משפט קרופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שופטי משפט קרופ
אלפריד קרופ בתא הנאשמים בעת המשפט

משפט קרופ, ובשמו הרשמי: ארצות הברית נגד אלפריד קרופס ואח' (The United States of America vs. Alfried Krupp, et al. היה העשירי מבין שנים-עשר משפטי נירנברג הנוספים אשר נידונו בפני בית דין צבאי אמריקאי בהיכל הצדק בנירנברג, גרמניה, לאחר תום מלחמת העולם השנייה. משפט קרופ היה השליש מבין משפטיהם של תעשיינים גרמנים, שני האחרים היו משפט פליק ומשפט אי גה פארבן.

במשפט קרופ עמדו לדין שנים-עשר מנהלים של תאגיד קרופ אשר הואשמו בכך שאיפשרו את חימוש הכוחות המזוינים של גרמניה ובכך השתתפו באופן פעיל בהכנות הנאצים לפתיחה במלחמה, כן הואשמו בהעסקת כוח אדם בתנאי עבדות בחברותיכם. הנאשם הראשי במשפט היה אלפריד קרופ, מנכ"ל חברת קרופ אחזקות מאז 1943 ובנו של גוסטב קרופ אשר היה נאשם במשפט נירנברג של פושעי המלחמה העיקריים אשר התנהל בפני בית הדין הבינלאומי (שם שוחרר מן המשפט מסיבות בריאות).

שופטי בית הדין היו יו סי. אנדרסון, אב בית הדין ונשיא בית המשפט לערעורים בטנסי, אדוארד ג'יי. דיילי מקונטיקט, ויליאם ג'יי. וילקינס מוושינגטון. התובע הראשי היה בריגדיר גנרל טלפורד טיילור. כתב האישום הוגש ב-17 בנובמבר 1947. המשפט התנהל מ-8 בדצמבר 1947 ועד 31 ביולי 1948. נאשם אחד זוכה בדין, שאר הנאשמים נידונו לתקופות מאסר שבין שלוש לשנים-עשר שנים והנאשם הראשי, אלפריד קרופ, הצטווה למכור את כל אחזקותיו בחברה.

על פי הערכות שמרניות, תאגיד קרופ העסיק בתקופת מלחמת העולם השנייה כ-100,000 עובדי כפייה, מהם כ-23,000 שבויי מלחמה.

אישומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. פשעים נגד השלום בהשתתפות בתכנון ובביצוע מלחמות תוקפניות ומלחמות העומדות בניגוד לאמנות בינלאומיות.
  2. פשעים נגד האנושות בהשתתפות בביזה, הרס וניצול של מדינות כבושות.
  3. פשעים נגד האנושות בהשתתפות ברצח, השמדה, שיעבוד, כליאה, עינוי ושימוש בכוח אדם בתנאי עבדות, של אזרחים אשר עברו לשליטת גרמניה, אזרחים גרמניים ושבויי מלחמה.
  4. השתתפות בתוכנית משותפת או בקשירת קשר לבצע פשעים נגד השלום.

כל הנאשמים הואשמו בסעיפים 1,‏3 ו-4 בכתב האישום. נאשמים להמן וקופקה לא הואשמו בסעיף 2 לכתב האישום. סעיפים 1 ו-4 לכתב האישום נמחקו בשלב מוקדם של המשפט בהיעדר ראיות.

הנאשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Name Function Sentence
אלפריד קרופ (Alfried Krupp) בעלים ומנכ"ל קרופ 12 שנות מאסר והחרמת רכוש. שוחרר ב-1951, מת ב-1967
אוולד לוזר (Ewald Löser) מנהל הכספים לשעבר בקרופ 7 שנות מאסר. שוחרר ב-1955, מת ב-1970.
אדוארד הודרימונט (Eduard Houdremont) מנהל, ראש מפעלי הפלדה 10 שנות מאסר. מת ב-1958.
אריך מולר (Erich Müller) מנהל, ראש מפעלי הנשק 12 שנות מאסר. מת ב-1963.
פרידריך וילהלם יאנסן (Friedrich Wilhelm Janssen) מנהל הכספים, מחליפו של לוזר 10 שנות מאסר
קארל היינריך פייף (Karl Heinrich Pfirsch) ראש מחלקת המכירות לשעבר זוכה
מקס אוטו אין (Max Otto Ihn) כוח אדם ומודיעין, סגנם של לוזר ויאנסן 9 שנות מאסר
קארל אברהארדט (Karl Adolf Ferdinand Eberhardt) ראש מחלקת מכירות, מחליפו של פייף 9 שנות מאסר
היינריך לאו קורשאן (Heinrich Leo Korschan) סגן ראש מפעלי הפלדה 6 שנות מאסר
פרידריך פון בולו (Friedrich von Bülow) ריגול נגדי, יחסי ציבור וראש משטרת המפעל 12 שנות מאסר. מת ב-1984.
ורנר להמן (Werner Wilhelm Heinrich Lehmann) גיוס כוח אדם, סגנו של אין. 6 שנות מאסר
האנס קופקה (Hans Albert Gustav Kupke) ראש מחנות העבודה שנתיים וחודשיים מאסר.

כל 11 המורשעים נמצאו אשמים בהעסקת עובדי כפייה (סעיף 3 לכתב האישום), ומבין עשרת הנאשמים שהואשמו בביזה כלכלית (סעיף 2), שישה הורשעו. ב-31 בינואר 1951, שנתיים וחצי לאחר שנתנו גזרי הדין, עשרה (כל האשמים להוציא את לוזר) שוחררו מבית הסוהר. כיוון שלא נמצא קונה לחברת האחזקות קרופ, בשנת 1953 שב ונטל אלפריד קרופ את השליטה בחברה. החברה המשיכה להיות אחת מחברות התעשייה הכבדה הגדולות בגרמניה המערבית. בשנת 1999 התמזגו מפעלי קרופ עם המתחרה העסקי הגדול שלהם, מפעלי תיסן. המפעל המשולב, תיסנקרופ, הינו החברה החמישית בגודלה בגרמניה, ואחד מגדולי יצרני הפלדה בעולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משפט קרופ בוויקישיתוף