משק החלב בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרה מזן הולשטיין

משק החלב בישראל הוא שם כולל לייצור, ההפצה והצריכה של חלב בישראל.

ייצור חלב בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף החלב מהווה את אחד מענפי המשק הוותיקים בישראל אשר עליו נשענו קיבוצים ומושבים רבים טרם הקמת מדינת ישראל ולאחריה. חלק ניכר מיישובים אלו נשען על הענף גם בהווה. אולם יישובים רבים סגרו את ענף הרפת שלהם והיום המגמה היא לעבור לרפתות גדולות יותר. גל אחד של סגירת רפתות התרחש בתחילת שנות ה-70‏[1].

כ-60% מתנובת החלב הארצית באים מלמעלה מ-180 משקים שיתופיים - קיבוצים ומושבים שיתופיים[דרוש מקור]. לאלה יש עדרים גדולים, המונים כל אחד בממוצע 300 פרות חולבות. כ-38% מתנובת החלב הכללית מיוצרים בכ-1,400 משקים משפחתיים, המצויים בתוך כ-135 מושבים‏[2].

בניגוד למרבית הענפים במשק הישראלי, ענף החלב מאופיין על ידי תכנון מרכזי ופיקוח הדוק אשר ראשיתם עם קום המדינה. אמצעי התכנון והפיקוח כוללים קביעת מכסות ייצור, מחירים מפוקחים ושורת אמצעים נוספים. כל אלו מוסדרים במסגרת "חוק תכנון משק החלב, התשע"א – 2011"‏[3] כאשר הגורם האמון על מדיניות התכנון והפיקוח והוצאתה לפועל הוא מועצת החלב (ראה פירוט להלן).

תנובת החלב הממוצעת של הפרה הישראלית היא הגבוהה בעולם - 11 אלף ליטר בשנה, והיא עומדת על ככפול מתנובות החלב של המדינות המפותחות באירופה[4]. בעקבות הסכם שנחתם ב-2006 עם גורמי ממשל סיניים, מועצת החלב הישראלית התחייבה לגלות לסינים סודות מקצועיים כדי להעלות ב-70% את תפוקת החלב, ולהגיע לתפוקה הישראלית.‏[5]

ייבוא מוצרי חלב לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לחזק את תעשיית ייצור החלב בישראל, מוטלים מכסים גבוהים על מוצרי חלב מיובאים. כך למשל המכס על חלב נוזלי ועל גבינות רכות הוא 100%, על שמנת מתוקה הוא 220% ועל חמאה הוא 140%‏[6]. מכסים אלו מונעים מהצרכן הישראלי לפנות ליצרנים לא ישראליים, ומחסלים באופן מעשי כל אפשרות של תחרות מול יצרני חלב מחו"ל.

הנימוקים המרכזיים להטלת המכסים הגבוהים על מוצרי החלב הם הגנה על עובדי המגזר החקלאי העוסק בייצור החלב, תרומתם לערכי הציונות וייסוד הארץ, ומניעת תלות של ישראל במדינות אחרות בעת משבר ביטחוני או כזה הנגרם מנזקי טבע.

חוק תכנון משק החלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף החלב מתוכנן מקום המדינה באמצעות מכסות ייצור, מחירים מפוקחים ושורת אמצעים נוספים. למרות זאת, לא זכה הענף להסדרה במסגרת מועצת ייצור סטטוטורית. ההסדרה הסטטוטורית, בדמות חוק תכנון משק החלב בישראל, תשנ"ב 1992‏[7] - עסקה רק בחלק מהדברים, קרי, בקביעת העיקרון ולפיו, אספקת החלב הגולמי תהיה מן הייצור המקומי, ותוך קביעת המכסה הארצית וחלוקתה למכסות אישיות, בצירוף הוראות הנוגעות לעניין. עיקר ההסדרה התבצעה על בסיס הסכמים במסגרת מועצת החלב. במסגרת הסכמית זו נקבעו והוסדרו מרבית העניינים הנוגעים לענף ובהם, דרכי ייצור ושיווק החלב, איכותו ובטיחותו, הבטחת התמורה ליצרנים, ויסות הכמויות בין קיץ לחורף, המימון הנדרש וכדומה‏[8].

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 במרץ 2011 אושר בכנסת חוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011‏[3].

