משפחת חרל"פ

משפחת חרל"פ היא משפחה יהודית עתיקה, שהוציאה מתוכה רבנים, מלומדים ואנשי ציבור רבים.

פירוש השם חרל"פ הוא ראשי התיבות: חייא ראש לגולי פורטוגל (או פולין). מקור המשפחה הוא ממשפחת בני חייא (בן חיים), המתייחסת ישירות למשפחת מלכי יהודה, דרך ראשי הגלות מבבל. על פי מגילת יוחסין שנשתמרה במשפחה, היא מיוחסת לדוד המלך.

ראש המשפחה, חייא, היה בנו של אחד מבני חזקיה בן דוד ראש הגולה, שברחו לספרד בעקבות הירצחו של אביהם. בהמשך שימשו בני חייא בחצרות מלכי ספרד ופורטוגל, כגזברים, רופאים ומצביאים. חייא היה משורר, המהדיר של דיוואן "מחנה יהודה" - הוא אוסף שיריו של רבי יהודה הלוי. למשפחה היה רכוש רב בערים לרידה וסרגוסה וכן אחוזות בדרום פורטוגל. בני המשפחה בנו את בית הכנסת הגדול בליסבון. פטרונים לספרות עברית, הם מימנו וסיבסדו את ההדפסה הראשונה של ספר הכוזרי של יהודה הלוי. עם גירוש ספרד ופורטוגל התפזרו בני משפחת אבן יחייא בכל מרחב הים התיכון: בטורקיה, יוון ואיטליה.

מצפון איטליה הגיעו חלק מצאצאי המשפחה לעיירה טיקוצ'ין שבפולין, שם שונה שמה לחרל"פ.

בשנת תר"י (1850) עלה לארץ ישראל מהעיירה וולקוביסק שבפלך גרודנו השכן (בימינו חלק מבלארוס) הרב יצחק חרל"פ יחד עם בתו ובנו זבולון חרל"פ, ומהם התפתח הענף של משפחת חרל"פ בירושלים.

ענף נוסף של המשפחה עלה בשנת תר"ן (1890) ובראשו עמד אפרים חרל"פ ממייסדי המושבה רחובות. חרל"פ היה מראשי המושבה, מהנדסה הראשון וכן ממייסדיו של ארגון "אגודת אחים" אשר דאג לרווחתם של פועלי המושבה בכל תחומי החיים.

על פי מסורת המשפחה, בזמן שעגנה האונייה ליד אחד האיים בים האגאי עלתה אשתו של הרב יצחק חרל"פ אל החוף עם שני ילדיה כדי לרכוש מזון. הם אחרו לשוב והאונייה הפליגה בלעדיהם והגיעה לאי סמוך. כעבור זמן קצר הופיעה אונייה אחרת, לקחה את האם ושני ילדיה אל האי הסמוך, הם שבו אל האונייה והמשיכו בהפלגתם לארץ ישראל, והאונייה השנייה נעלמה מן האופק.

לקריאה נוספת

• אנציקלופדיה יודאיקה, ערך "אבן יחיא"
• דברי הימים לבני חייא, מאת אליקים כרמולי

קישורים חיצוניים

• ספר תולדות חרל"פ (פרק xxv), באנגלית.
• נסיכות בני דוד חרל"פ