משק החשמל בישראל
משק החשמל בישראל הוא שם כולל לייצור חשמל, הפצתו וצריכתו של חשמל בישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] ייצור חשמל בישראל
רובו המכריע של החשמל בישראל מיוצר על ידי חברת החשמל לישראל.
חברת החשמל עושה שימוש בתחנות כוח המופעלות במזוט, בפחם או בגז טבעי; בטורבינות גז ובאמצעים אחרים לצורך הפקת החשמל. יכולת הייצור הכוללת שלה (הספק מקסימלי שהחברה מסוגלת לספק בכל רגע נתון) היא 12,769 מגהואט (נכון ל-2010).[1]
מלבד חברת החשמל, נכון לשנת 2005, קיימות בישראל 19 חברות בעלות רישיון לייצור חשמל באופן עצמאי, המייצרות בסך הכול 353 מגה ואט (כלומר כ-3.5% מהייצור הכולל). בין התחנות השונות תחנת "בשנית 1" שבתל עסניה שברמת הגולן, בה מיוצר חשמל בהספק של 6 מגה ואט באמצעות טורבינות רוח.
בשנת 2002 החליטה ממשלת ישראל שמשק החשמל בישראל יגיע בשנת 2016 למצב שבו לפחות 5% ממנו יופק מאנרגיה מתחדשת אשר כוללת, בין השאר, שמש (אנרגיה סולרית), רוח, מים, פסולת אורגנית, שפכים ותופעות טבע אחרות.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישראל ייצרה בשנת 2006 50,372 מיליון קוט"ש (קילוואט-שעה), שהופקו ברובם מפחם ומיעוטם מדלק וממקורות אחרים [2] . לצורך כך מיובאים לישראל כ-10 מליון טון נפט גולמי ושני מליון טון תזקיקי דלק בשנה.
בשנת 2005 הוחלט על עידוד הקמת תחנות כוח פרטיות עד 2,000 מגה ואט, כדי להתגבר על העדר רזרבות חשמל בישראל והקטנת עלויות ייצור. [3]
נכון לשנת 2010 כ-36.6% מתפוקת החשמל בישראל (המיוצרת ע"י חברת החשמל) מיוצר משריפת גז טבעי, כ-61% משריפת פחם, ורוב היתרה משריפת סולר ומזוט.
כ-725 מגוט"ש יוצרו ע"י יצרנים פרטיים מתוכם 290 מגוט"ש נמכרו בחזרה לחברת החשמל.http://www.iec.co.il/FreedomOfInformationAct/Documents/freedomOfInformation10.pdf
[עריכה] סוגי יחידות הפקת חשמל בישראל
- 22 יחידות קיטוריות (גז טבעי, מזוט או פחם) אלו הן רוב התחנות לאורך חופי הים התיכון, משתמשות במים לקירור ולכן צריכות להיות ליד הים. תחנות-הכוח הקיטוריות של חברת החשמל הן: אשכול ורדינג (גז טבעי), חיפה (מזוט), אורות רבין ורוטנברג (פחם). לצד רוב התחנות הקיטוריות פועלות גם טורבינות גז ומחזור משולב, בהספקים נמוכים יותר.
- 31 יחידות המפעילות טורבינות גז סילוניות או תעשייתיות. המונח טורבינת גז לא מעיד על סוג הדלק המשמש לבעירה אלא מתייחס לאופן יצור האנרגיה המכנית על ידי טורבינה סילונית הכוללת מדחס תא בערה וטרבינת כח בניגוד ליחידות הקיטוריות בהן הקיטור היוצא מדוד הקיטור משמש כמקור הכח לטורבינה. תחנות אלו יכולות לעבוד עם דלק נוזלי (סולר או מזוט) או גז טבעי. נכון ל- 2007, כל טורבינות הגז למעט אתר אשכול, מבוססות על סולר[4], כאשר יש כוונה לעבור לשימוש בגז טבעי בעתיד.
