משפחת סופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משפחת סוֹפֵר-שְׁרַיְיבֶּר היא משפחה יהודית מפורסמת במדינות האוסטרו-הונגריות במרכז אירופה, שהצמיחה מתוכה מאות רבנים, ראשי ישיבות ופרנסי ציבור. ראש המשפחה היה הרב משה סופר, המכונה "חת"ם סופר", על שם ספרו חידושי תורת משה. כל צאצאי משפחת סופר הם גם צאצאי הרב עקיבא איגר, חותנו בזיווג שני של החת"ם סופר.‏[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שם המשפחה באביו של החת"ם סופר, שהיה סופר סת"ם. חלק מצאצאי המשפחה נקראו בשם שְׁרַיְיבֶּר, שהוא התרגום היידי לסוֹפֵר. רבים מרבני המשפחה שחיברו ספרים תורניים הנציחו בשם ספרם את השם סופר; למשל: "כתב סופר", "שבט סופר", "דעת סופר", "חשב סופר", "מכתב סופר", "חתן סופר", "יד סופר".

משפחת סופר-שרייבר הסתעפה לענפים רבים, אולם השושלת הישירה של ממלאי מקומו וממשיכי דרכו של החת"ם סופר ברבנות ובראשות הישיבה בעירו פרשבורג היא: בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ה"כתב סופר"; לאחריו הרב שמחה בונם סופר, בעל ה"שבט סופר"; לאחריו הרב עקיבא סופר, בעל ה"דעת סופר"; לאחריו הרב אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ה"חשב סופר". כיום עומד בראש מוסדות פרשבורג בירושלים הרב שמחה בונם סופר-שרייבר, בנו של בעל ה"חשב סופר".

צאצאי המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דור ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב משה סופר - החת"ם סופר.

דור שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבתו של ה"כתב סופר"
  • הרב אברהם שמואל בנימין סופר - בעל ה"כתב סופר". בנו של החת"ם סופר. ממלא מקום אביו ברבנות פרשבורג.
  • הרב שמעון סופר - בעל "מכתב סופר". בנו של החת"ם סופר. כיהן כרבה של קראקא.
  • הרב דוד צבי ארנפלד - חתנו של החת"ם סופר.
  • הרב אליהו קורניצר - חתנו של החת"ם סופר. נפטר בהיותו בן 27.
  • הרב שלמה זלמן שפיצר - חתנו של החת"ם סופר. נישא לאלמנתו של הרב אליהו קורניצר. היה אב"ד בווינה. בתו נישאה לבן-דודה הרב שמעון סופר, בעל ה"התעוררות תשובה".

דור שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבתו של ה"שבט סופר"
  • הרב יעקב עקיבא סופר - בנו של ה"כתב סופר".
  • הרב משה סופר - בנו של ה"כתב סופר". ראשון הנכדים שנקרא על ראש המשפחה החת"ם סופר. מייסד ארגון 'מחזיקי הדת' בדרום טרנסילבניה ועמד בראשו שנים רבות.
  • הרב שמחה בונם סופר - בעל ה"שבט סופר". בנו של ה"הכתב סופר". ממלא מקום אביו ברבנות פרשבורג.
  • הרב יצחק ליב סופר - בנו של ה"הכתב סופר". שימש כנשיא ארגון 'מחזיקי הדת' בגליציה.
  • הרב שמעון סופר - בעל ה"התעוררות תשובה". בנו של ה"הכתב סופר". כיהן במשך שישים וארבע שנים כרב העיר ערלוי (אֶגֶר) שבהונגריה ועמד בראש ישיבה גדולה בעיר. נישא בזיווג שני לבת דודתו - בת הרב חיים שמואל בירנבוים, חתן רבי עקיבא איגר. ובשלישית נישא לבתו של דודו הרב בנימין שפיצר, חתנו של החת"ם סופר, ממנה נולדו לו שלושה עשר ילדים. נספה בשואה, בן 95.
  • הרב שלמה סופר - בנו של ה"הכתב סופר". היה רב העיר ברגסז. הוציא לאור את ספרי אביו "כתב סופר", ואף חיבר כמה ספרים ובהם ספר ביוגרפי על אבותיו בשם "חוט המשולש"
  • הרב יעקב יהודה הכהן שטרסר - חתנו של ה"כתב סופר".
  • הרב שלמה אלכסנדרי סופר-שרייבר - בנו של הרב שמעון סופר מקראקא. התגורר בסערט, הוציא את חידושי החת"ם סופר על מסכת חולין
  • הרב ישראל דוד שמחה (בונם) סופר - בנו של הרב שמעון סופר מקראקא. התגורר בוורשה.
  • הרב שמואל ארנפלד - בעל "חתן סופר". בנו של הרב דוד צבי ארנפלד. כיהן כרבה של סיקס בהונגריה, ולאחר מכן כרבה של מטרסדורף.
  • הרב שאול ארנפלד - בנו של הרב דוד צבי ארנפלד. מילא את מקום אחיו בעל "חתן סופר" ברבנות העיר סיקס.
  • הרב אברהם גלזנר - חתנו של הרב דוד צבי ארנפלד. כיהן כרבה של קלויזנבורג.
  • הרב עקיבא קורניצר - בנו של הרב אליהו קורניצר. נישא לבת דודו הרב שמעון סופר, בעל ה"מכתב סופר". ירש את רבנותו בקראקא.
  • הרב יוסף דוב קהאן - חתן גיטל שפיצר, בת החתם סופר. היה רב בית הכנסת שיף שול בווינה.

