משתמשת:PrntScr/טיוטה

ערכים שאני רוצה לכתוב

• ספר יעץ
• אלי חביב
• בית מזי"א
• מתנת חיים
• משא למסע

ערכים שאני רוצה לערוך

• המחנות העולים
• פלך (בית ספר)

---

ספר יעץ

ספר יעץ הוא ספר שימושי המוסר ידיעות, עצות והדרכה בתחום מסוים, למשל אטלס, אנציקלופדיה ומילון.

---

פלך (בית ספר)

פלך הוא בית ספר תיכון תורני ניסויי לבנות.

היסטוריה

בית הספר פלך נוסד בשנת 1967 על ידי הרב שלום רוזנבליט ורעייתו פנינה, שחיפשו בית ספר מתאים לבתם. הזוג רוזנבליט חפץ בבית ספר שיחנך למחויבות להלכה, אך גם להשכלה רחבה, לנאורות ולפמיניזם. בני הזוג רוזנבליט ניהלו את בית הספר במשך שבע שנים, ולאחר עזיבתם לקחה את המושכות פרופסור אליס שלוי, מקימת שדולת הנשים ולימים כלת פרס ישראל, והיא זו שהפכה את פלך לבית ספר ניסויי מוכר. שלוי עמדה בראש בית הספר במשך 15 שנה. בשנת 1990 עזבה שלוי את ניהול בית הספר, ואת מקומה ממלאת עד היום שירה ברויאר, בעלת תואר שני בהיסטוריה, בוגרת המחזור הראשון של מכון כרם וממייסדות קולך. פלך הוקם כבית ספר ארבע שנתי. בשנת הלימודים תשע"ב הפך פלך לבית ספר שש שנתי, עם פתיחת חטיבת הביניים. רחל צור, מנהלת החטיבה, הינה בוגרת בית הספר וחלק מהצוות החינוכי והניהולי של פלך שנים רבות. כיום לומדות בפלך כ-370 תלמידות בכיתות ז'-י"ב, ועובדים בו כ-70 אנשי צוות.

המשנה החינוכית

בית הספר משלב חינוך תורני וכללי ברמה גבוהה תוך דגש על יצירתיות, על אתגר אינטלקטואלי ועל אחריות חברתית. לבית הספר מספר תחומים אותם הוא מדגיש בעבודתו החינוכית:

• מחנך לתורה ולמצוות, לאהבת ישראל ולאהבת האדם.
• שואף לחזק את הזהות היהודית והציונית.
• מחנך למעורבות חברתית פעילה באמצעות עידוד התנדבות, הדרכה בתנועות נוער ושירות צבאי או לאומי.
• מטפח מודעות נשית והכרה בצורך בשוויון חברתי.
• חותר לסובלנות ולפתיחות כלפי דעות שונות ופועל להפנמת רעיונות הדמוקרטיה.
• מפתח סביבה לימודית היוצרת אתגר ומעודדת חשיבה עצמית, ביקורתית ויצירתית.
• מקיים מערכת המבוססת על כבוד, על יושר ועל אמון הדדי.
• משמש מעבדה חינוכית לפיתוח יוזמות חינוכיות חדשניות, לשם קידום התלמידה כאדם וכלומדת עצמאית.
• מעודד את התלמידה לקבל עליה אתגרים אישיים ועמדות מנהיגות בחברה הישראלית בכלל ובחברה הדתית בפרט.

במשך השנים בית הספר היה חלוץ בהוראת גמרא לנשים ובהוראת תכניות ייחודיות בלימודי נשים. בית הספר מחנך את תלמידותיו להרחבת אופקים ולסקרנות אינטלקטואלית. תכנית הלימודים העיונית בבית הספר מועשרת במשך כל השנה בפעילות בלתי פורמלית הכוללת אירועי תרבות, אירועי ספורט, ימי אמנות, טיולי טבע וסיורים לימודיים חווייתיים. מגוון רחב של חוויות תרבותיות מחנך את התלמידה לפתיחות כלפי העולם הסובב אותה. בית הספר מחנך את תלמידותיו לשאת באחריות לבניית חברה תקינה במדינת ישראל. בוגרות פלך בולטות בתחומי עשייה משמעותיים בחברה הישראלית בחינוך, באקדמיה, בעולם המשפט, ברפואה ועוד. בוגרות פלך הן בין המקימות והמובילות בארגונים ועמותות כגון מעגלי צדק, אלול, עתים, מדרשת צהלי, אתר פיוט ועוד.