- 4 יחידות מחזור משולב, בטכנולוגיית המחזור המשולב מנצלים את החום הנפלט מזוג טורבינות-הגז ומשתמשים בו להפעלת טורבינה שלישית, נוספת, ללא תוספת של דלק. כך, במקום שהגזים יפלטו לאוויר - מנצלים אותם לשימוש חוזר ונוסף [5]. יש כמה תחנות כאלו: אשכול, אלון תבור, חיפה, חגית, צפית, רמת-חובב, וצפויות תחנות נוספות בעתיד.
- טורבינות סילוניות - משמשות בעיקר לגיבוי בגלל עלות ייצור החשמל בהן.
- דיזל גנרטורים.
- תחנת כוח דיזלית מונעת בסולר- למשל תחנת כוח ארז.
[עריכה] אתרי ייצור חשמל בארץ
נתוני כושר הייצור בתחנות הכוח מעודכנים לשנת 2007. [6][4] [7]
| סוג | אתר | ממוקם בקרבת | פירוט | מופק מ | ייצור (מגה ואט) ב-2007 |
|---|---|---|---|---|---|
| תחנות כוח לאורך החוף (קיטוריות ברובן) | |||||
| אורות רבין | חדרה | קיטור | פחם | 2,590 | |
| אורות רבין | חדרה | טורבינות גז סילוניות | סולר | 15 | |
| רוטנברג | אשקלון | קיטור | פחם | 2,250 | |
| רוטנברג | אשקלון | טורבינות גז סילוניות | סולר | 40 | |
| אשכול | אשדוד | קיטור | גז טבעי | 1,062 | |
| אשכול | אשדוד | טורבינות גז סילוניות ומחז"מ | גז טבעי | 387 | |
| רדינג | תל אביב | קיטור | גז טבעי | 428 | |
| חיפה | חיפה | קיטור | מזוט | 426 | |
| חיפה | חיפה | טורבינות גז סילוניות | סולר | 80 | |
| תחנות כוח פנים ארציות (טורבינות גז) | |||||
| אילת | טורבינות גז סילוניות ותעשייתיות | סולר | 99 | ||
| איתן | טורבינות גז סילוניות | סולר | 40 | ||
| אלון תבור | 2 טורבינות גז תעשייתיות ויחידה אחת של מחז"מ | סולר | 460 | ||
| גזר | רמלה | 4 טורבינות גז תעשייתיות ו-2 יחידות מחז"מ | גז טבעי | 1300 | |
| הרטוב | טורבינות גז סילוניות | סולר | 40 | ||
| חגית | צומת אליקים | 2 טורבינות גז ו-2 יחידות מחז"מ | גז טבעי | 1100 | |
| כנרות | טורבינות גז סילוניות | סולר | 80 | ||
| עטרות | טורבינות גז תעשייתיות | סולר | 68 | ||
| צפית | קרית מלאכי | 2 טורבינות גז תעשייתיות ויחידת מחז"מ | גז טבעי\סולר | 468 | |
| קיסריה | טורבינות גז סילוניות | סולר | 130 | ||
| רמת חובב | 22 טורבינות גז תעשייתיות ו-2 יחידות מחז"מ | סולר | 1000 | ||
| רעננה | טורבינות גז סילוניות | סולר | 11 | ||
| יצרנים פרטיים | 26 | ||||
| סך הכל (2007)[6] | 11,297 | ||||
[עריכה] מערכת המסירה
מערכת שתפקידה להעביר את החשמל המיוצר בתחנות הכוח אל מרכזי הצריכה הינה מערכת המסירה והיא כוללת קווי החשמל במתחים שונים (מערכת ההולכה) ושנאים המקשרים בין הקוים והמתקנים במתח שונה (מערכת ההשנאה). מערכת הולכת החשמל בנויה באופן היררכי. קווי מתח על עליון 400 ק"ו המקשרים בין תחנות הכוח הגדולות לבין תחנות מיתוג בהם רמת המתח יורדת ל-161 ק"ו. קווי מתח עליון 161 ק"ו המקשרים את תחנות הכוח בגודל בינוני לתחנות המשנה בהם רמת המתח יורדת לרמת מתח החלוקה (36 ק"ו, 24 ק"ו או-13 ק"ו באזורי הארץ השונים). קווי מתח גבוה המקשרים תחנות משנה לרוב צרכני החשמל, קווי מתח נמוך המזרימים חשמל לצרכנים קטנים. חלק מהצרכנים שהם בעלי צריכה גדולה במיוחד (מפעלי פטרוכימיה, מתקני התפלה וכו') מחוברים ישירות למערכת 161 ק"ו באמצעות תחנות משנה פרטיות.
