משפחת כהנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Merge-arrows-3.svg מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך משפחת כהנא הלר, הסיבה לכך היא: דף זה עוסק במשפחת כהנא הלר (מסיגט), משפחתו של קונטרס הספקות.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.

משפחת כהנא היא משפחת כהנים, בעלת מסורת שלפיה, מצד האם, היא מצאצאי משפחה בעלת יוחסין עתיק יומין משבט יהודה. מסורתם מספרת כי אבות אבותיהם היו משפחת התפוחים, אחת מארבע משפחות אצילי יהודה[דרושה הבהרה] וירושלים שהובאו על ידי טיטוס לרומא, והובלו בחוצות העיר בראש השבויים בשנת 71. השמות של המשפחות היו: "מן הענוים" (Anav או Dellmansi או Piatello) "מן התפוחים" (de'Pomis או De' Pomi), "מן האדומים" (De'Rossi) ו"מן הזקנים" (dello Vecchio או De'Vechhi)‏[1].

משפחת כהנא מיחסת עצמה לצאצאי דוד המלך, היות שהם צאצאי בנותיו של רש"י. אשר לרש"י קיימת מסורת מצאצאי התנא רבי יוחנן הסנדלר, ורבי יוחנן הסנדלר היה דור רביעי לרבן גמליאל הזקן, ומשפחת רבן גמליאל באה ממשפחת דוד המלך. גם מהרש"ל זכה לייחוס זה [2].

הקשר בין משפחת "התפוחים" לבין משפחת כהנא עובר דרך ר' משה הלוי ולרשטיין, רב ראשי של אשכנז במאה ה-16. נכדו היה רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (1579-1654) מחבר "תוספות יום טוב". בתו ריזל נישאה לר' יעקב יוסף כהנא - אב-בית דין טריסק - הוא אבי אבות המשפחות לבית כהנא מסיגט.

בשואה ניספו רוב בני המשפחה. ‏‏מעטים היו בארץ ישראל וניצלו, ובהם : יצחק כַּהן, הנשיא השישי של בית המשפט העליון, אחיו הגדול, הרב ד"ר קלמן כהנא ממנהיגי פועלי אגודת ישראל ומחותמי מגילת העצמאות וסגן שר החינוך והתרבות בממשלות ישראל, הרב ד"ר שמואל זנוויל כהנא[3] - מנכ"ל משרד הדתות ויוזם פיתוח המקומות הקדושים[4].

אולם לא כל מי ששם משפחתו "כהנא" שייך למשפחה הנ"ל. למשל חבר הכנסת הרב מאיר כהנא שמשפחתו הגיעה לצפת במאה ה-19 ‏‏[5] אינו מצאצאי משפחת כהנא מסיגט [6].

המסורת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסורת על מוצאה הקדום של המשפחה מופיעה במקורות אחדים, כאשר ברוב המקרים מוזכר כי מוצא המשפחה הוא "מן התפוחים"‏‏[7].

מסורת זו מופיעה גם במקורות הבאים:

  • חיבורו של הרופא, הפילוסוף ובלשן, דוד מספוליטי מאומבריה משנת 1597. בעמוד הראשון של הספר "צמח דוד"‏[8] הוא כתב: " ... הישיש והנעלה דוד ... מהעיר ספוליטי הלא הוא משבט יהודה, ממשפחת התפוחים, א' מד' בתי אבות המיוחסות שהעלה טיטוס מירושלים לרומה העיר המהוללת ". הספר עצמו, מהמאה ה-16, הוא מילון רפואי בשלש שפות.
  • חיבור ההיסטורי של רבי עזריה מן האדומים מאור עיניים. עקבות משפחת "מן הזקנים" כנראה נעלמו [9].

שניהם הם בני המשפחות הנוגעות בדבר, דבר התורם לאמינות המסורת: רבי דוד מספוליטי נקרא "די פומיס" ורבי עזריה "די רוסי". הם גם מספרים על רבי נתן ועל קשריו עם רש"י.

משפחת כהנא מייחסת עצמה לצאצאי דוד המלך, היות שהם צאצאי בנותיו של רש"י. אשר לרש"י קיימת מסורת שהוא מצאצאי התנא רבי יוחנן הסנדלר, ורבי יוחנן הסנדלר היה מצאצאי דוד המלך . גם המהר"ל מפראג זכה לייחוס זה.

