משרביה

משרביה במבנה בקהיר

משְרַביה (ערבית: مشربية) היא אלמנט סבכה העשויה לרוב מעץ המשמש בפתחי מבנה, חלונות או קירות. המשרביה היא אלמנט אדריכלי אופייני לאדריכלות אסלאמית המצויה ברוב ארצות ערב, ובבתיה המסורתיים של קהיר בפרט.

המשרביה התפתחה במטרה ליצור הבדלה בין פנים הבית לחוץ, שיאפשר כניסת אוויר ואור אל הבית, אך לא יפגע בפרטיות. בשעות בהן מואר הבית באור השמש, חלקה החיצוני של המשרביה מואר מאוד וצפיפות חלקי הסבכה אינו מאפשר למי שנמצא מחוץ לבית לראות את הקורה בתוכו. מתוך הבית, החשוך יחסית לחוץ, ניתן לראות את המתרחש בחוץ. בבנייה הערבית המסורתית, המשרבייה מותקנת לרוב בקומה השנייה בה הנשים, שבשל חובתן לשמור על צניעות ועבודות הבית שלהן, נשארות בבית אך רוצות לראות את הרחוב ולא להיראות ממנו. המשרביה מאפשרת גם חדירת אור לבית בכמות קטנה אך מספקת בארצות שטופות שמש וחמות ברוב ימות השנה ומספר מושרביות סביב הבית מאווררות אותו באופן טבעי.

כיום, המשרביה היא אלמנט אדריכלי נפוץ המשמש לדקורציה או כדי ליצור את אותו אפקט אדריכלי שיוצרת המשרביה המסורתית, אולם ללא היבטיה החברתיים. האדריכלות הישראלית, לדוגמה, נוהגת להשתמש במקרים רבים בלבני משרביה מבטון אשר מונחות זו לצד זו ומעל זו כדי ליצור אפקט הדומה לשל משרביה. פרשנויות מודרניות רבות נעשות למשרביה הערבית בצורות שונות: הבריז-סוליי (Brise soleil), אלמנט מודרני נפוץ אשר עושה פעולה דומה עם חומרים מתכתיים או בטון.

במכון לתרבות ערב (Institut du Monde Arabe) בפריז שנבנה על ידי האדריכל הצרפתי ז'אן נובל נבנו משרביות בהשראת המשרביות הערביות המסורתיות בטכנולוגיה מתקדמת אשר כוללות צמצמים המאפשרים לגודל הפתחים להשתנות ולווסת בצורה זו את כמות האור במבנה.

• 

  רחוב בקהיר ובו מרפסות משרביה בקומות העליונות

• 

  מראה מבפנים של משרביה במאוזוליאום קטן בהודו

• 

  משרביה המוצגת במוזיאון הבריטי

ראו גם

• כיזאן