רוב קווי ההולכה הם קווים עיליים ורק באזורים צפופים הונחו קווים תת-קרקעיים - כבלים. מערכת ההולכה חשופה לתקלות מסיבות שונות.תקלות משמעותיות במערכת ההולכה עלולות להביא להפרעה כלל ארצית או אזורית נרחבת והפסקה מוחלטת של אספקת חשמל עד לתיקון המצב.
[עריכה] צריכת החשמל בישראל
צריכת החשמל מהווה כ–30% (נתוני 2004 [8]) מסך כל צריכת האנרגיה בישראל. בשנת 2005 צרכה אוכלוסיית המדינה 45,267 מיליוני קוט"ש (לשם השוואה: ב-2004 נצרכו בישראל 41.38 מיליארד קוט"ש לעומת 15,441.26 מיליארד קוט"ש בעולם). משנת 1970 ועד 2005 גדל שיעור צריכת החשמל הכוללת ב–768% והגידול לנפש (קיזוז השפעת גידול האוכלוסין) ב-330% - קצב גידול של 3.5% בשנה (לנפש), אם כי היו שנים שבהן היה הגידול יותר מ-10% בהשוואה לשנה הקודמת.
לפי המשרד לתשתיות לאומיות הסיבות לגידול בצריכת החשמל הן:
- גידול האוכלוסייה.
- עליה ברמת החיים יחד עם הוזלת מוצרי ייבוא חשמליים.
- שינוי באקלים – התחממות כדור הארץ העלתה את השימוש במזגנים.
- מעבר לשימוש באנרגיה חשמלית מאנרגיה מסורתית (סולר, מזוט וגז).
שיא הצריכה בישראל לרגע נתון נקבע ב-21 באוגוסט 2010 על 11,530 מגה ואט[1]. לשם השוואה, בשנת 2006 שיא הצריכה היה 9,400 מגה ואט, בשנת 2004 היה 8,550 מגה ואט ובשנת 2000 7,900 מגה ואט.
בשנות התשעים של המאה העשרים קצב הגידול היה 7% לשנה, בעשור הראשון של שנות ה 2000, קצב הגידול ירד ל 4% בשנה. בשנת 2008 גדלה צריכת החשמל בישראל ב 1.7% בלבד, (לעומת תחזית של 2.7%), ולנתון מתאם עם הנתונים הכלליים במשק הישראלי, המעידים על מיתון ואף נסיגה.
בשנת 2009 נרשמה ירידה בשיעור של 2.4% בצריכת החשמל בישראל. הירידה האחרונה בצריכת החשמל השנתית נרשמה בשנת 1957. במגזר המסחרי, (חנויות, קניונים, משרדים) נרשמה עלייה קלה של 0.8%. במיגזר הביתי נרשמה ירידה קלה של 0.6%. במיגזר התעשייתי נרשמה ירידה חדה של 7.9%, בצריכת הרשות הפלסטינית נרשמה עלייה של 3.2%, בצריכה לשאיבת מים נרשמה ירידה משמעותית של 12.5% ובמיגזר החקלאות נרשמה ירידה משמעותית של 7.5% לעומת שנת 2008. בחציון הראשון של שנת 2009 נרשמה ירידה ארצית משמעותית בשיעור של 5.8%, אשר הלכה והתמתנה לקראת סוף השנה.
מבחינה גאוגרפית של נתוני צריכת החשמל עולה, כי באזור גוש דן נרשמה ירידה קלה של 0.8%, באזור חיפה והקריות ירידה של 3.8%, אזור ירושלים רבתי (כולל בית שמש, יהודה ושומרון) ירידה של 1.8%, צפון הארץ מקו חדרה ועד גבול הלבנון (להוציא חיפה והקריות) ירידה משמעותית של 4.8% ודרום הארץ מקו ראשון לציון ועד אילת (להוציא ירושלים רבתי, בית שמש, יהודה ושמרון) ירידה של 2.9% [9].