מטרות החוק

  1. לפתח, לייעל ולבסס את משק החלב בישראל, תוך הבטחת איכות ובטיחות ייצור החלב ושיווקו.
  2. להבטיח אספקה סדירה של חלב ומוצריו, תוך הבטחת מחירים נאותים ליצרנים, למחלבות ולציבור ותנאים הולמים לפעילות היצרנים והמחלבות.

עיקרי החוק

  1. ייצור מקומי – שיווק חלב ומוצרי חלב בישראל יהיה מייצור מקומי בלבד, למעט יבוא שהותר באישור שר התמ"ת.
  2. היקף ייצור כולל – היקף ייצור החלב ומוצריו יקבע בכל שנה מראש על ידי שר החקלאות בהתאם להיקף החזוי של צריכת החלב לאותה שנה.
  3. קביעת מכסות ייצור – תוקם ועדת מכסות אשר בה יהיה חבר מנכ"ל מועצת החלב. ועדה זו תיקבע את מכסות החלב לכלל יצרני החלב בישראל.
  4. הרשאה לייצור חלב – אדם לא יהיה רשאי לייצר ולשווק חלב, אלא אם הוא עונה על הגדרת "יצרן" כפי שמצוינת בחוק, או שהחלב אותו הוא מייצר נועד לשימוש עצמי. כמו כן, חלב גולמי ישווק רק למחלבות מורשות.
  5. קביעת מחירים – מחיר החלב הגולמי אשר נמכר על ידי יצרני החלב למחלבות יקבע על ידי הממשלה ("מחיר מטרה").
  6. מועצת החלב תפעל לקידום ולמימוש מטרות חוק זה.

מועצת החלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מועצת החלב

מועצת החלב או בשמה המלא "המועצה לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק)" נרשמה כחברה בע"מ בנובמבר 1965. חברה זאת הוקמה על פי החלטת הממשלה דאז, בתור גוף שבמסגרתו יתקבלו ההסכמות לתפקודו של ענף החלב בישראל. לפיכך, משמשת המועצה מיום היווסדה ארגון גג, המשותף לכל הגורמים המעורבים בייצור חלב ומוצריו בישראל: ממשלת ישראל (העוסקת ברגולציה בתחום), ארגוני החקלאים ומגדלי הבקר והמחלבות. בפועל, עוסקת המועצה באופן שוטף בתכנון ובפיקוח של משק החלב בישראל.

פיקוח על מחירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מהתכנון והפיקוח הכולל על משק החלב שמופעל על ידי הממשלה ומועצת החלב, מפקח משרד הכלכלה על מחירי חלק ממוצרי החלב, בהתאם לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים[9]. מחירי המוצרים המפוקחים נקבעים על ידי הממשלה, ומפורסמים בכל עת באתר משרד התמ"ת[10]:

שם המוצר מחיר שנקבע בש"ח
חלב טרי 3% שומן (שקית) 1 ליטר 5.30
חלב טרי 1% שומן (שקית) 1 ליטר 4.95
חלב טרי 3% שומן (קרטון) 1 ליטר 6.30
חלב טרי 1% שומן (קרטון) 1 ליטר 5.90
אשל 4.5% שומן 200 מ"ל 1.65
גיל 3% שומן 200 מ"ל 1.52
שמנת חמוצה 15% שומן 200 מ"ל 2.44
חמאה רגילה 100 גרם 4.13
גבינה קשה עמק חריץ 1 ק"ג 45.45
גבינה קשה גלבוע חריץ 1 ק"ג 43.14

מחלבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנובה: 57% שטראוס: 23% טרה: 10% אחר: 10%Circle frame.svg
  •   תנובה: 57%
  •   שטראוס: 23%
  •   טרה: 10%
  •   אחר: 10%

שוק מוצרי החלב בישראל נשלט ברובו המכריע על ידי 3 מחלבות עיקריות: תנובה עם נתח שוק של כ-57%, שטראוס עם נתח שוק של כ-23% וטרה עם נתח שוק של 10% (נכון לסוף שנת 2010).

שיווק חלב ומוצריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגידול בצריכת מוצרי חלב מייצור מקומי היה ב-2010 2.5%, בעוד הגידול באוכלוסייה נאמד ב-1.9%. כלומר, הצריכה לנפש של מוצרי חלב עלתה ב-0.6%. סך הצריכה השנתית לנפש בשנת 2010 נאמדת ב-176 ליטר, לעומת 175 ליטר בשנת 2009. התחום שרשם את הצמיחה הגדולה ביותר הוא קטגוריית המעדנים: 8% במעדני הפרי ו-7% במעדני הקרם. התחרות הרבה, המאפיינת את הקטגוריה, מסבירה את שיעור הצמיחה הזה. אף שהצריכה במונחי נוזלים עלתה ב-2.5%, הרי שהביקוש לחלב גולמי מייצור מקומי עלה ביותר מ-5%, זאת בשל הקטנת השימושים באבקות חלב מיובאות‏[11].

