משפט אי גה פארבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תא הנאשמים במשפט אי גה פארבן

משפט אי גה פארבן, ובשמו הרשמי: ארצות הברית נגד קארל קראוך ואח'אנגלית: The United States of America vs. Carl Krauch, et al.), היה השישי מבין משפטי נירנברג הנוספים אשר התנהלו בפני בית דין צבאי אמריקאי בהיכל הצדק בנירנברג, גרמניה, עם תום מלחמת העולם השנייה. משפט אי גה פארבן היה השני מבין שלושה משפטים שהתנהלו נגד התעשיינים המובילים בגרמניה הנאצית על התנהגותם בעת השלטון הנאצי.

הנאשמים בתיק זה היו כולם מנהלים באי גה פארבן, תאגיד ענק של חברות בתחום תעשיית הכימיה. החברה הייתה גורם מרכזי במשק הגרמני כבר בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לאחר שתהליך הבר-בוש איפשר לחברה לייצר חנקן, החיוני לתעשיית חומרי נפץ, במקום אספקת החנקן מצ'ילה שהופסקה עם פרוץ המלחמה. בתקופת מלחמת העולם השנייה ייצרה אי גה פארבן, באמצעות חברת הבת דגש (Degesch), רעל ציקלון בה שבו נעשה שימוש במחנות ההשמדה. החברה אף פיתחה תהליכים לייצור דלק סינתטי וגומי מפחם ובכך תרמה ליכולתה של גרמניה לנהל מלחמה על אף שנותקה מרוב אספקת הנפט. האישומים במשפט התמקדו בהכנות למלחמה, אולם כללו גם העסקת כוח אדם בתנאי עבדות וביזה.

השופטים בבית הדין הצבאי היו אב בית הדין קורטיס גרובר שייק, שהיה נשיא בדימוס של בית המשפט העליון של אינדיאנה, ג'יימס מוריס מדקוטה הצפונית, פול מ. הברט, דיקן בית הספר למשפטים באוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה והשופט המחליף, קלרנס פ. מרל, עורך דין מאינדיאנה. התובע הראשי היה בריגדיר גנרל טלפורד טיילור. כתבי האישום הוגשו ב-3 במאי 1947 והמשפט נמשך מה-27 באוגוסט 1947 ועד 30 ביולי 1948. מתוך 24 נאשמים, 13 נמצאו אשמים באישום אחד לפחות ונשפטו לתקופות מאסר שבין שנה לשמונה שנים. 10 נאשמים זוכו בדין. משפטו של מקס ברוגמן הופסק ב-3 בספטמבר 1947 מסיבות בריאות.

האישומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. תכנון, הכנה, יוזמה והשתתפות במלחמות תוקפניות ובפלישות למדינות אחרות.
  2. פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בדרך של ביזה ואיסוף שלל מטריטוריות כבושות והחרמה של מפעלים באוסטריה, צ'כוסלובקיה, פולין, נורבגיה, צרפת ורוסיה.
  3. פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בהשתתפות בשעבוד והגליה של בני אדם לצורך העסקתו ככוח אדם בתנאי עבדות בממדים ענקיים, העסקת אסירים במחנות ריכוז אזרחים במדינות כבושות, שבויי מלחמה. טיפול בעובדים בהשלטת טרור, עינויים ורצח של אנשים בתנאי עבדות.
  4. חברות בארגון פשע, האס אס.
  5. פעילות כמנהיגים בקשירת קשר לביצוע מעשי פשע המוזכרים לעיל בסעיפים 1, 2 ו-3.

כל הנאשמים הואשמו בסעיפים 1, 2, 3 ו-5 לכתב האישום. רק שניידר, בוטיפיש וּפון דר היידה הואשמו בסעיף 4, "חברות באס אס". האס אס הוכרז כארגון פשע על ידי בית הדין הבינלאומי במשפט נירנברג.

למרות ראיות למכביר שהציגה התביעה ולפיהן הודגם כי החברה הייתה מעורבת באופן רחב במאמצי החימוש של גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה, בית הדין לא מצא את הנאשמים אשמים בהכנות לפתיחה במלחמה ובקשירת קשר לאותה מטרה. באישום מספר 3, העסקת כוח אדם בתנאי עבדות, פסק הדין נותן לנאשמים להנות מהגנת הצורך. רק במקרה של אושוויץ, שם בנה תאגיד אי גה פארבן מפעל סמוך למחנה הריכוז, בכוונה ברורה להשתמש באסירים ככוח אדם בתנאי עבודה, בית הדין מצא די ראיות כדי להוכיח כי התאגיד פעל מתוך יוזמתו. בית הדין הסיק כי הנאשמים חייבים בדין רק במקרה זה.

השופט הברט כתב דעת מיעוט שבה טען כי הגנת הצורך אינה ניתנת ליישום וכי כל הנאשמים צריכים להימצא אשמים בסעיף 3 לכתב האישום. הוא כתב כי:

...הראיות מראות כי פארבן שתפה פעולה מרצון וניצלה בשמחה כל מקור חדש של כוח אדם ככל שנמצא. התעלמות מזכויות אנוש בסיסיות לא הרתיע נאשמים אלה.