תחזית הביקוש לחשמל לשנת 2025 צופה עליה ממוצעת של 3.2% בצריכה הכוללת לשנה ותביא להכפלת הצריכה. זאת בהשוואה לתחזית עולמית החוזה גידול של 2.7% לשנה (עד 2030). במדינות המפותחות (OECD) ממוצע הגידול הצפוי הוא 1.5% ואילו בסין צפוי הביקוש לגדול ב–4.8% לשנה ב-25 השנים הבאות.
[עריכה] התפלגות צריכת החשמל
נכון ל-2009 צריכת החשמל בישראל מתפלגת באופן הבא:
| סוג | אחוז מהצריכה |
|---|---|
| מסחרי/ציבורי | 31.9% |
| ביתי | 30.9% |
| תעשייה | 21.1% |
| רשות פלסטינית | 7.7% |
| שאיבת מים | 4.9% |
| חקלאות | 3.5% |
מעריכים שכ-40% מן הצריכה הכוללת מוקדשת למיזוג אוויר.
[עריכה] צריכת החשמל בישראל כפרמטר כלכלי במשק
צריכת החשמל בישראל, מהווה פרמטר כלכלי משמעותי הן ברמת כלל המשק והן ברמת הצרכן הבודד ולמעשה יכולה להוות אינדיקטור כלכלי למצבו. גידול משמעותי בצריכת החשמל, יוביל לגידול בכושר הייצור בישראל וישפיע על גידול בתוצר המקומי הגולמי. עליה ברמת החיים של הפרט, תוביל לשימוש מוגבר במכשירי חשמל ובכך תעלה את הצריכה הפרטית לנפש. בהשוואה רב שנתית של שיעור השינוי באחוזים בצריכת החשמל, התמ"ג והצריכה הפרטית לנפש עולה, כי מגמות השינוי הן דומות ובאירועי הילה, כגון אינתיפאדת אל אקצה, ישנו מתאם בין הנתונים.
[עריכה] צובר
| אספקת חשמל בצובר (2003)[10] | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר | סוג המשתמשים | מיליוני קוט"ש | אחוז | |
| 1 | קיבוצים | 1,061 | 66% | |
| 2 | קניונים ובניני משרדים | 534 | 34% | |
| 3 | מגורים זמניים | 3.4 | 0.2% | |
| סך הכול | 1,559 | 100% | ||
הספקת חשמל בצובר משמעה רכישת חשמל בצורה מרוכזת מחברת החשמל לישראל, חלוקתו והולכתו למשתמשים.
כמפורט בטבלת הצריכה לעיל כ-6% מצריכת החשמל נצרכת במגזר זה. לפי נתוני חברת חשמל (נכון ל-2003) ישנם 370 רוכשים - ספקים כאלה (כמפורט בטבלה משמאל).
המדינה מעוניינת לעודד גורמים פרטיים להשתלב במשק החשמל, אך פעילות זו אינה מעוגנת בתקנות, המחלקים אינם בעלי רישיונות חלוקה או הולכת חשמל ואין עליהם כל פיקוח לרבות בנושאי בטיחות. מינהל החשמל שבמשרד התשתיות הלאומיות החל בשנת 2006 במהלכים להסדרת התחום.
[עריכה] איזון בצריכת החשמל
צריכת החשמל מתפלגת על פני שעות היממה בהתאם לפעילות המשק. הצריכה הבסיסית המינימלית בשעות הלילה היא בערך 4,000 מגה ואט ומגיעה עד לשיא של 8,000 - 9,000 מגה ואט במשך היום. הצריכה עולה משעות הבוקר (6:00 - 7:00) וחוזרת למינימום בלילה בשעה 23:00. שעות השיא הן בין השעה 11:00 ל-17:00 בקיץ או 17:00 ל–22:00 בחורף.
במדינת ישראל, שנכון ל-2006 עדיין אינה מייבאת חשמל ממדינות שכנות, התפלגות זו מחייבת ייצור חשמל משתנה על פני היום והכנת תשתית לזמני שיא שאינה מנוצלת בזמני שפל. לפיכך עושה חברת החשמל לישראל פעולות "ליישר את הקו":[11]
- פעולות הסברה
- החברה יצאה בשנות השמונים של המאה העשרים במסע פרסום בכיכובה של השחקנית מרים פוקס ("אדון צ'יבוטרו") תחת הססמה: "חשמל - לא בבת אחת" שקראה לפזר את הפעלת מכשירי החשמל על פני היממה. כאשר שוב הגיעה הצריכה למגבלת הייצור, בקיץ 2006, פתחה החברה שוב במסע הסברה דומה.