פלך רואה בכל מורה המלמד בבית הספר לא רק מורה מקצועי מומחה בתחומו אלא בעיקר מחנך ומנהיג. יחס אישי ופתוח בין המורים לתלמידות הוא מאבני היסוד של בית הספר. כל תלמידה זוכה לתשומת לב אישית חמה ומשפחתית. המורים בפלך רואים בבית הספר מעבדה חינוכית ליישום יוזמות חינוכיות חדשניות המשקפות את מטרות בית הספר בתכנן ובדרך הוראתן.

בוגרות ידועות

• הרבנית מלכה פיוטרקובסקי
• המשוררת סיון הר-שפי
• העיתונאית נעה לנדאו, ראש מערכת החדשות של העיתון "הארץ"
• השופטת הדס יהלום
• פרופסור נעמה ברקאי, ראש המחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע
• מירי שליסל, מפמ"ר תנ"ך בחינוך הממלכתי דתי
• מיכל נגן, ראש המכינה הקדם צבאית צהלי
• רותי להבי, מנהלת בית הספר קשת בירושלים
• הרבה תמר אלעד-אפלבאום, התנועה המסורתית
• ורד קלנר, כתבת מעריב
• חגית עופרן, ראש צוות מעקב ההתנחלויות של שלום עכשיו
• מרים הילר, יושבת ראש איגוד מנהלי הספריות הציבוריות בישראל

---

המחנות העולים

סמל התנועה

חברי "החוג הזקן" (מימין לשמאל), עומדים: גרשון מרינבך, שבתי פינשריבר, ד"ר ברוך בן-יהודה, ימימה אבידר-טשרנוביץ, מאיר מוזס, אפרתיה מרגלית, כתריאל כ"ץ; יושבים: יונה בן-יעקב, יהודית פודולית, שמריה צמרת, ברוריה בן-יעקב, יצחק כפכפי, רבקה יפה, תל אביב המחצית השנייה של שנות ה-20 של המאה ה-20

המחנות העולים היא תנועת נוער חלוצית-ציונית-סוציאליסטית החותרת לבנייתה של חברה צודקת ושוויונית החיה בשלום עם שכניה.

היסטוריה

המחנות העולים הוקמה בשנת 1926 בתל אביב, והייתה לתנועת הנוער הלומד הראשונה שקמה בארץ ישראל. מייסדי התנועה היו מספר נערים ונערות בכיתה י"א מהגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב. הנערים חשו שחיי העיר ריקניים, וחיפשו דרך חדשה לעשייה חברתית, לחלוציות ולהגשמת ערכי הציונות בארץ ישראל. קבוצת מקימי התנועה נקראה לימים "החוג הזקן". בכ"ה בתשרי תרפ"ז יצאה הקבוצה להגשמה בחדרה, ולכן תאריך הקמת התנועה נקבע לתאריך זה. בשנת 1928 יצאו חברי "החוג הזקן" להכשרה ראשונה בחדרה, שם עבדו בחקלאות. התנועה שגדלה בינתיים נקראה קבוצת החוגים. בשנת 1930 התאחדה התנועה עם "לגיון הצופים" מירושלים ועם קהילות הצופים מפתח תקווה ומחיפה. בתקופה זו התקבלה ההחלטה על יצירת זיקה בין התנועה לבין הקיבוץ המאוחד, והוחלט לקרוא לתנועה "המחנות העולים", משום שהמחנה הוא מקום זמני שממנו עולים להגשמה.

בשנת 1932 הוקם הקיבוץ הראשון של התנועה, קיבוץ בית השיטה. מאז הקימה התנועה עוד 41 קיבוצים, בהם מעוז חיים, חמדיה, גבים, בית הערבה, יד חנה, נתיב הל"ה, צובה, שדות ים ועוד.