דור רביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב עקיבא סופר - בעל ה"דעת סופר". בנו של ה"שבט סופר". ממלא מקום אביו ברבנות פרשבורג. עלה לארץ ישראל בתחילת מלחמת העולם השנייה והקים את ישיבת פרשבורג בירושלים.
  • הרב אברהם חיים סופר - בנו של הרב יצחק לייב סופר. התגורר בדרוהוביץ שבגליציה.
  • הרב יוסף נחמיה קורניצר - בנו של הרב עקיבא קורניצר ונכדו (מצד אמו) של הרב שמעון סופר בעל "מכתב סופר". מילא את מקומו של אביו ברבנות קראקא.
  • הרב יוסף נפתלי שטרן - חתנו של הרב שלמה אלכסנדרי סופר-שרייבר. ראש ישיבת פרשבורג, חבר מועצת גדולי התורה והמוציא לאור של כתבי החת"ם סופר בישראל.
  • הרב משה סופר - בנו של הרב שמעון סופר, בעל "התעוררות תשובה". שימש כדיין בערלוי. נספה בשואה יחד עם אביו. לאחר מותו יצאו כתביו בספר "יד סופר".
  • הרב שמואל חיים סופר - בנו של הרב שמעון סופר, בעל "התעוררות תשובה". כיהן כרב בעיר זאגרב. נספה בשואה.
  • הרב אברהם סופר - בנו של הרב שמעון סופר, בעל "התעוררות תשובה". הוציא לאור את ספרי המאירי. חתן פרס ישראל.
  • הרב שלמה סופר - מחבר הספר "זיכרון לדוד", בנו של הרב יעקב עקיבא סופר.
  • הרב שמחה בונם ארנפלד - בעל "מענה שמחה". בנו של הרב שמואל ארנפלד בעל "חתן סופר". מילא את מקום אביו ברבנות מטרסדורף. על שמו מוסדות "מענה שמחה" בשכונת קריית מטרסדורף בירושלים.
  • הרב משה שמואל גלזנר - בנו של הרב אברהם גלזנר. מילא את מקום אביו ברבנות קלויזנבורג. תמך בציונות ובשנת 1923 עזב את רבנותו ועלה לארץ ישראל.
  • הרב קלמן וובר - חתן הרב יוסף דוב קהאן. רב העיר פישצ'אן בצ'כוסלובקיה וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
  • הרב זלמן סופר - בן הרב שמעון סופר. מחבר הספר חידושי מהר"ז סופר