- תעריף תעו"ז
- תעו"ז (ראשי תיבות: תעריף עומס וזמן) הוא תעריף חשמל המשתנה בהתאם לזמן צריכת החשמל. הספק החשמל של צרכנים גדולים במשק נמדד לפי שעות היום והצרכן מחויב בחשבון החשמל בהתאם. גם צרכנים קטנים (ביתיים) רשאים להצטרף לשיטת חישוב זו ("תעו"ז ברירתי"). היממה מחולקת לשעות פסגה, גבע ושפל, המחיר המרבי (עבור צריכה בזמן פסגה בקיץ) גבוה בקרוב ל–70% מהתעריף הכללי והמחיר המינימלי (בזמן השפל בקיץ) הוא כרבע מהמחיר המרבי. מפעלים רבים מנצלים שיטה זו ומסיטים ייצור וצריכת אנרגיה לשעות הלילה (חישובים שנעשו מראים שלעתים תוספת עלות השכר בגין עבודת לילה היא שולית ביחס לחסכון בהוצאות החשמל). אפשרות אחרת היא אגירת אנרגיה בלילה וניצולה בשעות היום.
[עריכה] רפורמת ייצור חשמל פרטי
בשנת 1981 נחנכה - במסגרת התוכנית לניצול אנרגיית הרוח בישראל של משרד האנרגיה והתשתית [12] [13] - טורבינת רוח הדגמה במעלות ביוזמת משרד האנרגיה ובסיועו תוך שיתוף פעולה עם מפעל ישקר. הטורבינה הזינה חשמל ישירות למפעל (באותה התקופה לא ניתן היה לספק ולמכור חשמל ישירות לרשת החשמל הארצית של חברת חשמל).
ב-1982 נעשתה יוזמה ראשונה בישראל בתחום "ייצור חשמל פרטי" על ידי ד"ר משה הירש [דרוש מקור] שכיהן במשרד האנרגיה והתשתית כרפרנט ומוביל התוכנית לניצול אנרגיית הרוח בישראל. היוזמה באה מתוך צרכים שנוצרו בשטח לאפשר שילוב של גורמים מקומיים לייצר חשמל באמצעות טורבינות רוח ולספקו ישירות לרשת החשמל הארצית הקרובה במקום למתוח כבלים למרחקים ארוכים לכוון הצרכן בעלות גבוהה תוך יצירת הפסדי אנרגיה גבוהים ותוך הגבלת הספק החשמל הנקוב של הטורבינה להספק הבסיס - base load - הנצרך על ידי הצרכן. בעקבות יוזמה זו הוקמה ועדה משותפת למשרד האנרגיה ולחברת החשמל על מנת לבחון את הנושא ולהביא ליצירת הסדר "יצרן חשמל פרטי".
בשנה 1985 הוקם לראשונה פרויקט על פי הסדר של "יצרן חשמל פרטי": טורבינת רוח הדגמה בתל קטיף [14] , ליד אלוני הבשן, ברמת הגולן הטורבינה הוקמה במסגרת התוכנית לניצול אנרגיית הרוח בישראל.
הסדר "יצרן חשמל פרטי" שנוצר כאמור בין משרד האנרגיה ובין חברת חשמל הוחל בהסכמה הדדית לגבי פרויקטים שנבדקו ואושרו הן על ידי משרד האנרגיה והן על ידי חברת חשמל. בהמשך טופלו ואושרו כ"יצרן חשמל פרטי" פרויקטים נוספים באנרגיית הרוח ובאנרגיות חלופיות נוספות כדוגמת מתקן הידרואלקטרי לייצור חשמל ליד מעין ברוך בגליל העליון. מתקן זה הוקם ב-1984, קודם ליצירת הסדר "יצרן חשמל פרטי", ולכן לווה בהתקנת קו הולכת חשמל ארוך ליישוב אף כי בקרבת המתקן עבר קו מתח גבוה של חברת חשמל.
