משפט בייליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בייליס במעצר

משפט בייליס היה עלילת דם נגד יהודי רוסיה.

ב-2 באפריל 1911 נמצאה בסמוך לקייב גופתו של נער אוקראיני נוצרי בן 12 בשם אנדריי יושיצ'ינסקי. אף על פי שבידי השלטונות היה מידע כי אישה בשם ורה צ'יביריאק היא הרוצחת, הם בחרו להאשים יהודי ברצח, וזאת על רקע החלטת הדומה השלישית להקים ועדה אשר תדון בביטול תחום המושב. יהודי בשם מנחם מנדל בייליס (Menachem Mendel Beilis; 1874 - 1934) הואשם על סמך עדות שקר כי רצח את הנער כדי להכין מדמו מצות לפסח.

בייליס נעצר והועמד למשפט בקייב. משפטו החל ב-25 בספטמבר 1913. על רקע הרצח והמשפט אורגן מסע הסתה כנגד היהודים.

הכמורה הפרבוסלבית לא שיתפה פעולה עם עלילת הדם, ויוזמי המשפט נאלצו לזמן את יוסטינאס פְראנַ‏ייטיס, כומר קתולי מטשקנט. פראנייטיס, שהיה ידוע בעמדותיו האנטישמיות, הוצג כמומחה לש"ס, והעיד כי רצח יושיצ'נסקי היה חלק מטקס דת יהודי.

שגריר רוסיה בותיקן סיכל את הנסיון של ההגנה להביא בולה אפיפיורית המזכה מעלילת דם.

את פעילות התנועה הציונית בהגנה על בייליס ריכז הד"ר ליאו מוצקין מברלין. עורך הדין היהודי הידוע אוסקר גרוזנברג הוביל את צוות ההגנה. משקל מכריע היה לעדות המומחה של הרב יעקב מזא"ה לגבי עלילת הדם. האדמו"ר מחב"ד שלום דובער שניאורסון סייע להגנה ולעדות הרב מזא"ה בהשגת מסמכים שונים, ומינה צוות בן שלשה רבנים לסייע להגנה במשפט בראשות בנו הרב יוסף יצחק שניאורסון והרב לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי מילובאוויטש. כן סייע העיתונאי, בן ציון כ"ץ, ששכנע את צוות ההגנה לשאול את העד המומחה מטעם התביעה, הכומר פראנייטיס, "מתי חיה בבא בתרא?" (בבא ברוסית: סבתא) לשאלה זו ענה פראנייטיס "אינני יודע". התשובה הוכיחה את בורותו בדיני היהדות (בבא בארמית: השער), ופגעה קשות באמינות התביעה.

לאחר קרוב לשלוש שנים של מעצר, ב-28 באוקטובר 1913 זוכה בייליס במשפט ושוחרר.

ב-1917, לאחר המהפכה, הוקמה ועדת חקירה בעניין הרצח. התברר כי הנער נהרג בשל פעילות פלילית עליה ידע, ושדבר זה היה ידוע לשלטונות במהלך החקירה. והעדויות הוכיחו כי כל דרגי הממשל מן הצאר דרך שר המשפטים היו מעורבים בעלילה. המשטר הסובייטי הוציא להורג חלק מיוזמי המשפט ומארגניו וכן את הרוצחת עצמה.

כיום משמש קברו של הנער הנרצח בקייב אתר עלייה לרגל לאנטישמים. שלטונות אוקראינה הסירו, בעקבות סערה בינלאומית, שלט אשר קבע כי "כאן קבור הנער אשר עונה על ידי הז'ידים" (ז'יד - כינוי גנאי ליהודים בשפות הסלאביות).

בייליס עלה לארץ ישראל ב-1914, אולם לא הסתדר תעסוקתית וכלכלית ולכן ב-1920 היגר עם משפחתו לארצות הברית והתיישב בניו יורק. בייליס גולל את קורותיו בתקופת שבתו בכלא בעיתון יידי מקומי, שתורגמו לעברית.

ב-1926 הוציא בניו יורק בהוצאה עצמית, באנגלית, את סיפורו: "The Story of My Sufferings", סיפור שנפרש על פני 285 עמודים.

בייליס נפטר בתמוז תרצ"ד (1934) ונקבר בבית העלמין Cypress Hills שבקווינס במדינת ניו יורק.

על האירוע כתב ברנרד מלמוד את ספרו The Fixer, שהתפרסם ב-1966.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר מאיר קוטיק, משפט בייליס.
  • מנדל בייליס, סיפורו של מנדל בייליס, ירושלים 1994.
  • בן ציון כ"ץ, על עיתונים ואנשים, תל אביב 1983.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]