בשנת 1954 התאחדה תנועת המחנות העולים עם התנועה העולמית "דרור", ושינתה את שמה ל "דרור - המחנות העולים". בשנת 1980, כשהתאחד "הקיבוץ המאוחד" עם "איחוד הקבוצות והקיבוצים" והוקמה התנועה הקיבוצית המאוחדת – התק"ם – חזרה תנועת הנוער לשמה המקורי (אך מימרת התנועה נשארה ”דרור עלה – עלֹה נעלה”). החל מסוף שנות ה-90 פועלת המחנות העולים גם בקיבוצים.

כיום, לאחר כ-80 שנה, התנועה פעילה בעשרות מחנות (סניפים) מהקריות ועד אילת, ומחנכת אלפי בני נוער בעיר, בקיבוץ ובכפר. עם סיום שנת י"ב יוצאים חניכי התנועה לשנת שרות במסגרת הגרעין, ולאחריה ממשיכים לשירות בנח"ל המשלב שירות צבאי ועבודה חינוכית במסגרת פרק המשימה. לאחר השרות הצבאי ממשיכים הגרעינים להגשים במסגרת תנועת הבוגרים של המחנות העולים בקבוצות שיתופיות משימתיות.

בשנת 2001 החלו תהליכי איחוד בין תנועת המחנות העולים לתנועת קבוצות הבחירה, הן של תנועת הנוער והן של תנועת הבוגרים. האיחוד הוכרז ב-26 במרץ 2005. כיום פרושה תנועת הבוגרים המאוחדת, ששמה הנבחר (בקיץ 2008) הוא קבוצות הבחירה של המחנות העולים, בנקודות שונות בארץ.

התנועה גדלה מאוד בשנים האחרונות ופועלת כיום בכ-45 מחנות (סניפים) ובה כ-7,000 חניכים. זאת כתוצאה מהקמה של מחנות חדשים בעשור האחרון, בעיקר בפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל, במקומות כמו נצרת עלית, מגדל העמק ואילת.

מחנות התנועה

אשכול צפון: קריית ביאליק, קריית מוצקין, חיפה - רוממה, חיפה - נווה שאנן, כפר המכבי, רמת יוחנן, יגור, נופית, כפר חסידים, מגדל העמק (קוביה), נצרת עילית

אשכול מרכז: אשדוד א', אשדוד ט"ו, ראשון לציון, תל אביב דרום, תל אביב צפון (הוותיק בתנועה), הכפר הירוק, רעננה מרכז, רעננה מערב, הרצליה, נחלת עדה, פתח תקוה.

אשכול דרום: ירושלים - ארמון הנציב, ירושלים - לב העיר, ירושלים - מגרש הרוסים, צובה, נתיב הל"ה, שורש.

אשכול ערבה: ערבה דרומית (אזורי), אילות, אליפז, גרופית, יטבתה נוה חריף, נאות סמדר, סמר, אילת, באר אורה, שחרות

ערכי התנועה

הפעילות התנועתית מתבססת על שבעה עקרונות יסוד (ערכים עיקריים) המבוטאים גם בסמל התנועה:

• שוויון
• עזרה הדדית
• אהבת הארץ
• שלום
• שיתוף
• חירות
• עבודה

וחמישה עוגנים מנחים:

• דמוקרטיה
• חלוציות
• הומניזם
• סוציאליזם
• ציונות

ערכים ועוגנים אלה מהווים בסיס לחינוך התנועתי, להחלטות המתקבלות בתנועה ולפעילות.

חניכי התנועה רואים עצמם כמי שמחויבים לבנייתה של חברת מופת, ולכן העמידו עצמם בצמתים החשובים של הציונות ושל מדינת ישראל. למשל בהתיישבות; הקמה של 42 קיבוצים בעיקר בגבולותיה של הארץ, בביטחון (עמידה על גיוס נוער לומד לפלמ"ח וגיוס ההכשרה הראשונה מקרב הנוער הלומד, גיוס קרבי של נשים לצבא...), ובשנים האחרונות בעיקר בלקיחת אחריות על חינוך הנוער ושינוי פני החברה בכלים חינוכיים. לאורך כל ההיסטוריה הציונית עד ימינו בוחרים חניכי ומדריכי המחנות העולים להוביל את חינוך הנוער ולעודדו לעשייה חלוצית ולהעמיס על כתפיו את האחריות על בנייתה של החברה הישראלית.

