משתמש:אמרי אביטן/גבעת אולגה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
שכונת גבעת אולגה היא שכונה במערב העיר חדרה השוכנת על חוף הים התיכון. השכונה הוקמה בשנת 1949 וקרויה על שם אולגה חנקין, אשת גואל אדמות חדרה יהושע חנקין ומנשות העלייה הראשונה.
גבולות גיאוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבעת אולגה גובלת ברצועת חוף מצד מערב ובכביש החוף מצד מזרח.
מצפון ומדרום השכונה מוקפת בשמורות טבע, כאשר מצפון נמצאת שמורת הטבע נחל חדרה ותחנת הכוח ומדרום בשמורת טבע חוף גדור ובמרחבים ירוקים פתוחים כמו חורשת קדימה ובריכת גדור.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בערוב ימיה של אולגה חנקין, בנה לה בעלה בית על גבעה בחוף חדרה אשר לימים, בשנת 1949 הוקמה מסביבו שכונת גבעת אולגה.
גבעת אולגה נבנתה רבדים רבדים[1]:
רובד ראשון – שכון עולי סין יוצאי אירופה שהגיעו ארצה דרך שנחאי. השכון נבנה ע"י המתיישבים עצמם, כדי להוזיל את הבניה נבנו 40 דירות כל מבנה היה בן 50 מ"ר וכלל שני חדרים, מטבח ושירותים. מועד ההקמה – 1949–1950 לאחר מכן הוסיפה חברת "עמידר" בתים חד־קומתיים, כאשר ישנם ארבע דירות בכל מבנה. שיטחה של כל דירה הגיעה ל־25 מ"ר. עם הזמן הוסיפו קומה שנייה ואיחדו כל שתי דירות לשימושה של משפחה אחת.
רובד שני – גבעת אולגה א (כיום מערבית לתחנת הדלק) הדיירים – יוצאי אירופה וארה"ב. המועד 1951–1952.
רובד שלישי – גבעת אולגה ב: במערב השכונה. המועד 1952–1953. המשתכנים היו ברובם יוצאי צפון אפריקה.
רובד רביעי – גבעת אולגה ג: בחלקה הצפוני של השכונה המשתכנים – יוצאי טריפולי, מרוקו ורומניה.
רובד חמישי – גבעת אולגה ד: המועד 1960–1964. שכון זה נועד עבור שרידי המעברה האחרונים.
רובד שישי – ידוע בכינוי אזור "אלי כהן" הוקם בשנים 1964–1965 והוועד למשפחות מרובות ילדים מבין תושבי השכונה.
רובד שביעי – שיכון "אזורים" הועד לזוגות צעירים, משנת 1971 ואילך. השיכון קלט גם עולים מגרוזיה ואתיופיה, כיום נקרא גם שכונת בן־גוריון.
רובד שמיני – משנת 2009 ועד ימים אלו נבנה פרוייקט "חופים" ו"עין הים" בחלקה הדרומי של השכונה, בסיום הבנייה יכיל הפרוייקט 1,500 יחידות דיור.[2]
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השכונה מונה כ־12,333 תושבים והיא השנייה בגודלה בשכונות העיר חדרה, המונה 82,489 תושבים נכון לדצמבר 2011.
בשנותיה הראשונות התיישבו בשכונה בעיקר עולים חדשים מצפון אפריקה. בראשית שנות התשעים, בעקבות גל העלייה מחבר העמים עלה הביקוש לדירות בשכונה ונוצרה מציאות דמוגרפית חדשה.
האוכלוסייה בשכונה הינה הטרוגנית המאופיינת באינטימיות רבה, המתבטאת בדפוסי התקשורת המצויים בה, בחום האנושי, בעזרה ההדדית ובתחושה הביתית שהאנשים מקרינים אחד לשני[3].
תושביה הראשונים של השכונה היו יוצאי מעברת אגרובנק מחנה העולים הגדול ששכן בין יער חדרה לבין הגבעה.[4].
השכונה התחברה לרשת החשמל רק בשנת 1957, עת התארגן ועד לשכונה ויזם את החיבור[5].
בראשית שנות התשעים, בעקבות גל העלייה מחבר העמים עלה הביקוש לדירות בשכונה ונוצרה מציאות דמוגרפית חדשה. העלייה גרמה שינוי בהרכב האוכלוסייה כך שמשפחות מבוססות וזוגות צעירים יצאו מהשכונה לטובת אוכלוסיות עולים. כיום העולים שמקורם בעליות שלאחר 1990 מהווים כ־26% מתושבי השכונה, יוצאי חבר העמים, קווקז ואתיופיה.
שירותים לרווחת התושבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השירותים הקיימים באולגה מגוונים מאוד ופונים לקהל יעד רחב. בשנים האחרונות התפתחו בגבעת אולגה מגוון רחב של שרותים לרווחת התושבים ונוצרה שותפות תלת מגזרית ייחודית.