בעקבות מתקן ההדגמה של טורבינת רוח בתל קטיף הוקמו בהמשך, במסגרת תוכנית ניצול אנרגיית הרוח, טורבינות רוח נוספות בסיוע משרד האנרגיה, בגוש שגב בגליל על ידי חברת חשמל, וביישובים מעלה גלבוע, בית יתיר ואלון מורה על ידי היישובים וגורמים מקומיים ביוזמת משרד האנרגיה וסיועו. מיזמי טורבינות רוח כמתקני הדגמה, בשילוב עם מיזמים בתחום איתור אתרים לחוות של טורבינות רוח במסגרת התוכנית לניצול אנרגיית הרוח, הובילו במקביל ובהמשך ליזום והקמת חוות טורבינות רוח ראשונה בתל עסניה - רכס חזקה - ברמת הגולן, בסיוע של משרד האנרגיה ומרכז ההשקעות.
תחום "יצרן חשמל פרטי" הוחל בהמשך לנושאים נוספים באנרגיות מתחדשות וכן לקוגנרציה (ייצור משולב של חשמל וחום) תוך התניה להשגת נצילות אנרגיה כוללת של 70% ומעלה.
בתחילת שנות ה-90 הוקם פרויקט הדגמה בתחום קוגנרציה על בסיס מנוע דיזל [15] , שהיה הראשון מסוגו ואשר זכה להכרה כיצרן חשמל פרטי. הפרויקט הוקם במפעל טקסטיל ק.א.נ. לצביעה ואשפרה בראשון לציון, ובו מערכת מנוע-גנרטור (מנוע דיזל מונע במזוט קל) המצוידת במכלולים לניצול החום השיורי של המנוע (חום גזי פליטה להפקת קיטור וחום מי קירור של המנוע למים חמים לתהליכים).
במחצית הראשונה של שנות ה-90, בעקבות פניות של גורמים שונים במשק להכרה בפרויקטים שלהם כיצרני חשמל פרטיים, הוחלט במשרד האנרגיה על הקמת ועדה שתסנן פרויקטים ותדרג אותם בתיאום עם חברת חשמל. הוועדה נקראה ועדת ברובינדר, על שם יו"ר הוועדה, שהיה אז ראש מנהל החשמל במשרד האנרגיה.
בהמשך הוקמה לנושא ועדת אילתה, על שם יו"ר הוועדה, פרופ' חיים אילתה. שעמד בראש הרשות הציבורית לענייני חשמל שהוקמה ב-1996.
בתחילת שנות ה-2000 הגדירה ועדה במשרד האנרגיה תקנות עדכניות עבור יצרנים פרטיים מאנרגיות מתחדשות וקוגנרציה. לאחר זמן אומצו התקנות בכנסת לכדי שילוב בחוק החשמל. בשנת 2005 פרסם משרד התשתיות הלאומיות תקנות המיועדות להסדרת ההתקשרות בין יצרני חשמל פרטיים לבין חברת החשמל כחברת הולכה ואספקה. על סמך תקנות אלו ביקשו מספר גורמים אישורים להקמת תחנות כוח פרטיות, אולם נכון ל-2007 כל הבקשות התייחסו לתחנות כוח קונבנציונאליות.
