משרד הרווחה והשירותים החברתיים

משרד הרווחה והשירותים החברתיים
שר	משה כחלון
מועד כניסת השר לתפקידו	19 בינואר 2011
שנת הקמה	1948
שמות קודמים	משרד הסעד, משרד הרווחה
http://www.molsa.gov.il

משרד הרווחה והשירותים החברתיים הוא משרד ממשלתי בישראל שתפקידו להבטיח לכלל הציבור מתן שירותי רווחה, שהוגדרו בחוק לאוכלוסיות שונות, ולפקח על מתן השירותים.

התחומים שבהם עוסק משרד הרווחה כוללים ילדים ונוער במצבי סיכון, אלימות במשפחה, נכויות ופיגור שכלי, נפגעי סמים ואלכוהול, זקנים במצבי מצוקה ועוד. השירותים לאזרח ניתנים בשני אופנים:

• באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים (לשכות הרווחה) הנמצאות ברשויות המקומיות
• באמצעות יחידות משנה של משרד הרווחה, כגון המוסד לביטוח לאומי, השירות לטיפול באדם המפגר, השירות למען הילד (אימוץ), שירות המבחן לנוער, שירות המבחן למבוגרים, ועוד.

בנוסף מפקח המשרד, באמצעות יחידות משנה, על מעונות לגיל הרך, על מועדונים ופנימיות לילדים ולנוער, על מועדונים ומעונות לאנשים הלוקים בפיגור ובנכויות שונות, על מרכזי יום לקשישים, [[בית אבות|בתי אבות], ועוד.

אף על פי שישראל רואה עצמה כמדינת רווחה, נותר לעתים תיק הרווחה ללא שר ממונה. מסיבות קואליציוניות שונות, כיהן נציג מטעם המפלגות החרדיות כסגן שר, ללא שר ממונה מעליו.

מטרות המשרד

ייעודו של משרד הרווחה הוא להגן, לשקם ולסייע לכל אדם, משפחה וקהילה הנתונים במצבי משבר זמני או מתמשך מפאת מוגבלות, עוני והדרה, סטייה חברתית, קשיי תפקוד, אבטלה, אפליה או ניצול. המשרד מגיש שירותים לציבור באמצעות יחידותיו ובאמצעות הרשויות המקומיות, עמותות וארגונים שונים.

משרד הרווחה והשירותים החברתיים מהווה את אחת הזרועות המרכזיות של ממשלת ישראל בהתמודדות עם החברה הישראלית. המשרד מעודד פיתוח שירותים חברתיים מגוונים ופרויקטים חדשניים הנוגעים לכל פרט בחברה. למשרד מעורבות מקיפה במגזרים שונים במשק ובחברה וכמעט כל משפחה באה במגע עם המשרד בגין הזדקקות לשירותים חברתיים, או לשם קבלת מענקים וקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, או לצורכי הכשרה מקצועית.

יעוד המשרד להביא לידי ביטוי את מחויבות הממשלה לשמירה על ערכי מדינת הרווחה ברוח מגילת העצמאות והדמוקרטיה. עם ערכים אלו נמנים ערכי זכויות אדם, שוויון זכויות והזדמנויות, כבוד האדם וחירותו, צדק וסולידריות חברתית והזכות להגדרה והתארגנות עצמית. עבודת המשרד מבוססת גם על ערכי מקצוע העבודה הסוציאלית ועל הקוד האתי שלו. קוד זה מחייב את העובדים הסוציאליים לספק מענים ההולמים את צורכי אוכלוסיית היעד הקיימות, לאתר אוכלוסיות יעד חדשות ולפעול למען קידום איכות חייהם.

היסטוריה ותחומי אחריות

בראשית ימי המדינה נקרא המשרד "משרד הסעד" ובנפרד התקיים "משרד העבודה". כדי לשפר את תפקוד המשרד ואת דימויו, הוא אוחד עם משרד העבודה בשנת 1977, למשרד בשם "משרד העבודה והרווחה". צעד זה שיקף את תפיסת העולם לפיה העבודה היא הבסיס לרווחה.

עם הקמת ממשלתו השנייה של אריאל שרון, בתחילת 2003, הועבר הטיפול בענייני עבודה למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שבראשות אהוד אולמרט, ושמו של משרד העבודה והרווחה שונה בהתאם ל"משרד הרווחה".

בשנת 2007, עם מינויו של יצחק הרצוג לתפקיד, שונה שמו של המשרד לשם "משרד הרווחה והשירותים החברתיים". בינואר 2010, פרסם לראשונה המשרד את הנתונים המלאים בדבר התמיכות הממשלתיות בעמותות וארגוני המגזר השלישי, על מנת להגביר את השקיפות בנושא. על פי הדו"ח סך התמיכות בשנת 2008 עמד על כמיליארד וחצי שקלים‏.