מוסדות חניכים

הפגנת ה-1 במאי 2004

המחנות העולים מגדירה עצמה כ"תנועה של חניכים", כלומר תנועה שחניכיה מנהיגים ויוצרים. מושג זה מתבטא באחריות פעילה של חניכי התנועה על המתרחש במחנות, באשכולות (מחוזות) ובמישור הארצי. במסגרת זו מתקיימים מוסדות חניכים קבועים של השכבה הבוגרת, שבהם מתקבלות ההחלטות ומתעצבת דרכה החינוכית-פוליטית-חברתית של התנועה. במוסדות התנועה יכול החניך לבטא את דעתו, להשפיע ולנתב את דרכיה.

ישנם שלושה מוסדות חניכים עיקריים בתנועת המחנות העולים:

• ועידה - גוף המתכנס פעם ב-4 שנים ותפקידו לבחון את ערכיי התנועה ואת דרכה ולהתאימם למציאות החברתית-כלכלית הישראלית המשתנה. בוועידה שהתקיימה בפסח 2010, הנושא הנדון היה גזענות.
• מרכז תנועה - גוף המתכנס פעם בשנה ומטרתו לתרגם את החלטות הוועידה לפרקטיקה ולביצוע.
• מז"מ (מזכירות מרכז) הגוף המיידי ביותר של התנועה, המתכנס פעם בחודש ומכיל נציגים ממחנות התנועה מכל הארץ. מטרותיו הן:
  • יצירת קשרים בין המחנות בארץ.
  • הכרעה בנושאים דחופים לתנועה, בהסתמך על החלטות הוועידה.
  • קישור בין המזכירות הבוגרת לבין החניכים.

בנוסף לגופים המרכזיים פועלים בתנועה גופים נוספים:

• צוות פוליטי - פועל במבנה של אשכולות, ומטרותיו להביא לידי ביצוע את ההחלטות הפוליטיות שהוחלטו במז"מ ובמרכז תנועה, להיות ערים למצב ולהחליט על פעילויות פוליטיות לפי המצב הנוכחי.
• עיתון - "במבחן" הוא עיתון התנועה. צוות העיתון מורכב מחניכי התנועה שבראשם עורך, חניך התנועה גם הוא. מטרת העיתון להיות אמצעי קשר בין חניכי המחנות בכל הארץ. כל חניך יכול לשלוח כתבות לעיתון, להביע את דעתו ולהעלות לדיון נושאים שונים אשר רלוונטיים למציאות הישראלית ולעולם התנועתי.
• צוות מפעלים של חניכים - נמדד - פועל במקביל לצוות מפעלים של קומונרים ובעלי תפקידים מובילים במפעלי התנועה.

מטרת הצוות היא לסייע לצוות הבוגר בהכנת הטיולים.

• הועד הפועל - הוועד הפועל מורכב כל שנה מחניכי בוגרת בכיתות י'-יב' ומטרתו היא להפעיל את מחנה הקיץ. הוועד הפועל לוקח חלק בתפקידים ראשיים כמו לסייע לחניכי הצעירה, להכין אוכל, לגלם דמויות בסיפור המסגרת, בניית והפעלת מתקנים וכדומה.

מסלול נעל"ה (נוער ערכי לחינוך והגשמה)

בשנות ה-90, עם פרוץ המשבר בתנועה הקיבוצית, הוחלט במחנות העולים על שינוי יעדי ההגשמה. הופסקה הצטרפות גרעיני התנועה לקיבוצים קיימים. הוכרז מסלול נעל"ה בו מתגבשים הגרעינים בסוף כיתה י"א, יוצאים יחד לשנת שירות וממשיכים לצבא ועד כניסתם לתנועת הבוגרים.