ב-2009 ניתנו רישיונות לייצור והספקת חשמל באמצעות מתקני אנרגיה סולארית לשתי חברות:
- אדיג סולאר, שמשתמשת בטכנולוגיה תרמו-סולארית להפקת עד 100 קילוואט במתקן בקיבוץ סמר
- ערבה פאוור, שמשתמשת בטכנולוגיה פוטו-וולטאית להפקת עד 4.9 מגוואט במתקן בקיבוץ קטורה
מספר תחנות כח פרטיות נמצאות בשלבים שונים של תכנון
| שם | הספק במגה וואט | מיקום | בעלות |
|---|---|---|---|
| דוראד | 800 | אתר קצא"א | קונסורציום של אורי דורי, יוסף אדלסבורג, חברת קצא"א והחברה הטורקית זורלו |
| OPC (עבודות הקמה החלו ב-11.2010) | 440 | מישור רותם בנגב | 80% אחים עופר ו-20% סימנס |
| דליה | 870 | צמוד לאתר צפית ליד כפר מנחם | דליה-אנרגיות |
[עריכה] ייבוא אנרגיה חשמלית
נכון לשנת 2011 מדינת ישראל אינה מייבאת חשמל, אך יחד עם זאת נבחנו בעבר תכניות לייבוא חשמל ממדינות שכנות:
- יבוא חשמל מעקבה לאילת - התשתית החשמלית לחיבור הרשתות באזור עקבה ואילת הוקמה עוד בסוף שנות ה-90, אך החיבור בפועל לא בוצע. יצוין, כי לירדן אין יכולת ממשית לספק חשמל לישראל וחיבור הרשתות היה יותר במישור ההצהרתי ופחות במישור המעשי.
- ייבוא חשמל דרך טורקיה - נבחנה התכנות לייבוא חשמל ממזרח אירופה דרך טורקיה (טורקיה תשמש רק תחנת מעבר, שכן טורקיה עצמה נזקקת כיום לייבוא חשמל) על ידי מסדרון התשתיות שיונח בין ישראל לטורקיה.
[עריכה] מיזמים עתידיים
במסגרת המאמץ העולמי להעברת ייצור האנרגיה לאנרגיות מתחדשות, וכחלק מהחלטת הממשלה להעביר חלק מייצור האנרגיה בישראל למקורות אנרגיה שונים, פרסמה ממשלת ישראל מכרז להקמת תחנת כוח סולארית ליד הישוב הקהילתי אשלים בנגב. תחנה זו תייצר כ-250 מגה וואט. כמו כן, מתוכננת תחנת כוח סולארית משאבי שדה ותחנות אחרות באזורים נוספים, בעיקר בדרום הארץ.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר משרד התשתיות - משק החשמל בישראל
- הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל
- חברת החשמל - אתר רשמי.
- משרד התשתיות - ייצור חשמל פרטי
- ליאור ברון, בקרוב נוכל לייצר חשמל בבית - ולמכור אותו, באתר nrg מעריב, 2 במרץ 2005
- ועדת האנרגיה התאחדות התעשיינים
- http://www.iec.co.il/FreedomOfInformationAct/Documents/freedomOfInformation10.pdf דוח פעילות חברת החשמל לשנת 2010, תחת חוק לחופש המידע משנת 1998.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שיא בביקוש לחשמל, באתר חדשות 2
- ^ שנתון סטטיסטי לישראל, 2007
- ^ תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס"ה – 2004
- ^ 4.0 4.1 אתר טורבינות הגז "חגית", חברת החשמל, יוני 2007 (כולל נתונים על כלל אתרי טורבינות הגז)
- ^ ציטוט מאתר חברת החשמל
- ^ 6.0 6.1 עלון אתר תחנת הכוח רוטנברג, חברת החשמל, 2007 (מכיל נתוני ייצור על כלל תחנות הכוח)
- ^ דו"ח סטטיסטי לשנת 2008, חברת החשמל, 2008
- ^ המקורות לנתונים הם: משרד התשתיות הלאומיות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (נתוני אנרגיה) ומשרד האנרגיה של ממשלת ארצות הברית
- ^ חברת החשמל לישראל, אגף כספים וכלכלה, המחלקה לסטטיסטיקה וחקר שווקים, דין וחשבון שנתי 2009, מרץ 2010.
- ^ משרד התשתיות הלאומיות, מינהל החשמל, מדיניות חלוקת ואספקת חשמל מרוכזת (טיוטה), 4 ביוני 2006
- ^ פעולות אלה נעשות על ידי החברה ולא על ידי גופים ממשלתיים שכן החברה היא היצרן והספק כמעט הבלעדי של חשמל בארץ.
- ^ Israel Energy News, סתיו 1985
- ^ Renewable Energy in Developing Countries, 1988
- ^ מתקן הדגמה לניצול אנרגיית הרוח להפקת חשמל ברמת הגולן
- ^ מתקן הדגמה למערכת שילוב כח וחום במפעל ק.א.נ. בראשון לציון