את העשייה מובילה עיריית חדרה על אגפיה השונים בשיתוף משרדי ממשלה, גופי מגזר שלישי מקומיים כגון: הקרן לפיתוח חדרה, מתנ"ס גבעת אולגה, הטכנודע, הגרעין התורני וגופי מגזר שלישי חיצוניים כגון: עמותת צמאון, תוכנית "עיר בשינוי" (קרן לאוטמן וציונות 2000), חינוך לפסגות, עמותת לשובע, קרן שטיינמץ, קרן אריסון, עמותת ירוחם, "אחרי" ועוד
מתנ"ס גבעת אולגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המתנ"ס מפעיל קייטנות, חוגים לילדים, צעירים ולמבוגרים וגימלאים. פועל עם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בפרוייקטים 'עמיתים', 'נאמן', 'קהילה נגישה', 'צמי"ד' ו'רעים'. המתנ"ס כולל את המרכז לגיל הרך המפעיל חוגים, הרצאות להורים, טיפת חלב ועוד.
יחידת הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחידת הנוער של מתנ"ס גבעת אולגה מפעילה את: 'קפנוער' – מועדון נוער מרכזי בתחומי מנהיגות, פנאי ואומנויות; 'רוגע־לך' מועדון נערות; 'אופקים לנוער' – הטמעת מסוגלות תעסוקתית אצל בני נוער; 'מיתר-נירים' – מרכז יום תומך רב תחומי; תנועות הנוער בני עקיבא והצופים; מרכז למידה; 'הצינור' – מועדון גלישת גלים לנוער אולגה; 'האינקובטור' – מרכז המוזיקה של היחידה.
מרכזי פעילויות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
'טכנודע' – מרכז מדעי לפעילות חקר במדע וטכנולוגיה. מפעיל תוכנית מצויינות, רואים עתיד ואפיקים.
מועדוניות יום – הבית החם, שילה, לשובע ולב אזורים.
'חינוך לפסגות' – פעילות מצויינות לנוער מחונן ומצטיין כולל ארוחה חמה, פעילות העצמה, חוגים ועוד.
בתי ספר בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית ספר ממ"ד שילה ברחוב מבצע עזרא
בית ספר ממ"ד יבנה ברחוב השומרון
בית ספר ממלכתי השחף ברחוב הנגב
בית ספר יסודי ניסויי אזורי חופים בעין הים
בית ספר יסודי ותיכון דמוקרטי אזורי גבעול ברחוב מבצע עזרא
בית ספר חרדי אזורי לבנות תהילה
בית ספר לחינוך מיוחד אזורי גל אור
צמחיה ובעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השכונה התברכה בקרבה למגוון רחב של בתי גידול (חולות מיוצבים, חוף סלעי חוף חולי, ברכות חורף, יער פארק, רכס כורכר, נחל חדרה ) ברדיוס של 4 ק"מ בלבד מהשכונה. מתוכם שני בתי גידול אדומים.
בין היונקים הנפוצים באזור ניתן למצא את : שועל מצוי, נמייה מצויה, דורבן, קיפוד מצוי, פסיון מצוי, גרביל החולות וחתולי בית שהתפראו.
האזור מהווה ציר נדידיה משמעותי ובעונה ניתן לצפות בנדידה מרשימה של סלעיות קיץ, דרור ספרדי, חנקנים למינהם, שליו, ושרקרק מצוי.
בחולות ניתן למצא צמחים נדירים בינהם אירוס הארגמן שכעת גבעת אולגה הינו האתר הצפוני ביותר בעולם בו מתקיימת אוכלוסייה זו באופן טבעי.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר גבעת אולגה
- שמורת טבע חוף גדור
- מ"ס "עדי" גבעת אולגה
- על ההיסטוריה של חדרה ומעברת אגרובנק באתר מוזיאון הח'אן
- 'גבעול' – בית חינוך דמוקרטי קהילתי
- בית הספר הממלכתי 'השחף' (אור־לטף)
- בית הספר הממ"ד 'יבנה'
- בית הספר הממ"ד 'שילה'
- הגרעין התורני גבעת אולגה
- הטכנודע
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלישיב אורן וחיליק (עורכים), חדרה רחובות ושכונות, מדור חיים
- ^ http://www.hadera.muni.il/WEB/8888/NSF/Web/8553/hadera%20mithadeshet.pdf
- ^ 'גבעת – אולגה פרופיל קהילתי, מיפוי שירותים ומיפוי צרכים', עיריית חדרה, אגף הרווחה, היחידה לעבודה קהילתית והתנדבות. ינואר 2013
- ^ י' בן אמיר, גבעת אולגה – מחול צהוב למרבדי ירק, דבר, 27 ביוני 1969
- ^ אתר העיר חדרה
- ^ http://www.teva.org.il/?CategoryID=200&ArticleID=7632