בית מדיצ'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית מדיצ'י (Medici) הוא כינויה של שושלת סוחרים איטלקים אשר היוותה גורם רב השפעה באירופה החל במאה ה-13 וכלה במאה ה-17. במרוצת השנים מונו מקרב המשפחה שלושה אפיפיורים (ליאו העשירי, קלמנט השביעי וליאו האחד עשר) מספר שליטים של רפובליקת פירנצה (החשוב שבהם היה לורנצו המפואר פטרונם של כמה מיצירות האמנות המפורסמות ברנסאנס), ומאוחר יותר גם מספר בני אצולה צרפתיים ואנגליים.

סמלו של בית מדיצ'י

כמו משפחות אחרות שהיו בעלות שליטה מרכזית על ערים באיטליה גם משפחת מדיצ'י תרמה סכומי כסף נכבדים לשלטון המקומי בפירנצה. המשפחה הצליחה להביא את פירנצה אל תחת שליטתם ובכך לאפשר סביבה לשגשוג של אמנות והומניזם. בכך למעשה המשפחה הובילה ללידתו של הרנסאנס האיטלקי, יחד עם משפחות גדולות ומשפיעות אחרות כמו משפחת ויסקונטי וספורזה ממילאנו, משפחת אסטה מפרארה, משפחת גונזגה ממנטואה ואחרות.

[עריכה] היסטוריה

מקור המשפחה מהאזור החקלאי מוגלו, צפונית לפירנצה ואזכור ראשון לשמה נמצא במסמך משנת 1260. שמה של המשפחה בתרגום לאיטלקית הינו "דוקטור" אבל ייתכן כי השם נובע ממשמעות אחרת, ככל הנראה מרקע קדום של סחר בתרופות. בתחילת המאה ה-14 עסקה המשפחה בסחר בצמר, מהמכובדים בשווקי המסחר של פירנצה, ונחשבה לבית מכובד, אך לא מהמשפחות הפירנצאיות יוצאות הדופן כגון אלביצי (Albizzi) או סטרוצי (Strozzi). אחד מבני המשפחה, סלווסטרו דה מדיצ'י, היה דוברה של גילדת סוחרי הצמר בזמן "מרד הקיומפי" (מסרקי הצמר), ובן משפחה נוסף, אנטוניו, נידון לעונש מוות בשנת 1396. מעורבות בשערוריה נוספת גרמה להגליית בני משפחת מדיצ'י מפירנצה, חוץ משני יוצאים מהכלל, שאחד מהם, אווראדו ביצ'י דה מדיצ'י (Averardo (Bicci) de' Medici) הוא מקורה של שושלת המדיצ'י המדוברת.

בנו של אווראדו, ג'ובאני די ביצ'י דה מדיצ'י, הגדיל את הונה של המשפחה על ידי ייסוד בנק, אשר היה אחד החשובים והמכובדים באירופה. הבנק אף הצליח לקבל מהאפיפיור את הזכות להעביר הכספים מכול רחבי הקהילות הנוצריות לכנסייה. ג'ובאני דה ביצ'י אמנם צבר השפעה רבה בקרב חוגי השלטון בפירנצה, אולם רק בשנת 1434 הפכו בני המשפחה לשליטיה הלא רשמיים של הרפובליקה עם הענקת התואר "גראן מאסטרו" לבנו של ג'ובאני, קוזימו דה מדיצ'י. מול המשפחה עמדה משפחת פאצי שאף ניסתה להשתלט על העיר פירנצה בכוח ב- 1478.

בני הענף ה"וותיק" של המשפחה, אלו המשתייכים לזרעו של קוזימו, שלטו ברפובליקה עד להתנקשות בחייו של אלסנדרו דה מדיצ'י, הדוכס הראשון של פירנצה, בשנת 1537. שלטון זה, במשך כמאה שנה, הופרע רק על ידי שני אירועים (בין 1494-1512 ובין 1527-1530), כשמהפכנים שלחו את בני מדיצ'י לגלות. לאחר הרצח עבר השלטון לידי קוזימו הראשון דה מדיצ'י אשר בא מקרב הענף ה"צעיר" של המשפחה, אשר מקורו בלורנצו די ג'ובאני דה מדיצ'י, בן הזקונים של מייסד השושלת - ג'ובאני דה ביצ'י.

קוזימו ואביו המשיכו לבסס את מעמד משפחתם בעזרת הבנק, המסחר, פטרונות לאמנים ואנשי תרבות, והאפיפיורות - שהבטיחו את מעמדה של המשפחה לדורות. לפחות חצי, קרוב לוודאי יותר מתושבי פירנצה הועסקו בידי בית מדיצ'י.