הדרך להקמתו של משרד הרווחה

כל ההצעות אשר הוקדשו לייעול תפקודה של הממשלה ולשינוי המבנה שלה כללו המלצות להקמת משרד לרווחה חברתית. העניין שגילו בנושא נבע מן המתחים החברתיים ששררו בחברה הישראלית בעקבות הגברת המודעות לפערים החברתיים, והחששות שהתגברו בממסד באשר להשלכות תופעות אלה על יציבות המשטר הפוליטי. למרות זאת, ברוב ההצעות לא הייתה התייחסות רצינית לבעיות הרווחה. חלק הארי של ההצעות היו ללא דיון מפורט על תפקידי המשרד לרווחה המוצע ועל מבנהו, אלא המלצה לצירוף משרד זה למשרד אחר. הצעות מפורטות יותר למבנה ולתוכן המשרד לרווחה נמצאו רק בהמלצות ועדת ראש הממשלה לילדים ולבני נוער במצוקה (ועדת כץ), ואחר כך בהמלצות הוועדה להכנת הצעות בדבר ארגון מחדש של משרדי הממשלה ייעול וחיסכון (ועדת האוזנר).

הוויכוח על הקמת משרד לרווחה חברתית נמשך כעשור שלם - החל מן המחצית השנייה של שנות השישים ועד להקמת משרד העבודה והרווחה בשנת 1977. הוויכוח הממושך היה כרוך בוויכוח הרחב יותר של מבנה הממשלה וייעול תפקודה. המהפך הפוליטי שאירע בבחירות של אותה שנה, ועליית הליכוד בראשותו של מנחם בגין לשלטון, הביאו למעשה לקבלת ההחלטה על הקמת המשרד החדש והכללה בתוכו של משרדי העבודה והסעד הקודמים. ההחלטה לאחד את שני המשרדים , למשרד אחד של העבודה והרווחה, דרשה ארגון ובנייה מחדש של שני משרדים שפעלו באופן עצמאי מאז הקמת המדינה.

גורמים שהקשו על איחוד המשרד החדש

הקשיים לגיבוש קונצפציה לבנית משרד העבודה והרווחה, מיזוג פעולת יחידות המטה ומניעת חפיפה וכפילויות, נבעו מתוך ניגודי אינטרסים מוסדיים ואישיים בין המרכיבים העיקריים של המשרד החדש. בנוסף, גורם עיקרי שהקשה על גיבוש כזה היה נעוץ במסורות הפוליטיות והתרבותיות השונות של משרדי העבודה והסעד, ובתפיסה השונה של נושא הרווחה והאוכלוסיות הנזקקות כפי שעוצבו בשני המשרדים הללו. מה שהתבקש היה גם שינוי באוריינטציה הנורמטיבית ויצירת מחויבות לנורמות חדשות שהמשרד החדש אמור היה לפעול לפיהן.

קשה היה לשני המשרדים להפנים את הרעיון של משרד עבודה ורווחה מאוחד. האיחוד היה טכני בעיקרו, ולכן המשיכו, ברוב המקרים לפעול כאילו האיחוד לא קיים. מבנה המשרד ופעילותו, עוד לפני הפרדתו הצביע על חלוקה ברורה למדי לשני תחומים: תחום הרווחה- מתן שירותים אישיים וחברתיים, במיוחד לאוכלוסיות חלשות הנזקקות לטיפול במוסדות, או לפתרון קהילתי, כמו מפגרים, קשישים, נכים וילדים בסיכון ותחום העבודה- הכשרה מקצועית והכוונת כוח אדם.

יחידות המשרד

אגפים ייעודיים:

• אגף לטיפול באדם המפגר: מתמחה באיתור, אבחון וטיפול בבעלי פיגור שכלי ומשפחותיהם בהתאם להכרה במצבם על ידי ועדת האבחון על פי חוק הסעד.
• אגף לפיתוח הסדרים חברתיים: מופקד על קידום ופיתוח הסדרי רווחה וחברה בין- משרדיים (כולל: הסדרי חקיקה), תיאום פעילות המשרד מול הממשלה והכנסת, וקיום מעקב, בקרה ודיווח אחר היישום של החלטות ממשלה והחלטות הנהלת המשרד.
• אגף לשירותי רווחה ושיקום: מסייע בשיתוף עם שירותים ממלכתיים, ציבוריים והתנדבותיים בהפעלת מסגרות שיקום לסובלים מנכויות חושיות וגופניות בגיל הרך, ילדים (איתור וטיפול), נוער ובוגרים (תעסוקה) בכל מגוון תחומי חיים. מרבית השירותים מוצעות על ידי עמותות וגופים פרטיים.
• אגף לשירותי תיקון ונוער מנותק: מופקד על מתן שירותי טיפול ופיקוח חברתי, שיקום ומניעה לעוברי חוק ולאוכלוסייה במצוקה קשה, הנמצאת בקצה הרצף הטיפולי- חינוכי במדינת ישראל. אוכלוסייה המתקשה בתפקוד אישי וחברתי, נמצאת בתהליכי ניתוק חברתי ובסכנת התדרדרות לעבריינות וסטייה חברתית. בנוסף, מופקד האגף על טיפול בקורבנות פעילות עבריינית.
• אגף לשירותים אישיים וחברתיים: מספק, ישירות או דרך הרשויות המקומיות, שירותי רווחה אישיים וחברתיים לפרט (מילדים עד זקנים), למשפחה, לאוכלוסיות מיוחדות ולקהילות עולים ושכונות.
• אגף מחקר תכנון והכשרה: האגף מוביל את תהליכי המחקר, התכנון וההכשרה של משרד הרווחה ועוסק באיסוף, יצירה והפצת מידע וידע בתחומי מדיניות, מחקר והפעלה של שירותיו.
• אגף תפקידים מיוחדים: כולל יחידות מטה המשרתות את האזרח ואת הגורמים המבקשים סיוע או המוכנים לסייע לשירותי הרווחה, וכן יחידות שמתפקידם לשרת את היחידות המקצועיות של המשרד ואת אוכלוסיותיהם. אוכלוסיית היעד של האגף היא כלל האזרחים במדינה הנמצאים במצוקה זמנית או קבועה.

אגפים כלליים:

• אגף ביקורת פנימית: מוודא שעבודת המשרד מול גורמי פנים, נותני שירות חיצוניים ולקוחות נעשית באופן יעיל ואפקטיבי, תוך שימוש חוקי במשאבים שלרשותו.
• אגף הכספים: מנהל את שכר העובדים ומפקח על תקציב משרד הרווחה לפי כללים וחוקים להם כפוף.
• אגף מערכות מידע: מתמקד במתן שרותי מידע ותקשוב להנהלת המשרד, למחוזות, לאגפים, לציבור הרחב, ולגורמי חוץ משיקים (לשכות רווחה ברשויות המקומיות, מסגרות רווחה משרדי ממשלה ועוד). במרוצת השנים הצטבר ידע רב, אמין וזמין אודות כלל אוכלוסיית הרווחה בישראל. הוקמו מאגרי מידע רבים ומגוונים העומדים לרשות לקוחות האגף אשר מסייעים לתהליכי הטיפול התכנון והניהול הכולל של השירותים הניתנים לאוכלוסייה המטופלת במסגרת המשרד.
• אגף משאבי אנוש: פועל למיצוי זכויות העובדים וחובותיהם ביחידות משרד הרווחה, במטה, במחוזות ובמעונות הממשלתיים על פי הוראות התקשי"ר והקריטריונים שאושרו בנציבות שירות המדינה. האגף מופקד על מכלול הפעילויות בתחום הטיפול במשאב האנושי החל מקליטתו של העובד ועד לפרישתו.
• אגף תקצוב וכלכלה: מתקצב את פעילויות המשרד כולל הפעילויות ברשויות המקומיות, מפקח ומבקר על ההוצאה התקציבית. תקציב המשרד הינו בגובה של 4 מיליארד ש"ח כאשר מתוכו 3.1 מיליארד תקציב ממשלתי והשאר של הרשויות המקומיות. האגף אחראי על חלוקת התקציב המאושר בין הרשויות המקומיות המבצעות אותו. בנוסף, אחראי על קביעה ותמחור תעריפים בכל תחומי פעילויות המשרד.
• אגף מהנדס ראשי: אחראי לבינוי, שיפוץ, תחזוקה וציוד של מתקנים המיועדים לאוכלוסיות המטופלים של המשרד. לצורך ביצוע משימות אלה האגף פועל לגיוס משאבים ממקורות חוץ.