רבי נתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבוא לספר הערוך של הרב נתן בן רבי יחיאל מרומי (1035 -1110), משנת תרל"ד (1873) נכתב:"רבינו נתן בעל הערוך היה משבט יהודה ממשפחת התפוחים וחי שנת ד'תשצ"ח (1028). היה תלמידו של רבינו חננאל ורבינו משה הדרשן וחברנו רבינו גרשון מאור הגולה. הוא חי בתקופה בה למד רש"י בישיבות מגנצא וורמייזא שבאשכנז ולימד וכתב בטרואה ("טרויש") שבצרפת.

רבי בנימין מטודלה, הנוסע היהודי בן המאה ה-12, מביא עדות מרתקת מביקורו ברומא ומספר על נכדו של ר' נתן, ר' יחיאל, היה אחראי על הנכסים של האפיפיור אלכסנדר השלישי. ומתאר את מעמדו:

רומה היא ראש מלכות אדום. ושם כמו מאתיים יהודים מכובדים ואין פורעים מס לשום אדם . ומהם משרתי האפיפיור אלכסנדרוס הוא האגמון הממונה על אדום. ושם חכמים גדולים ובראשם ר' דניאל הרב ור' יחיאל, משרת האפיפיור, והוא בחור יפה, נבון וחכם. והוא יוצא ובא בבית האפיפיור והוא פקיד ביתו ועל כל אשר לו. והוא נכדו של רבי נתן שעשה ערוך השלחן ופירושיו ור' יואב בן ר' שלמה ור' מנחם ראש הישיבה ור' יחיאל הדר במשמברי.

בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבת קברו של התוספות יו"ט בבית הקברות היהודי בקרקוב

לתקופה מסוימת עקבות המשפחה נעלמים. עד שעקבות אחת מבנותיו של רבי יחיאל מגיעות למשפחת רבי משה הלוי הלר ולרשטיין מפראג (נולד ב-1520). הוא נחשב לאחד מרבני העיר והאימפריה האוסטרו-הונגרית. רבי הלר נישא לרחל, ביתו של המהר"ל.

נכדם הוא רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (השל"ט 1579 - ו' אלול התי"ד 1654) מגדולי חכמי אשכנז ופולין, רב ובעל פירוש "תוספות יום טוב" על המשנה אשר על שמו הוא מכונה.

יום טוב ליפמן עצמו נישאה לרחל לבית אשכנזי (נולדה ב-1595), בת למשפחת תאומים, אשר נימנת על צאצאי רש"י. במאה ה-18 בתו רחל נישאת לרב יעקב יוסף כהנא רבה המפורסם של "טריסק" ובניו ונכדיו שרתו ברבנות במחוז מרמורש וסיגט.

רבי יהודה כהנא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבתו של הרב יהודה כהנא (הנמוכה), ולידו מצבתם של בני משפחתו, ב"אוהל הכהנים" בבית העלמין היהודי בסיגט

בין צאצאיו רבנים חשובים, שהשפעתם חרגה לעתים הרחק מגבולות העיר. הרב יהודה כהנא, מחבר הספר קונטרס הספיקות, ואחיו של מחבר קצות החושן, כיהן כרב העיר עד פטירתו בשנת 1819. הרב יהודה כהנא היה בנו של הרב יוסף כהנא אחד משלש רבנים כהנים בעיר זו, וצאצא של רבי יום-טוב ליפמן הלר מחבר תוספות יום טוב.

בתו היחידה של הרב יהודה כהנא, ניסל, נישאה לסוחר עצים מדרום הונגריה, רבי שמואל זיינוול כהנא. כאשר היא מתה היו לה 223 נכדים ונינים. משפחה זו השתלטה על סחר העצים ועסקי הכספים במרמורש. העתונאי דוד שן, מחבר הספר על יהודי מרמורש מתאר: "בני משפחת כהנא היו האצילים ובעלי האחוזות, החסידים והחכמים של קהילת מרמורש".

כמובן, היה זה נושא לקנאה. הם התגאו ב"מגילת היוחסין" שלהם, אשר מקורה ב"משפחת התפוחים", עוברת דרך שר הכספים של האפיפיור, רב ראשי בווינה, צדיק בסיגט וסוחר גדול בדרום הונגריה. ככל שפולחן היוחסין שלהם גבר, "כן גברה השנאה של העם הפשוט אליהן".

מסורת משפחתית זו עוברת במשפחת כהנא ומודגשת בהזדמנויות רבות עד היום הזה.