Nuernberg Military Tribunal. Vol. VIII, p. 1309

שיתוף פעולה מרצון עם פעולת הרייך השלישי לניצול כוח אדם בתנאי עבדות היה חלק ממדיניות החברה וחדר לכל דרגי ארגון פארבן... מסיבה זו, אחריות פלילית מרחיקה מעבר למשתתפים המיידיים באושוויץ. היא כוללת מנהלי מפעלים אחרים בפארבן ואת כל מי שבאופן מודע השתתף בעיצוב מדיניות החברה.

Nuernberg Military Tribunal. Vol. VIII, p. 1312-13

חוות דעתו של השופט הברט הוגשה ב-28 בדצמבר 1948, כמעט 5 חודשים לאחר מתן הכרעת הדין.

הנאשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה תפקיד גזר דין
קארל קראוך

(Carl Krauch)

Karl Krauch.jpg יושב ראש חבר הנאמנים; חבר במשרד התוכנית הארבע-שנתית של גרינג 6 שנות מאסר, הכוללות את תקופת מעצרו. מת ב-1968.
הרמן שמיץ

(Hermann Schmitz)

Hermann Schmitz.jpg יושב ראש חבר המנהלים; חבר ברייכסטאג 4 שנות מאסר, הכוללות את תקופת מעצרו. מת ב-1960.
גאורג פון שניצלר

(Georg von Schnitzler)

Georg Schnitzler.jpg מנהיג כלכלה צבאית (Wehrwirtschaftsführer); קפטן באס אה ½2 שנות מאסר, הכוללות את תקופת מעצרו. מת ב-1962.
פריץ גייבסקי

(Fritz Gajewski)

Fritz Gajewski.jpg מנהל אגפא (Agfa) זוכה. מת ב-1962.
היינריךך הורליין
(Heinrich Hörlein)
Philipp Heinrich Hoerlein.jpg החוקר הראשי בכימיה זוכה. מת ב-1954.
אוגוסט פון קניירים
(August von Knierim)
August von Knieriem.jpg היועץ המשפטי לתאגיד; ראש המחלקה המשפטית זוכה. מת ב-1978.
פריץ טר מיר
(Fritz ter Meer)
Fritz ter Meer.jpg ראש מחלקה II, האחראית למפעל בונה (Buna) ליד אושוויץ 7 שנות מאסר, הכוללות את תקופת מעצרו. מת ב-1967.
כריסטיאן שניידר
(Christian Schneider)
Christian Schneider.jpg ראש מחלקה I, אחראי לייצור חנקן ודלק; ראש מחלקת כוח אדם, חבר תומך באס אס. זוכה. מת ב-1972.
אוטו אמברוז
(Otto Ambros)
Otto Ambros.jpg ראש הוועדה ללוחמה כימית במשרד המלחמה; מנהל תפעול במפעל בונה ובאושוויץ. 8 שנות מאסר, הכוללות את תקופת מעצרו. מת ב-1990.
מקס ברוגמן
(Max Brüggemann)
מנהל מפעל משפטו הופסק עקב מצבו הבריאותי.
ארנסט בורגין
(Ernst Bürgin)
Ernst Buergin.jpg מנהל מפעל 2 שנות מאסר, כולל תקופת מעצרו.
היינריך בוטפיש
(Heinrich Bütefisch)
Heinrich Buetefisch.jpg מנהל תפעול ראשי באושוויץ; קצין (Obersturmbannführer) באס אס 6 שנות מאסר, כולל תקופת מעצרו. מת ב-1969.
פאול הפליגר
(Paul Häfliger)
Paul Haefliger.jpg ראש מחלקת מתכות 2 שנות מאסר, כולל תקופת מעצרו.
מקס אילגנר
(Max Ilgner)
Max Ilgner.jpg ממונה על מודיעין ותעמולה 3 שנות מאסר כולל תקופת מעצרו. מת ב-1966.
פרידריך יאנה
(Friedrich Jähne)
Friedrich Jaehne.jpg מהנדס ראשי שנה וחצי מאסר, כולל תקופת מעצרו. מת ב-1965.
האנס קונה
(Hans Kühne)
מנהל מפעל זוכה.
קארל לאוטנשלאגר
(Carl Lautenschläger)
Carl Lautenschläger.jpg מנהל מפעל זוכה. מת ב-1992.
וילהלם רודולף מאן
(Wilhelm Rudolf Mann)
Wilhelm Rudolf Mann.jpg מנהל מפעל תרופות, חבר באס אה זוכה. מת ב-1992.
היינריך אוסטר
(Heinrich Oster)
Heinrich Oster.jpg מנהל ייצור החנקן 2 שנות מאסר, כולל תקופת המעצר.
קארל וורסטר
(Karl Wurster)
מנהל מפעל זוכה. מת ב-1974.
ולטר דורפלד
(Walter Dürrfeld)
Carl Lautenschläger.jpg מנהל הבינוי במפעל אושוויץ; מנהל הבינוי במונוביץ (אושוויץ III) 8 שנות מאסר כולל תקופת מעצרו. מת ב-1967.
היינריך גטיניה
(Heinrich Gattineau)
Heinrich Gattineau.jpg ראש המודיעין ומשטרת המפעל זוכה.
אריך פון דר היידה
(Erich von der Heyde)
Erich von der Heyde.jpg סגן ראש המודיעין ומשטרת המפעל. קצין אס אס וחבר בOKW זוכה.
האנס קוגלר
(Hans Kugler)
Hans Kugler.jpg מנהל מכירות הצבעים לדרום-מזרח אירופה שנה וחצי מאסר כולל תקופת מעצרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משפט אי גה פארבן בוויקישיתוף