דור חמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אברהם שמואל בנימין סופר - בעל ה"חשב סופר". בנו של ה"דעת סופר". ממשיכו וממלא מקומו של אביו בראש מוסדות פרשבורג.
  • פנחס פרוידיגר - חתנו של ה"דעת סופר". היה ראש הקהילה האורתודוקסית בבודפשט.
  • משה שרייבר-סופר - בנו של הרב אברהם חיים סופר. ממייסדי חוג חת"ם סופר בארץ ישראל, חבר מועצת עיריית בני ברק ויו"ר הנהלת כולל חבת ירושלים של יוצאי גליציה.
  • הרב עמרם גשטטנר - חתנו של הרב שלמה סופר בעל "זיכרון לדוד".
  • הרב שמואל שמלקה קורניצר. בנו של הרב יוסף נחמיה קורניצר. ממלא מקום אביו ברבנות קראקא.
  • שבתי פרנקל - חתנו של הרב יוסף נחמיה קורניצר. מו"ל הוצאת שבתי פרנקל.
  • הרב יוחנן סופר - בנו של הרב משה סופר. האדמו"ר מערלוי. הקים את ישיבת ערלוי בירושלים.
  • שלמה סופר - בנו של הרב אברהם סופר. פרקליט חרדי מירושלים, חתנו של הרב אהרן מילבסקי.
  • הרב שמואל ארנפלד - בנו של הרב שמחה בונם ארנפלד, בעל "מענה שמחה". כיהן רב במטרסדורף. לפני מלחמת העולם השנייה היגר לניו יורק וייסד שם את ישיבת מטרסדורף. בשנת ה'תשי"ח (1958) ייסד בירושלים את השכונה החרדית קריית מטרסדורף. על שמו ישיבת "בית שמואל" בשכונה זו.
  • הרב מנחם סופר[2] - בעל "מנחם משיב". חתנו של הרב שמחה בונם ארנפלד. כיהן כרבה של העיר וואשארהי בטרנסילבניה. ערך את ספריו של אבי חותנו – "חתן סופר". נספה בשואה.
  • הרב עקיבא גלזנר - בנו של הרב משה שמואל גלזנר. מילא את מקומו ברבנות קלויזנבורג.
  • הרב משה לוי - חתנו של הרב משה שמואל גלזנר. כיהן כרב ומגיד מישרים בקלויזנבורג.
  • הרב יעקב מאיר ולד - חתנו של הרב משה שמואל גלזנר. כיהן כדיין ומו"ץ בקלויזנבורג.
  • הרב חיים צבי רייך - חתנו של הרב משה שמואל גלזנר. כיהן כרב בערים אסלן ונובאק בהונגריה.
  • הרב שמואל מנחם קליין - חתנו של הרב משה שמואל גלזנר. כיהן כרב העיר סבש בסלובקיה.

