) 1713 מיינינגן 1781 מיינינגן יוהאן לודוויג (3/72) למד אצל יוהאן סבסטיאן באך בלייפציג ב-1732 בערך. היה אחר כך עוגבן החצר במיינינגן, וכן צייר החצר.
76 גוטליב פרידריך באך (76) 1714 מיינינגן 1785 מיינינגן יוהאן לודוויג (3/72) עוגבן חצר וצייר ב-מיינינגן
77 יוהאן כריסטיאן באך (77) 1743 האלה 1814 האלה גיאורג מיכאל (74) למד אצל וילהלם פרידמן באך בהאלה, ממנו קיבל עותק חתום של "ספרון הפסנתר לוילהלם פרידמאן" של יוהאן סבסטיאן. היה מורה בבית ספר יסודי בהאלה, וידוע כ"באך של המקלדת".
78 יוהאן גאורג באך (78) 1751 אייזנך 1797 אייזנך יוהאן ארנסט (34) בשנת 1777 ירש את אביו כעוגבן החצר ועוגבן העיר, קפלמייסטר, נוטריון וגזבר העיר אייזנך.
79 טוביאס פרידריך באך (79) 1723 אודשטדט 1805 ארפורט טוביאס פרידריך (40) ב-1747 התמנה לקנטור של רגלרקירכה בארפורט, וב-1762 לקנטור בכנסייה הפרנציסקנית באותה עיר.
80 פיליפ כריסטיאן גיאורג באך (80) 1734 אוהרדרוף 1809 וורניגסהאוזן יוהאן כריסטוף (42) היה קנטור בכנסית סנט מיכאל באוהרדרוף בין 1759 – 1772, ואחר כך כומר בוורניגסהאוזן.
81 ארנסט קרל גוטפריד באך (81) 1738 אוהרדרוף 1801 אוהרדרוף יוהאן כריסטוף (42) שירת כקנטור בוכמאר בין 1765-72 ואחר כך בכנסית סנט מיכאל באוהרדרוף.
82 ארנסט כריסטיאן באך (82) 1747 אוהרדרוף 1822 וכמאר יוהאן כריסטוף (42) היה קנטור ב-וכמאר בין 1773-1819
83 יוהאן כריסטוף גאורג באך (83) 1747 אוהרדרוף 1814 אוהרדרוף יוהאן אנדריאס (44) היה עוגבן בכנסית סנט מיכאל באוהרדרוף מ-1779
84 וילהלם פרידריך ארנסט באך (84) 1759 ביקבורג 1845 ברלין יוהאן כריסטוף פרידריך (49) היחיד מנכדיו של יוהאן סבסטיאן באך שהיה מוזיקאי. היה גם המוזיקאי האחרון ממשפחת באך. עבד בלונדון אצל דודו יוהאן כריסטיאן באך, ולאחר מותו נדד, השתקע במינדן. באחרית ימיו היה מוזיקאי בחצר המלכה פרידריקה מפרוסיה.
85 יוהאן פיליפ באך (85) 1752 מיינינגן 1846 מיינינגן גוטליב פרידריך (76) מ-1790 היה עוגבן החצר וצייר במיינינגן
900 יוהאן (האנס) באך 1555 אנדלסבוך 1615 נורטינגן לא ידוע לא שייך לענף וכמאר של משפחת באך

לא ידוע דבר על מוצאו, אך היה כנראה קרוב של פייט באך (1) מענף וכמאר – ייתכן שהיה אחיינו. היה פרוטסטנטי, (לא עניין של מה בכך בדרום גרמניה) וכמו פייט הגיע מארצות ההאבסבורגים. היה כנר וליצן בחצר של הדוכס לודוויג מווירטמברג, בשטוטגרט, ואחרי מותו של הדוכס עבר עם צוות אלמנתו לחצר של נורטינגן. מיצירותיו שרד רק טקסט של שיר המתאר ביקור בעיר וייל. שרדו גם שני פורטרטים שלו

901 יוהאן מיכאל באך (נ.1745) 1745 שטרות 1820 אלברפלד לא ידוע לא שייך לענף וכמאר של משפחת באך.

נדד רבות בעולם. למד משפטים, והיה משפטן פעיל בגיסטרוב, שם פעל גם כמלחין. ב-1793 מונה לקנטור ועוגבן בטאן. ספר תאוריה מוזיקלית מפרי עטו התפרסם ב-1780. לא ידוע מתי הגיע לאלברפלד, בה כיהן מורה למוזיקה בגימנסיום. שנים מבניו היו מוזיקאים. מספר קונצ'רטי ושתי קנטטות מפרי עטו שרדו

902 יוהאן גאורג באך 1786 גיסטרוב 1874 אלברפלד יוהאן מיכאל באך (נ.1745) לא שייך לענף וכמאר של משפחת באך. היה מורה למוזיקה באלברפלד.
903 גאורג פרידריך באך 1793 טאן 1860 איזרלוהן יוהאן מיכאל באך (נ.1745) לא שייך לענף וכמאר של משפחת באך.

ערק מצבאו של נפולאון והיגר לשבדיה. שם הפך למורה למוזיקה לנסיך הכתר אוסקר הראשון. חזר לגרמניה והיה מנהל מוזיקאלי באלברפלד ובאיזרלוהן. כתבי יד של יצירותיו קיימים. כן קיים ספר על הרמוניה מפרי עטו

פולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה- 50 חיבר הפזמונאי דן אלמגור שיר פרודיה על משפחת באך שנקרא אמא באך. השיר הולחן על ידי פרנק פלג וזכה לביצוע של רביעיית מועדון התיאטרון. על פי אלמגור, אנה מגדלנה באך הייתה זו שחיברה את כל היצירות, אך רשמה אותן על שמות בני המשפחה כדי לשלם פחות מס הכנסה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Christoph Wolff et al. 'Thw New Grove Bach Family' New York: W.W.Norton & Company 1983. ISBN 0-393-30354-3

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]