משפט תבנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניתן להפוך כל קופסה שחורה המכילה רק מקורות מתח, מקורות זרם ונגדים למעגל השקול של תבנין.

משפט תבנין (Thévenin) למעגלים חשמליים לינאריים קובע שכל צירוף של מקורות מתח, מקורות זרם ונגדים בעלי שני הדקים שקול חשמלית למקור מתח יחיד ונגד יחיד המחובר אליו בטור. עבור מעגלי AC הפועלים בתדירות יחידה המשפט ניתן ליישום גם לגבי אימפדנסים כלליים, ולא רק לנגדים. המשפט קובע שניתן להפוך מעגל הבנוי ממקורות מתח ונגדים לשקול תבנין, שהוא שיטת פישוט המשמשת לניתוח מעגלים. ניתן להשתמש בשקול תבנין כמודל לאספקת כוח או לסוללה (כאשר הנגד מייצג את ההתנגדות הפנימית והמקור מייצג את הכוח אלקטרו מניע). המעגל מכיל מקור מתח אידאלי בטור לנגד אידאלי.

המשפט התגלה לראשונה על ידי המדען הגרמני הרמן פון הלמהולץ בשנת 1853, ונתגלה שוב בשנת 1883 על ידי מהנדס הטלגרף הצרפתי לאון שארל תבנין (1857–1926).

חישוב שקול תבנין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במציאת שקול תבנין יש להבחין במעגל המקורי בין חלק המעגל שאותו רוצים להחליף בשקול, לבין חלק המעגל המוגדר כעומס, ואותו אין מחליפים. העומס אינו משפיע על השקול המתקבל, וההשפעה היחידה שלו היא בצורת החיבור של שני הדקיו לחלק המעגל שאותו מחליפים. לעתים (כמו בציור שלעיל), העומס אינו מופיע במפורש, אבל הדקיו חייבים להיות מוגדרים בצורה ברורה.

כדי לחשב את המעגל השקול, יש לדעת את ההתנגדות ואת המתח - שני נעלמים, ולכן דרושות שתי משוואות. מקבלים שתי משוואות אלו בדרך כלל על ידי ביצוע השלבים הבאים, אם כי כל זוג תנאים שמציבים על הדקי המעגל יעבדו:

  1. חישוב מתח ההדקים V_{AB} \!\ בתנאי נתק, כלומר כאשר לא מחובר נגד עומס בין ההדקים - התנגדות אינסופית. זהו V_{th} \!\ .
  2. חישוב זרם ההדקים I_{AB} \!\ בתנאי קצר, כלומר כאשר ההדקים מקוצרים - התנגדות אפס. זהו I_{th} \!\ .

מחשבים R_{th} \!\ לפי:

R_{th} = \frac{V_{th}}{I_{th}} \!\

המעגל השקול הוא מקור מתח שמתחו V_{th} \!\ בטור לנגד שהתנגדותו R_{th} \!\ .

את תנאי 2 ניתן גם לחשב באופן הבא:

2א. החלפת מקורות מתח אידאליים בקצר ומקורות זרם אידאליים בנתק. מקורות בעלי התנגדות פנימית מוחלפים בהתנגדות הפנימית שלהם.
2ב. חישוב ההתנגדות הכוללת של המעגל בין שני ההדקים. זהו R_{th} \!\ .

דוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעגל המקורי
שלב 1: חישוב המתח השקול
שלב 2: חישוב ההתנגדות השקולה
שלב 3: המעגל השקול

חישוב המתח השקול שבדוגמה:

V_\mathrm{AB}
= {R_2 + R_3 \over (R_2 + R_3) + R_4} \cdot V_\mathrm{1} =  {1\,\mathrm{k}\Omega + 1\,\mathrm{k}\Omega \over (1\,\mathrm{k}\Omega + 1\,\mathrm{k}\Omega) + 2\,\mathrm{k}\Omega} \cdot 15 \mathrm{V} = 7.5 \mathrm{V}

(הנגד R_1 \!\ אינו נלקח בחשבון מאחר שהחישוב נעשה בתנאי נתק בין A ל-B, כך שלא זורם זרם דרך R_1 \!\ ולכן גם לא נופל עליו מתח)

חישוב ההתנגדות השקולה:


R_\mathrm{AB} = R_1 + \left ( \left ( R_2 + R_3 \right ) \| R_4 \right )
= 1\,\mathrm{k}\Omega + \left ( \left ( 1\,\mathrm{k}\Omega + 1\,\mathrm{k}\Omega \right ) \| 2\,\mathrm{k}\Omega \right )

= 1\,\mathrm{k}\Omega + \left({1 \over ( 1\,\mathrm{k}\Omega + 1\,\mathrm{k}\Omega )} + {1 \over (2\,\mathrm{k}\Omega ) }\right)^{-1} = 2\,\mathrm{k}\Omega

המרה משקול נורטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Thevenin to Norton.png

שקול נורטון כולל מקור זרם I_{no} \! ונגד R_{no} \! המחובר אליו במקביל.

שקול נורטון קשור לשקול תבנין על ידי המשוואות הבאות:

R_{th} = R_{no} \!
V_{th} = I_{no} R_{no} \!

מגבלות ביישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעגלים רבים הינם לינאריים רק עבור תחום מסוים של עומסים, כך שמשפט תבנין לא תמיד יהיה נכון.
  • שקול תבנין הוא שקול רק מנקודת המבט של העומס. צריכת ההספק בתוך שקול תבנין לא מייצגת את צריכת ההספק בתוך המערכת האמיתית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]