המצבות באהל משפחת כהנא בסיגט לפי הסדר:

  1. מרת ניסל ב"ר יהודה כהנא בעל קונטרס הספקות. נקראה ניסל על שם אמו. נפטרה ה' חשוון תרמ"ב (1882)
  2. קלונימוס קלמן כהנא ב"ר שמואל זנוויל - גיסו של רבי יהודה מאדרען - נפטר י"ד שבט תרצ"ה (1935)
  3. שמואל זנוויל ב"ר קלונימוס קלמן כהנא ממקווא - חתן בעל "קונטרס הספקות" - נפטר בסיגט ה' באב תרי"ח (1858)
  4. רבי יהודה כהנא בעל "קונטרס הספקות" בן יוסף הכהן - נפטר סיגט כ"ז או ט' ניסן תקע"ט (1819)
  5. רבי חיים אריה כהנא בן יחיאל צבי בעל "דברי גאונים"

ליד האהל מצבתם של ר' חיים שמואל זנוויל כהנא בן ר' קלמן - י"ד שבט תרצ"ה (1935) ורעייתו פעריל באבאלע כ"ה תשרי תרצ"ח (1938)

בנו אברהם אריה הכהן (נולד ב-1878) ורעייתו איידל ב"ר חיים צבי הרמן וייס (נולדה ב-1886) נפטרו בשואה כ"ה סיון (1944).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מגילת יוחסין : משפחת העלר <"תוספות יום טוב">, כהנא-העללער <"קונטרס הספקות"> / אסף את החומר ממקורות, עיבדו והכינו לדפוס יחיאל הורוביץ-העלער תל אביב : [חמו"ל], תשל"ח, ‫ תל אביב
  • בית אבות : למשפחות רוטנר, ווייס, כהנא, טייטלבוים ... משפחות רובין, אייכנשטיין, אפשטיין ... משפחות הורוויץ, יפה, לוריא, בית אבותי לתולדותם : והוא אוצר ... של כל האבות והאמהות לשושלתם וכל הידוע אודות תוארם, שמותיהם, כינוייהם, שם משפחתם ... תפקידיהם ... רבותיהם ... וחיבוריהם / נלקטו, נערכו וסודרו לדפוס ... על ידי ... דוד נחמן רוטנר. ‬

‫ירושלים : ד.נ. רוטנר, תשס"ה

  • ענף עץ אבות : הכולל זכרונות וסדרי יוחסין למשפחות ... הורוויץ, היילפרין, רפאפורט, מרגליות, שור, קצנלבויגן ועוד ... בשתי מחלקות: א. חלק השרשים ... ב. חלק הענפים ... ‬ כהנא, שמואל זינויל

‫ קראקא : ש"ז כהנא, תרס"ג

  • ספר בן פורת יוסף : תולדות ... מוהר"ר יוסף אריה פלדמן ומשפחתו מביטשקוב - סטמר - תל אביב : קורות חייו ... יחוס אבותיו ... / לוקט, נערך ונסדר ... על ידי נתן אלי’ רוט. בני ברק : משפחת פלדמן, תשנ"ו. ‬. ‬. ‬
  • ספרי נפתלי בן מנחם על אותה תקופה.
  • דוד שן שוחרי השם בהרי הקרפטים, הוצאת שם, ירושלים, תשס"מ - הספר נכתב במקור בהונגרית
  • הרב פרופסור מאיר הרשקוביץ, שני כרובים - רבותינו התוספות יום טוב וקצות החושן, ירושלים תש"ס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי יוחסין
אפשר לראות את האתר בביקור בבית התפוצות באתר משפחות יהודיות - לאחר הרשמה - 693 שמות "כהנא" בלבד , כולל כהן ושמות דומים - 47,836 שמות - לא כולם בחיים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בצלאל (ססיל) רות,‏‏ תולדות היהודים באיטליה ‏תרגום לעברית גאולה בת יהודה, הוצאת מסדה תל אביב, 1962‏
  2. ^ ומהרש"ל כתב "יש"ש יבמות פ"ד סימן ל"ג" "ועל רש"י יחוס בית אבי סמכתי וכו', ע"ש שם הגדולים
  3. ^ באתר מורשת
  4. ^ יהודה נחשוני, עיתונאי, כתב על משפחת ה"כהנים" בסיגט‏‏ בטאון מרמורש-סיגט ינואר 1971‏‏
  5. ^ י' גוטליב, "דרכי אב" (ירושלים, תשנ"א), עמ' קסב-קסג; ‏ל' כהנא, "הרב מאיר כהנא - חייו ומשנתו" (ירושלים, תשע"א), עמ' 1; המקור
  6. ^ על כך עומד להתפרסם ספר בשם "ממלכת כהנים", מאת חוקר היוחסין נפתלי וקשטיין, גם הוא מצאצאי משפחת כהנא מצפת.‏
  7. ^ ‏ במקרים בודדים "מן הענוים‏"
  8. ^ הספרייה הדיגיטלית
  9. ^ לפי דוד שן המצטט מקור זה ‏‏‏עמ' 190‏