משפט השגרירים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משפט השגריריםאנגלית: Ministries Trial) ובשמו הרשמי ארצות הברית נגד ארנסט פון וייצאקר ואח' (באנגלית: The United States of America vs. Ernst von Weizsäcker, et al.) היה המשפט האחרון מתוך שנים-עשר משפטי נירנברג הנוספים, אשר נערכו בפני בית דין צבאי של ארצות הברית בהיכל הצדק בנירנברג, גרמניה, לאחר תום מלחמת העולם השנייה. הנאשמים במשפט היו בעיקר בכירי ממשל בגרמניה הנאצית, חלק ניכר מהם עסק ביחסי החוץ של המדינה הנאצית, כשרים, שגרירים, ופקידי ממשל אחרים.

משפט השגרירים מכונה אף "משפט וילהמשטראסה" כיוון שמשרד החוץ הגרמני ניצב בוילהלמשטראסה בברלין. הנאשמים במשפט היו עובדים בנציגויות שונות של הרייך הגרמני והואשמו על מעשיהם בתקופת גרמניה הנאצית, בהשתתפותם ובאחריותם לפשעים שונים שבוצעו בגרמניה ובמדינות שכבשה במהלך המלחמה.

שופטי בית הדין היו ויליאם כריסטיאנסן ממינסוטה, רוברט מגווייר מאורגון, לאון פאוארס מאיווה. התובע הראשי במשפט היה טלפורד טיילור. האישומים הוגשו ב-15 בנובמבר 1947 ואילו הליכי המשפט התנהלו החל מ-6 בינואר 1948 ועד 18 בנובמבר 1948. פסק הדין, אשר הכיל 833 עמודים, נכתב במשך חמישה חודשים וניתן ב-11 באפריל 1949. גזרי הדין ניתנו ב-13 באפריל 1949. היה זה המשפט הארוך ביותר מבין שנים-עשר משפטי נירנברג הנוספים. מתוך 21 הנאשמים, שניים זוכו והאחרים הורשעו לפחות באישום אחד מכתב האישום וקיבלו עונשי מאסר הנעים בין שלוש ל-25 שנים.

הנאשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה תפקיד הכרעת דין וגזר דין
ארנסט פון וייצאקר (Ernst von Weizsäcker) Ernst Heinrich von Weizsäcker.jpg נשא בתפקיד מזכיר המדינה במשרד החוץ הגרמני תחת השר יואכים פון ריבנטרופ עד לשנת 1943. מאותה עת שימש שגריר גרמניה הנאצית לכס הקדוש. 7 שנות מאסר שהומתקו ל-5 ב-12 בדצמבר 1949. שוחרר באוקטובר 1950.
גוסטב אדולף סטינגרכט פון מוילנד (Gustav Adolf Steengracht von Moyland) Gustav Adolf Steengracht von Moyland.JPG מחליפו של וייצאקר כמזכיר המדינה במשרד החוץ עד לשנת 1945. 7 שנות מאסר שהומתקו ל-5 ב-12 בדצמבר 1949. שוחרר בשנת 1950.
וילהלם קפלר (Wilhelm Keppler) Wilhelm Keppler.JPG מזכיר המדינה. יועצו של היטלר לענייני כלכלה. 10 שנות מאסר. שוחרר בשנת 1951
ארנסט וילהלם בוהלה (Ernst Wilhelm Bohle) Ernst Wilhelm Bohle.JPG מנהיג אזורי של המפלגה הנאצית (Gauleiter), מזכיר המדינה במשרד החוץ. ראש ארגון המפלגה הנאצית מחוץ לגרמניה. 5 שנות מאסר.
ארנסט וורמן (Ernst Wörmann) מזכיר משרד החוץ, ראש המחלקה המדינית. 7 שנות מאסר שהומתקו ל-5 ב-2 בדצמבר 1949. שוחרר בשנת 1951.
קארל ריטר (Karl Ritter) המקשר בין משרד החוץ הגרמני לבין הפיקוד העליון של הכוחות המזוינים של גרמניה הנאצית. 4 שנות מאסר אותן ריצה בתקופת מעצרו. שוחרר לאחר המשפט.
אוטו פון ארדמנסדורף (Otto von Erdmannsdorff) מזכיר במשרד החוץ, סגנו של הנאשם ארנסט וורמן. זוכה
אדמונד ויזנמאייר (Edmund Veesenmayer) Edmund Veesenmayer.jpg שגריר גרמניה הנאצית בהונגריה 20 שנות מאסר שהומתקו ל-10 שנים בשנת 1951. שוחרר באותה שנה.
הנס היינריך למרס (Hans Heinrich Lammers) Bundesarchiv Bild 183-H28193, Hans Heinrich Lammers.jpg מנהל משרד הקנצלר 20 שנות מאסר שהומתקו ל-10 שנות מאסר בינואר 1951. שוחרר ב-16 בדצמבר 1951.
וילהלם שטוקארט (Wilhelm Stuckart) מזכיר המדינה במשרד הפנים נידון למאסר לתקופה שריצה במעצרו (3 שנים ו-10 חודשים)
ריכרד ולטר דארה (Richard Walther Darré) Bundesarchiv Bild 119-2179, Walter Richard Darré.jpg שר המזון והחקלאות 7 שנות מאסר. שוחרר בשנת 1950.
אוטו מייסנר (Otto Meissner) Bundesarchiv Bild 102-09313, Otto Meißner.jpg ראש לשכת הנשיא זוכה
אוטו דיטריך (Otto Dietrich) Bundesarchiv Bild 146-1976-063-32, Bad Godesberg, Münchener Abkommen, Vorbereitung.jpg דובר המפלגה הנאצית ומזכיר המדינה במשרד התעמולה 7 שנות מאסר. שוחרר בשנת 1950.
גוטלוב ברגר (Gottlob Berger) Bundesarchiv Bild 183-S73321, Gottlob Berger.jpg ראש המשרד הראשי של האס אס 25 שנות מאסר שהומתקו ל-10 שנים בשנת 1951. שוחרר באותה שנה.
ולטר שלנברג (Walter Schellenberg) Bundesarchiv Bild 101III-Alber-178-04A, Walter Schellenberg.jpg סגן מפקד הגסטפו, ראש האס דה והאבווהר, מחליפו של וילהלם קנריס כראש המטות המשולבים של השירותים החשאיים. 6 שנות מאסר שרוצו בתקופת מעצרו.
לוץ שוורין פון קרוסיגק (Lutz Graf Schwerin von Krosigk) Johann Ludwig Graf Schwerin von Krosigk.JPG שר הכלכלה 10 שנות מאסר. שוחרר בשנת 1951.
אמיל יוהאן פוהל (Emil Johann Puhl) סגן נשיא הבנק המרכזי של גרמניה הנאצית 5 שנות מאסר שרוצו בתקופת מעצרו.
קארל ראש (Karl Rasche) Karl Rasche.jpg מנהל בנק דרזדן (Dresdner Bank) 7 שנות מאסר.
פאול קורנר (Paul Körner) מזכיר מדינה, סגנו של הרמן גרינג. 15 שנות מאסר שהומתקו ל-10 שנים בשנת 1951. שוחרר באותה שנה.
פאול פלייגר (Paul Pleiger) מנהל מפעלי הרמן גרינג (העסיק פועלים בתנאי עבדות) 15 שנות מאסר שהומתקו ל-10 שנים בשנת 1951. שוחרר באותה שנה.
הנס קרל (Hans Kehrl) Bundesarchiv Bild 183-1998-0525-500, Hans Kehrl.jpg מזכיר במשרד החימוש, ראש אגף התכנון. 15 שנות מאסר. שוחרר בשנת 1951.

עמד לדין אף הרברט ארנסט בקה (Herbert Ernst Backe), שר חקלאות, אשר התאבד בטרם הסתיים משפטו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משפט השגרירים בוויקישיתוף