משפחת בית טוביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שרטוט מערה מס' 13 בעראק אל-אמיר, נעשה על ידי קלוד קונדר בשנת 1881. על הקיר כתובת בכתב ארמי שמשמעותה טוביה‏[1]

משפחת בית טוביה הייתה אחת המשפחות היהודיות בעלות ההשפעה בתקופת בית שני עד מרד החשמונאים.

המשפחה התגוררה באחוזה משפחתית בדרום הגלעד. האזור שבו שכנה האחוזה נקרא ארץ טוביה, ובירתו של האזור הייתה רבת עמון. אחוזת בית טוביה, שנבנתה על ידי הורקנוס לבית טוביה מזוהה היום על ידי רוב החוקרים עם האתר ארכאולוגי עיראק אל-אמיר. באתר נמצאה על גבי קיר מערה כתובת בארמית עם השם טוביה.

תולדות המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשי המשפחה בימי בית ראשון. אזכור לטוביה מופיע בתקופה הפרסית בספר נחמיה, כאחד ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ומחברי כנסת הגדולה, ומיריביו המובהקים של נחמיה. בספר נחמיה מופיע טוביה כאחד המתנגדים העיקריים לשיקום חומת ירושלים, ועל כן מוצמדים לשמו הכינויים "עמוני" או "עבד העמוני" (נחמיה ב, יט). כינויים אלה יכולים להתפרש כמבטאים את קשריו עם העמונים, ונועדו לבטא בוז וגנאי כלפיו. פירוש אחר הוא "עבד המלך" שמשמעותו פקיד בשירות המלך (הפרסי). טוביה היה בעל עמדה חברתית ומדינית גבוהה בירושלים. הייתה לו לשכה פרטית בבית המקדש, אותה העמיד לרשותו אלישיב הכהן הגדול שהיה קרוב משפחתו, אך הוא סולק משם זמן קצר אחר כך על ידי נחמיה שראה בכך חילול הקודש.

אישיות נוספת בשם טוביה מופיעה בכתובים בשנת 260 לפנה"ס לערך. הפפירוסים של זנון מספרים על טוביה שישב במקום מושב אבותיו בעבר הירדן, שימש כמושל מקומי מטעם בית תלמי עמד בראש מושבה צבאית בשם בירתא של עמון שהייתה מורכבת מחיילים יהודים ונוכרים. ועסק בסחר עבדים. טוביה נשא לאשה את הבת של הכהן הגדול שמעון הראשון. הוא היה גיסו של הכהן הגדול חוניו השני.

בנו של טוביה יוסף בן טוביה שימש כגובה כספים עבור בית תלמי ביהודה. בתקופתו הגיעה המשפחה לשיא כוחה. יוסף לקח את התפקיד מגיסו חוניו השני ובכך פגע בתפקידו של הכהן הגדול.

בנו של יוסף, הורקנוס, שימש כשליח של אביו במצרים, ועל פי המקורות הקים את האחוזה.

מקורות מידע היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקורות לידיעות אלה הם שלושה:

  • הפפירוסים של זנון: כמה עשרות מהפפירוסים של זנון נוגעים לארץ ישראל, ומהם שקשורים לאדם בשם טוביה, איש רם-מעלה ובעל השפעה, אשר היה בקשרי יריבות עם מנהיג בן דורו – נחמיה. ידוע כי אזור מגוריו ותחום פעילותו היה בעבר הירדן, בחבל ארץ עמון, שנקרא גם 'ארץ טוביה' על שמו. מקור זה הוא אפוא עדות הן לנוכחותה של משפחת טוביה בעבר הירדן, והן למעמדה הרם, המדיני, הכלכלי והצבאי, וכן לנוכחות יהודית בחבל ארץ זה ובכללה שירות בצבא שסר לפיקודו של טוביה.
  • ספרו של יוסף בן מתתיהו בקדמוניות היהודים (יב, 160-222)
  • הממצא הארכאולוגי שהוא ארמונם של בני טוביה באתר הקרוי עראק אל-אמיר, השוכן מצפון-מזרח לקצהו הצפוני של ים המלח. השם "טוביה" נמצא חרות על סלע על קיר מערה. סמוך לארמון זה, שהיה מושבם של בני טוביה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]