שרים במשרד הרווחה לדורותיו

מצוינים שרים בלבד, או סגני שרים, כאשר היו הבכירים במשרד בתקופתם

שם	תפקיד	תחילת כהונה	סיום כהונה	סיעה
יצחק מאיר לוין	שר הסעד	14/05/1948	18/09/1952	אגודת ישראל
חיים משה שפירא	שר הסעד	24/12/1952	01/07/1958	מפד"ל
פרץ נפתלי	שר הסעד	25/01/1959	17/12/1959	מפא"י
יוסף בורג	שר הסעד	17/12/1959	01/09/1970	מפד"ל
מיכאל חזני	שר הסעד	01/09/1970	04/04/1974	מפד"ל
ויקטור שם-טוב	שר הסעד	03/06/1974	29/10/1974	מערך - העבודה
מיכאל חזני	שר הסעד	30/10/1974	02/07/1975 (נפטר)	מפד"ל
יצחק רבין	שר הסעד	07/07/1975	29/07/1975	מערך - העבודה
יוסף בורג	שר הסעד	29/07/1975	04/11/1975	מפד"ל
זבולון המר	שר הסעד	04/11/1975	22/12/1976	מפד"ל
משה ברעם	שר הסעד	16/01/1977	20/06/1977	מערך - העבודה
מנחם בגין	שר העבודה והרווחה	20/06/1977	24/10/1977	ליכוד
ישראל כ"ץ	שר העבודה והרווחה	24/10/1977	05/08/1981	לא היה ח"כ
אהרן אבוחצירא	שר העבודה והרווחה	05/08/1981	02/05/1982	תמ"י
אהרן אוזן	שר העבודה והרווחה	03/05/1982	13/09/1984	תמ"י
משה קצב	שר העבודה והרווחה	13/09/1984	22/12/1988	ליכוד
יצחק שמיר	שר העבודה והרווחה	22/12/1988	07/03/1990	ליכוד
רוני מילוא	שר העבודה והרווחה	07/03/1990	11/06/1990	ליכוד
מנחם פרוש	סגן שר העבודה והרווחה (ללא שר)	11/06/1990	13/07/1992	יהדות התורה
יצחק רבין	שר העבודה והרווחה	13/07/1992	31/12/1992	העבודה
אורה נמיר	שרת העבודה והרווחה	31/12/1992	21/05/1996	העבודה
אליהו ישי	שר העבודה והרווחה	18/06/1996	11/07/2000	ש"ס
רענן כהן	שר העבודה והרווחה	10/08/2000	07/03/2001	העבודה
שלמה בניזרי	שר העבודה והרווחה	07/03/2001	23/05/2002	ש"ס
אריאל שרון	שר העבודה והרווחה	23/05/2002	03/06/2002	ליכוד
שלמה בניזרי	שר העבודה והרווחה	03/06/2002	28/02/2003	ש"ס
זבולון אורלב	שר הרווחה	03/03/2003	11/11/2004	מפד"ל
אברהם רביץ	סגן שר הרווחה (ללא שר)	30/03/2005	04/05/2006	יהדות התורה
אהוד אולמרט	שר הרווחה	04/05/2006	21/03/2007	קדימה
יצחק הרצוג	שר הרווחה והשירותים החברתיים	21/03/2007	19/01/2011	העבודה
משה כחלון	שר הרווחה והשירותים החברתיים	19/01/2011	מכהן	ליכוד

ראו גם

• מדיניות רווחה בישראל

קישורים חיצוניים

• כל השרים במשרד העבודה והרווחה, באתר הכנסת
• דף הבית של משרד הרווחה
• עוסנט - תשתית נסיונית ללמידה מבוזרת ופיתוח ידע של משרד הרווחה, מבוססת וויקי

לקריאה נוספת

• האגף למחקר תכנון והכשרה, סקירת שרת העבודה והרווחה אורה נמיר על פעולות משרדה לקראת שנת הכספים 1993 , האגף למחקר ותכנון, מרץ 93.
• דורון, אברהם, משרד העבודה והרווחה:האיחוד שלא היה , מכון ירושלים לחקר ישראל, 1995.
• כץ, ישראל, משרד לרווחה כתחליף למדיניות חברתית?, מעריב, 6 במאי 1977.

הערות שוליים

משרדי ממשלות ישראל

משרד ראש הממשלה · משרד האוצר · המשרד לאזרחים ותיקים · משרד האנרגיה והמים · משרד הביטחון · המשרד לביטחון הפנים · משרד הבינוי והשיכון · משרד הבריאות · המשרד להגנת הסביבה · משרד ההסברה והתפוצות · משרד החוץ · משרד החינוך · משרד החקלאות ופיתוח הכפר · משרד המדע והטכנולוגיה · המשרד לענייני מודיעין · משרד המשפטים · המשרד לנושאים אסטרטגיים · משרד הפנים · המשרד לפיתוח הנגב והגליל · המשרד לקליטת העלייה · משרד הרווחה והשירותים החברתיים · משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים · משרד התיירות · משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה · משרד התקשורת · משרד התרבות והספורט · המשרד לשירותי דת · המשרד לשיתוף פעולה אזורי משרדים לשעבר: משרד הפיתוח · משרד ההסברה · משרד האספקה והקיצוב · משרד הכלכלה והתכנון · משרד העבודה · משרד המיעוטים · משרד העבודה והרווחה · המשרד לענייני ירושלים