משתמש:אשכנזישעיידן/מלחמת יהודה-בבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של אשכנזישעיידן.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של אשכנזישעיידן.


שגיאות פרמטריות בתבנית:סכסוך צבאי

פרמטרים [ המקום, שם המלחמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אשכנזישעיידן/מלחמת יהודה-בבל
צדקיהו מובל כבול בשלשלאות אל נבוכדנצר מתוך בייבל היסטוריאל של פטרוס קומסטור, 1670
צדקיהו מובל כבול בשלשלאות אל נבוכדנצר מתוך בייבל היסטוריאל של פטרוס קומסטור, 1670
תאריך הסכסוך 601 - 587 לפנה"ס
תוצאה ניצחון בבלי, הריסת בית המקדש הראשון, קץ ממלכת יהודה, גלות בבל
שינויים בטריטוריות הבבלים כובשים את יהודה והופכים אותה ל"מחוז יהוד".
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות

הרבה פחות

לא ידוע

אבדות

מעל 4,200 שבויים, רבים נרצחו

לא ידוע

מלחמת יהודה-בבל היתה קונפליקט צבאי בין ממלכת יהודה ובבל שהתקיים בין 601 עד ל-587 לפנה"ס. הקונפליקט ציין את סיומה של ממלכת יהודה והריבונות היהודית עד מרד החשמונאים. לאחר שבבל פלשה לירושלים היא השמידה את בית המקדש הראשון, והגלתה יהודים רבים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצרים הייתה המעצמה האזורית. אך לאחר מכן, בבל הגיעה וסיימה את ההשפעה המצרית, והחלה בעצמה לאסוף לעצמה מדינות ווסאליות, כולל יהודה.

המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה מורדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שלוש שנים, יהודה שילמה מסים לבבל עד שהמלך יהויקים החליט להפסיק לשלם מסים לבבל וכך פרצה המלחמה. לצערה הרב של יהודה, מואב, עמון וכשדים היו מדינות ווסאליות של בבל ושלחו את חייליהם להילחם לצד בבל כנגד יהודה.

המצור הראשון על ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבאו של נבוכדנצר צר על ירושלים ב-597 לפנה"ס, ותפס את המלך יהויכין ואת כל האצולה הירושלמית, ושדד את אוצרות בית המקדש. נבוכדנצר הגלה 17000 אנשים, בעיקר לוחמים ואנשי מלאכה. לאחר מכן, מינה את דודו של יהויכין, מתניה למלוך על יהודה ושינה את שמו לצדקיהו.

המצור השני על ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-587 לפנה"ס צדקיהו כרת ברית עם מצרים ונבוכדנצר צר על ירושלים שנית עקב ידיעתו על הברית, ולמרות הבטחתה, מצרים בסופו של דבר לא עזרה ליהודה. לאחר זמן מה, החל רעב כבד בעיר והבבלים הצליחו לפרוץ את חומות העיר ולהיכנס לירושלים.

צדקיהו נמלט ליריחו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צדקיהו נמלט ביחד עם אנשיו ליריחו, שם נתקלו בכשדים שהצליחו לנצח את צבאו של צדקיהו ולשבות את צדקיהו ואנשיו.

סיום המלחמה ותוצאותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צדקיהו וילדיו הובלו כבולים בשלשלאות אל נבוכדנצר, שם נבוכדנצר הוציא להורג את ילדיו של צדקיהו אל מול עיניו. בשביעי לחודש אב, הגיע נבוזראדן שר הטבחים הבבלי לירושלים, שרף את בית המקדש והרס את החומות של ירושלים, והגלה רבים מהיהודים לבבל חוץ מהעניים ביותר. ב-586 לפנה"ס, לאחר סיום המלחמה ממלכת יהודה חדלה מלהתקיים, ונבוכדנצר מינה את גדליהו בן אחיקם למושל על היהודים ביהודה, אך הוא נרצח ש-582 לפנה"ס.