דור שישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב שמחה בונם סופר-שרייבר - בנו של בעל ה"חשב סופר". ראש מוסדות פרשבורג בירושלים.
  • אברהם יוסף שפירא - חתנו של בעל ה"חשב סופר".
  • הרב אברהם בנימין לודמיר - חתנו של בעל ה"חשב סופר". בעל מחבר ספר "נחלת אב".
  • דוד שרייבר - בנו של משה שרייבר-סופר. ממקימי העיר מודיעין עילית.
  • הרב נתן גשטטנר - בנו של הרב עמרם גשטטנר.
  • הרב משה סופר - בנו של הרב יוחנן סופר. רב קהילת ערלוי בירושלים.
  • הרב יעקב סופר - בנו של הרב יוחנן סופר. רב קהילת "כתב סופר" בביתר עילית.
  • הרב שמואל בנימין סופר - בנו של הרב יוחנן סופר. ראש ישיבת אהל שמעון מערלוי, קטמון, י-ם.
  • הרב שמעון סופר - בנו של הרב יוחנן סופר. רב בשכונת בקעה, ירושלים.
  • הרב עקיבא סופר - בנו של הרב יוחנן סופר. רב קהילת ערלוי בבני ברק.
  • הרב זלמן דוד ישעיה סופר - בנו של הרב יוחנן סופר. רב קהילת ערלוי בבורו-פארק.
  • הרב אהרן סופר - בנו של הרב יוחנן סופר. רב קהילת ערלוי באלעד.
  • הרב אוריאל סופר - בנו של הרב שלמה סופר (וחתנו של הרב שמחה שלמה לוין). מרצה תורני.
  • הרב עקיבא ארנפלד - בנו של הרב שמואל ארנפלד. נשיא קריית מטרסדורף.
  • הרב שמחה בונים ארנפלד - בנו של הרב שמואל ארנפלד. מכהן כאב"ד מטרסדורף וראש ישיבת חתן סופר בשכונת בורו פארק בברוקלין.
  • הרב אליהו שמחה שוסטל - חתנו של הרב שמואל ארנפלד. ראש ישיבת בית בנימין בסטמפורד ולפני כן ראש הכולל של ישיבת בית מדרש עליון, בספרינג וואלי, ניו יורק.
  • הרב שמואל חיים סופר - בנו של הרב מנחם סופר. כיהן כ'רב הצעיר' של וואשארהי.
  • הרב אפרים פישל קליין - חתנו של הרב מנחם סופר, שהיה אח אמו. כיהן כרבה של דווה בהונגריה, ולאחר מלחמת העולם השנייה כרבה של שארית הפליטה בוואשארהי. בשנות ה-60 עלה לישראל והתיישב בקריית מטרסדורף. הדפיס את ספרו של חותנו – "משיב מנחם".
  • הרב יהודה צבי גלזנר - בנו היחיד של הרב עקיבא גלזנר. היה "הרב הצעיר" בקלויזנבורג ולאחר מלחמת העולם השנייה היגר לארצות הברית וכיהן כרב קהילת "שערי תורה" בלוס אנג'לס.
  • הרב עזריאל לוי - בנו של הרב משה לוי. כיהן כרב ומגיד מישרים בקלויזנבורג.
  • הרב שמעון בלוקסנהיים - חתנו של הרב יעקב מאיר ולד. כיהן כדיין ומו"ץ בקלויזנבורג.
  • הרב שלמה בנימין שרייבר - בנו של הרב אפרים שרייבר-סופר, שהיה רב בטרווילנה שבגליציה ונספה בשואה. כיהן כראש ישיבת הרשב"ם בלוס-אנג'לס ובבואנוס איירס.
  • הרב בנימין סופר - ראש הישיבה התיכונית בית שאן

דור שביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב עקיבא שרייבר- בנו של הרב שמחה בונם סופר. משמש כראש כולל פרשבורג בבני ברק.
  • הרב אברהם שמואל בנימין שרייבר - בנו של הרב שמחה בונם סופר. ראש כולל פרשבורג בירושלים.
  • הרב פנחס שפירא - בנו של אברהם יוסף שפירא. חתנו של האדמו"ר מסדיגורה. משמש כרב קהילת סדיגורה בתל אביב.
  • הרב שמואל לודמיר - בנו של הרב אברהם בנימין לודמיר. חתנו של האדמו"ר מליעזש-לונדון. משמש כרב קהילת פרשבורג בלונדון.
  • הרב אברהם פרוידיגר - נכדו של פנחס פרוידיגר. ראש ישיבת "משכן שלמה" בירושלים.
  • הרב יצחק יחיאל ארנפלד - בנו של הרב עקיבא ארנפלד. ראש ישיבת "בית שמואל" בקריית מטרסדורף בירושלים, הקרויה על שם סבו הרב שמואל ארנפלד.
  • הרב משה שלזינגר - חתנו של הרב עקיבא ארנפלד. ראש מוסדות "מענה שמחה" וראש ארגון "פרי חיים" לסיוע לזוגות חשוכי ילדים.
  • הרב דוד שוסטל - בנו של הרב אליהו שמחה שוסטל. מראשי ישיבת לייקווד, חתנו של הרב שניאור קוטלר.
  • שמחה בונם קליין - בנו של הרב אפרים פישל קליין. היה איש ציבור בירושלים, מראשי אגודת ישראל בעיר ונציגה במועצת העירייה. מראשי הקהל בשכונת קריית מטרסדורף. על שמו כיכר בשכונה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתוב זאת זיכרון, ניו יורק, תשי"ח
  • פרדס משה – אילן היחס

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מזיווגו הראשון לא נולדו ילדים.
  2. ^ למרות שמו הוא אינו ממשפחת החת"ם סופר במקורו אלא צאצא של הרב פישל סופר, אף הוא מפרשבורג.