משפט אזרחי
| ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מנוסח בצורה לא ברורה ולא טובה. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | ||
| יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. ראו פירוט בדף השיחה. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. |
ערך זה עוסק במונח העוסק במערכות היחסים המשפטיות בנושאים אזרחיים. אם התכוונתם לערך העוסק במערכת החוקית של המשפט האזרחי, ראו משפט קונטיננטלי.
|
לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל חוק ומשפט. |
המשפט האזרחי הוא שם כולל למספר ענפים בשיטת משפט, העוסקים במערכות היחסים שבין הפרטים בתוך מדינה.
לצד המשפט האזרחי קיימים גם המשפט הפלילי שעוסק בנורמות שהמדינה מטילה על הפרטים בתוכה, והמשפט הציבורי המסדיר את התנהלות הגופים הציבוריים ואת מערכת היחסים בינם לפרט.
תוכן עניינים |
[עריכה] ענפים מרכזיים במשפט האזרחי
- דיני החוזים, עוסקים בהתחייבויות והסכמים.
- דיני הנזיקין, עוסקים בנזקים שגרמו פרטים זה לזה.
- דיני המשפחה, עוסקים בסוגיות של נישואין, גירושים ודאגה לילדים.
- דיני הקניין, עוסקים בבעלות וזכויות ברכוש.
- דיני העבודה, מסדירים את היחסים בין עובדים, מעבידים וארגוני עובדים.
- משפט בינלאומי פרטי, עוסק בסוגיות בהן מעורב גורם משיטה משפטית זרה.
המשפט האזרחי מתנהל על פי סדרי דין שונים מאלו המאפיינים את המשפט הפלילי, ולכן הוא מכיל גם הוראות דין פרוצדורליות נפרדות.
[עריכה] מאפיינים עיקריים
בעוד שהמשפט הציבורי מסדיר את התנהלותן של רשויות ציבוריות והמשפט הפלילי הינו שיח בין המדינה לבין הפרטים בה, המשפט הפרטי מסדיר יחסים בין פרטים שונים בתוך החברה. לכן, יש מספר הבדלים מהותיים בין ענפים משפטיים אלו:
- ההליך האזרחי מתנהל בין פרט אחד לזולתו ("תובע" ו"נתבע"), והמדינה איננה צד להליך (למרות שהיא כמובן מספקת את מערכת החוקים ואת בית המשפט כמוסד ששופט בין הצדדים). זאת בשונה מן ההליך הפלילי המתנהל בין המדינה ("המאשימה") לפרט ("הנאשם").
- הבדל נוסף הוא שבמסגרת המשפט הפרטי, פגיעה בזכות מכונה "עוולה", זאת בשונה ממושג ה"עבירה" שמשמש את ההליך הפלילי.
- נטל ההוכחה - במשפט האזרחי מוטל על התובע נטל לשכנע ולהוכיח את טענתו ברמה בעלת מרב ההסתברות (מעל 50 אחוזים). רף הוכחה זה שונה מההליך הפלילי בו על המדינה להוכיח את האישום "מעל לכל ספק סביר".
- במידה והתביעה האזרחית מתקבלת הסעד שיינתן הוא לרוב פיצוי בגין נזק שנגרם לתובע (עקב הפרת חוזה או עוולה נזיקית). לעתים גם ניתנים צווים המחייבים את הנתבע לבצע או להימנע מביצוע פעולה מסוימת, למשל, חובה לקיים את הוראות החוזה בין התובע לנתבע או להימנע מליצור זיהום בחזקתו של התובע. זאת בניגוד להליך הפלילי בו לא נפסק סעד לקרבן העבירה, אלא מוטלים עונשים, בדרך כלל קנס או מאסר, על הנאשם.
- כללי הדיון האזרחי - דיני ההתיישנות, דיני ראיות ייחודיים.