מחאת הקוטג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחאת הקוטג'

בחודש יוני 2011 קמה מחאה ציבורית אשר שמה על דגלה בין השאר את מחירי הקוטג' שעלו ב-45% בתוך שלוש שנים עד לכ-8 ש"ח. בעקבות הזינוק נפתחה קבוצת מחאה בפייסבוק הקוראת להימנעות מקנייה של גבינת קוטג'. הקבוצה זכתה לפופולריות גדולה במיוחד ומספר חבריה עלה על 100,000. הדבר הוביל לדיון ציבורי בנושא עליית מחירי המזון. הדיון עורר שאלות נוקבות ביחס לאופן תפקודו הכולל של משק החלב בישראל ובפרט העלה בחינה מחדש של הנושאים הבאים:

  1. שוק ריכוזי הנשלט על ידי שלוש חברות גדולות – תנובה, שטראוס וטרה.
  2. מניעת תחרות פנימית בשוק על ידי רגולציית מועצת החלב
  3. מניעת תחרות חיצונית בשוק על ידי הטלת מיסים גבוהים על ייבוא מוצרי חלב
  4. אופן התכנון והפיקוח המרכזיים של משק החלב הכוללים מחד מגבלות על תחרות בענף וקביעת מכסות ייצור ומאידך פיקוח על מחירי החלב.

בין חברי הכנסת התגלעו חילוקי דעות באשר לאופן הטיפול בכל אחד מן הנושאים הללו. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הביע תמיכה בפתיחת השוק לייבוא על ידי הקטנת מכסי הייבוא, וכך גם שר האוצר, יובל שטייניץ. טענתם היא שניסיון העבר מוכיח כי כל שוק שנפתח לייבוא הוזיל את המוצרים בשיעור ניכר‏[12][13]. מנגד, טענה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה (המזוהה עם הקיבוצים והמושבים) כי ייבוא קוטג' יהווה "פתרון הרסני, שליפה מהמותן, והוא יביא באופן ודאי לסגירת מפעלים ולפיטורי עובדים שיועלו על המזבח האופנתי של סערת הקוטג'"‏[14].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גם בקיבוצים מחסלים את רפתות החלב, דבר, 1 באוגוסט 1974
  2. ^ מתוך מרכז מידע מועצת החלב [1]
  3. ^ 3.0 3.1 חוק תכנון משק החלב, התשע"א – 2011, משרד המשפטים, אפריל 2011
  4. ^ דוד לביא, חמישים שנות הישגים במחקר החקלאי, הספרייה הווירטואלית של מטח
  5. ^ עמירם כהן, טכנולוגיה ישראלית תסייע לפרות הסיניות להגדיל את תנובת החלב ב-70%, באתר דה מרקר, 30 באוקטובר 2006
  6. ^ לין לשטייניץ: "בטל את המכסות על מוצרי החלב, 220% על שמנת מתוקה - זה דמיוני", באתר ביזפורטל
  7. ^ חוק תכנון משק החלב בישראל, תשנ"ב - 1992, באתר התאגדות מגדלי הבקר
  8. ^ שנתון מועצת החלב לשנת 2010, (עמוד 62) [2]
  9. ^ חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, באתר משרד התמ"ת
  10. ^ רשימת מחירים מרביים של מוצרי צריכה הנמצאים בפיקוח מחירים של משרד הכלכלה ושל משרד החקלאות, באתר משרד התמ"ת
  11. ^ שנתון מועצת החלב לשנת 2010, (עמוד 44) [3]
  12. ^ רה"מ בנימין נתניהו בכתבה מאתר דה מרקר נתניהו הכריע: שוק החלב ייפתח ליבוא, 20 ביוני 2011
  13. ^ שטייניץ: נשקול להתיר יבוא מוצרי חלב - זו הדרך הטובה ביותר להוריד מחירים, דה מרקר, 14 ביוני 2011
  14. ^ הבלוג של שלי יחימוביץ' [4]