השלבים במסלול נעל"ה הם:

1. מסלול יב': בתחילת יב' בזמן החופש הגדול במפעל שנערך לכל שכבת יב' החדשה,סמינר "שביעיות",בו נקבעים הגרעינים החדשים כ10-20 בגרעין ומדריך הגרעין שילווה אותם משנת יב' ועד לסוף פרק הצבא במסלול , הגרעינים עוברים תהליך במשך כל יב' , דרך סמינר בסופש כל חודש במהלך השנה . בחודש ינואר-פברואר מגיעה כל השכבה לסמינר "החתימה" בו החניכים חותמים על דחיית שירות וכניסה לחטיבת הנח"ל (אישור שניתן לבטל בכל שלב מרגע החתימה ועד לגיוס בצבא , החתימה אינה מבטלת קבלה ליחידות עילית וניתנת האפשרות לבחור לפני הגיוס לצבא). במהלך חופש פסח נערך סמינר שכבתי נוסף , סמינר "מצפן" בו מוכרז לאיזו קומונה בארץ מיועד ללכת כל גרעין. תהליך היב' הוא שלב הכרחי לפני הכניסה לשנת השירות ,מכיוון ובשנה זו מתגבש הגרעין לפני הכניסה לחיים העצמאיים בקומונה .

2. שנת שירות: חלק משמעותי במסלול, חלק התורם להדרכה בתנועה, לגיבוש הקבוצות (גרעיני הנח"ל), להתגבשות זהות היחיד ולהשפעה משימתית חברתית.

3. צבא: השירות הצבאי של בוגר תנועה במסלול נעל"ה הוא בגרעין נח"ל, חלק מהשירות הוא פרק משימה (תקופת זמן שבה הגרעין חיי ביחד ועוסק בעבודות חינוכיות במסגרת השירות הצבאי).

4. אחרי השירות הצבאי הגרעין מגבש דעה לגבי המשך הגרעין בחיים הבוגרים. במהלך המסלול התנועה תומכת ומלווה את הגרעינים בעזרת מדריכי הגרעינים, במסגרת סמינרים תנועתיים, מפגשים חברתיים, מפגשי לימוד וכו'

טיולים

חניכים בטיול

מראשית ימיה, המחנות העולים היא תנועה מטיילת. את התנועה מלווה הסיסמה "במפעלים חוגיסט נמדד", כלומר חבר בתנועה נמדד בטיולים ובסמינרים. ב-1934 היו חניכי התנועה הראשונים שהקיפו את ים המלח ברגל. הטיולים הם סמל לאהבת הארץ, לחיבור עמה ולהגשמת ערכי התנועה כגון עזרה הדדית ושיתוף. בטיולים לומדים החניכים להכיר את עצמם ואת קבוצתם. עד שנות ה-90 היו חניכי התנועה מטיילים עם כל הציוד על הגב, במעין מבחן הישרדות וכוח רצון שיצר גיבוש וחוויה קבוצתית. כיום טיולי אתגר אלו כמעט ואינם קיימים.

בקיץ מפעילים מספר מחנות "כייפת", מעין קייטנה המיועדת לחניכים הצעירים, בעלת נושא שונה בכל שנה. בסוף הכייפת יוצאים כל המחנות למחנה קיץ, מקי"ץ. מהשכבה "המתבגרת" יש כל שנה מפעל קיץ והם: עצמאי בשטח-עולים לכיתה ח', משולב-טיול מים-עולים לכיתה ט', קורס מדצ"ים-הכשרה כדי להיות מדריך צעיר-עולים לי', ראש גדול-עולים ליא', שביעיות-חלוקה לגרעינים-עולים ליב'.

סיסמת התנועה

דרור עלה, עלה נעלה, מתוך "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ" (ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק ל').

ראו גם

• נערן
• קבוצות הבחירה
• תנועת בוגרים
• מכתב השמיניות

קישורים חיצוניים

• דף המחנות העולים בפייסבוק
• אתר המחנות העולים
• המחנות העולים, באתר תנועת העבודה הישראלית
• "המחנות העולים באתר "נוסטלגיה"

[[קטגוריה:תנועות נוער עבריות]] [[קטגוריה:תנועות נוער ציוניות סוציאליסטיות]] [[קטגוריה:ציונות סוציאליסטית]] [[קטגוריה:תנועת העבודה]]