[עריכה] המשפט האזרחי בישראל
[עריכה] התפתחות היסטורית
עם קום המדינה אומץ המשפט המנדטורי שחל בארץ עד אז. המשפט האזרחי התבסס בעיקר על פקודות מנדטוריות (כמו פקודת הנזיקין, שבשימוש גם כיום) ועל חקיקה עות'מאנית (שרוכזה בעיקר במג'לה. החל מסוף שנות החמישים של המאה ה-20 פתחה הכנסת במפעל חקיקה אזרחית ענף, שתחילתו בחקיקת חוק ההתישנות והסתיים בחקיקת חוק חוזה ביטוח. חקיקה זו, בצירוף הוראות חוק יסודות המשפט והחוק לביטול המג'לה, ניתקה את הקשר הפורמלי בין המשפט האזרחי של מדינת ישראל עם המשפט המנדטורי והמשפט העות'מאני שקדמו לו.
למרות האקט הסמלי של ניתוק הקשר לשיטות משפט זרות, נותרה זיקה הדוקה של המשפט האזרחי הישראלי למשפט המקובל - החל בפקודות מנדטוריות שנשארו בתוקפן למרות שתוקנו לאורך השנים (דוגמת פקודת הנזיקין), וכלה בחקיקה חדשה ופסיקות של בתי המשפט, שמשקפת עקרונות של המשפט המקובל (למשל חוק האחריות למוצרים פגומים).
החקיקה הישראלית האזרחית התאפיינה בריבוי חוקים, שעסקו בתחומים ובסוגיות נפרדות (אחריות למוצרים פגומים, חוזה ביטוח, חוזה קבלנות וכו'). לאורך השנים נמתחה על החקיקה האזרחית ביקורת, שהחוקים השונים מתאפיינים באידאולוגיה לא אחידה, פגם שמוביל להסדרים משפטיים לא קוהרנטיים. לכן, בשנת 1986 החלה עבודה מאומצת במשרד המשפטים להכנת קודקס אזרחי אחד, שיאגד את כל החקיקה האזרחית הישראלית. עבודות ההכנה רוכזו בתחילה על ידי פרופ' אורי ידין ז"ל, ששימש כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה. לאחר פטירתו של ידין, הפרויקט רוכז על ידי נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אהרון ברק וע"י פרופ' מיגל דויטש. הקודקס האזרחי הוגש בשנת 2006 והוא נקרא "הצעת חוק דיני ממונות".
[עריכה] חקיקה ישראלית מרכזית
חוקים בולטים במשפט האזרחי, בהם נעשה שימוש נרחב בפעילות המשפטית בישראל:
- חוק החוזים (חלק כללי), עוסק בכריתת חוזה, בתוכן החוזה ובפרשנות חוזים.
- חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), העוסק בסעדים על הפרת חוזה.
- חוק המקרקעין.
- חוק המחאת חיובים.
- פקודת הנזיקין.
- חוק החברות.
- חוק המכר.
- חוק ניירות ערך.
[עריכה] בתי המשפט בישראל
תביעות אזרחיות עשויות להתדיין בשלוש ערכאות :
- בית משפט שלום: דן בתביעות בסכומים של עד 2.5 מיליון ש"ח.[1]
- בית משפט מחוזי: דן בתביעות בסכומים שמעבר ל- 2.5 מיליון ש"ח, וכן משמש כערכאת ערעור על פסקי דין של ביהמ"ש שלום.
- בית המשפט העליון: דן בערעורים על פסקי דין של שתי הערכאות הנמוכות יותר.
- בית משפט לתביעות קטנות: ממוקם בתוך חלק מבתי משפט השלום, ומאפשר ניהול הליך ייחודי שמתאפיין במהירות ופשטות.
[עריכה] המשפט האזרחי בשיטות משפט בעולם
במשפט העברי קיימים נושאים שונים המהווים חיובים אזרחיים (ושמם אף בשימוש במשפט הישראלי כמו דיני הנזיקין, דיני עשיית עושר ולא במשפט). במדינות שונות בעולם, מצוי ספר חוקים אזרחי, המכונה קודקס או קוד אזרחי, שמכיל את כל החוקים האזרחיים הרלוונטיים להסדרת מערכות היחסים המשפטיות, בעניינים אזרחיים בין גופים אזרחיים במדינה. ריכוז זה של החקיקה האזרחית נפוץ בעיקר במשפט הקונטיננטלי.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ צו בתי המשפט (הגדלת סכום התביעות האזרחיות בבית משפט השלום), תשס"א-2001
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.