משתמש:העורך היהודי/בית כנסת באר חנה

בית כנסת באר חנה
	בית כנסת באר חנה
מידע כללי
סוג	בית כנסת
כתובת	רמת פולג, נתניה
מיקום	נתניה
מדינה	ישראל
בעלים	עמותת באר חנה ע"ר, המייסד ד"ר ניסן שריפי, ע"ש חנה שריפי
רב בית הכנסת	הרב בצלאל בזק
נוסח תפילה	ספרדי על פי מנהגי עיר הקודש צפת
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	תש"ע–הווה
	אתר באר חנה

בית הכנסת באר חנה הוא בית כנסת שהוקם בשכונת רמת פולג בנתניה על ידי עמותת באר חנה וקרוי על שם המנוחה חנה שריפי.

הוא משמש בית כנסת מרכזי עבור מתפללי השכונה ומתקיימים בו כל יום שלוש תפילות, ושיעורי תורה לגברים, נשים, נערים וילדים.
נוסח התפילה הוא נוסח ספרדי ע"פ מנהגי עיר הקודש צפת, ועל כן בבית הכנסת נוהגים מדי ליל שבת לצאת לרחובה של עיר בקבלת שבת כמנהג האר"י. בבית הכנסת נמצא ספר תורה עתיק בן 400 שנה שהובא מעיראק.

הקמת בית הכנסת ועתירת הרפורמים לבג"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנערך טקס הנחת אבן הפינה בבית הכנסת והסתיימו ההליכים המקדימיים לשם הקצאת הקרקע והמבנה עבור בניית בית הכנסת, עתרו הרפורמים לבג"ץ (בתאריך 22.03.07) והגישו צו ביניים להקפאת ההליכים להקצאת המבנה עבור בית הכנסת, בטענה כי גם להם מגיע מבנה עבור בית כנסת בעיר. בתאריך 29.3.09 אישר השופט פוגלמן את העתירה ונתן לה תוקף של צו ביניים. צו הביניים ניתן בלא שניתנה לנציגי בית הכנסת, או מי מטעמם, הזכות להגיב לבקשה ולהסכמות, ומבלי שאלה היו צד לעתירה. בעקבות כך הגישה עמותת באר-חנה ביום 2.7.09 בקשה לביטול צו המניעה (בש"א 31736/09). לאחר דיון שהתקיים בבית המשפט נקבע כי הבקשה מתקבלת וצו הביניים שניתן ביום 29.3.09 יבוטל והרפורמים יחויבו בסך ההוצאות.

קבלת שבת בשדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הכנסת נוהגים לצאת אל רחובה של עיר לאמירת לכה דודי בקבלת שבת כמו שכתוב בשיר השירים "לכה דודי נצא השדה"^[1] וכן כמו שכתוב בגמרא במסכת בבא קמא: "בואו ונצא לקראת שבת כלה מלכתא (=המלכה)"^[2], וכפי שכתב שם רש"י כאדם המקבל פני מלך. וכעין זה מובא במסכת שבת^[3]. וכן הביא מנהג זה הרמב"ם^[4] "וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב שבת ומתעטפים ואומרים בואו ונצא לקראת שבת המלך".

במנהג זה נהגו גם האר"י ותלמידיו בצפת לצאת לחקל תפוחין קדישין - שדה התפוחים הקדושים, ולקבל שם את השבת וכפי שכתב תלמידו ר' חיים ויטאל ספרו "שער הכוונות"^[5] והוסיף לכך טעמים על פי תורת הקבלה בספרו "פרי עץ חיים"^[6].

על מנהג זה כותב הבן איש חי: "אם אפשר לעשות קבלת שבת בשדה מה טוב ומה נעים, והוא מצווה מן המובחר"^[7]. וכן כתב הרש"ש בסידורו ^[8] וז"ל: "אחר כך יאמר בואו ונצא לקראת שבת מלכתא חמקל תפוחין קדישין. ויצא לשדה, ויעמוד במקום גבוה ויחזיר פניו לצד מערב, ובשקיעת החמה יסגור עיניו, וישים ידיו על החזה ימנית על השמאלית, ויעמוד באימה וביראה כמי שעומד לפני המלך לקבל תוספת קדושת שבת". ומטעמים אלה כך נוהגים בבית הכנסת באר חנה.

ספר התורה העתיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הכנסת נמצא ספר התורה השני בעתיקותו בעולם שעדיין משמש לקריאה (רוב ספרי תורה העתיקים פסולים ולא ניתן לקרוא בהם). ספר התורה נכתב על גבי עור צבי לפני כ-400 שנה בעיראק^[9], למרות השנים הרבות, הספר לא נפגע, סופרי סת"ם בדקו אותו ומצאו כי הוא כשיר לקריאה. בספר התורה ישנן 55 שורות בעמוד כפי השיטה המקובלת בתימן. ספר התורה עשוי קלף עבה וכתוב באותיות גדולות וברורות. בספר התורה אין באות בית ירך תחתונה בצד ימין, אלא עוקץ קטן יוצא מצדה כפי הנהוג בספרי התורה העיראקים, ובכך האות דומה במקצת לאות כאף, אך דעת הרב עובדיה יוסף שספרי תורה בהם האות בית כתובה כך כשרים ^[10] .

האות חית בספר התורה מורכבת מהאותיות וא"ו וזי"ן למרות שרבי יעקב חיים סופר בעל הכף החיים שהיה מגדולי הפוסקים בעיראק כתב שלא נוהגים לעשות כך, ואכן הכף החיים שאל את הבן איש חי בשו"ת ידי חיים^[11] אם הוא מסכים לדעתו, אך התשובה לשאלתו לא נמצאית בידינו, וזו לשונו שם: "בעניין כתיבת החי"ת בפרשיות התפילין, שכתבו רבי זלמן^[12] והקסת הסופר ^[13] שעל פי קבלת האר"י ז"ל צריך להיות רגל הימני כמו וא"ו... ועיינתי בשער הכוונות^[14] שהביא שינוי צורת האותיות בכתיבת התפילין ולא זכר מזה כלום, רק במצת שימורים ^[15] הביא צורה זו. ואני אמרתי שאין לסמוך על זה כידוע, דאין (=שאין) לסמוך על ספרי המקובלים רק על מה שכתב מהרח"ו ז"ל שסמך הרב ידיו עליו, והרב מהרח"ו לא זכר מזה כלום, אבל איני רוצה לסמוך על עצמי עד שיסכים עמי האדון (= הבן איש חי)".

ספר התורה שימש את הלומדים בבית המדרש בבית זילכה, שהיה בית מדרש מרכזי בבגדד שבעיראק, בו צמחו רבני בבל הגדולים של הדורות האחרונים. בשנת 1937 בעקבות סכסוך שפרץ בתוך הקהילה היהודית בעיראק, הוצת בית הכנסת שבו היה ספר התורה. הוא נשרף כליל יחד עם ספרי התורה והספרייה הגדולה שהיו בפנים. בדרך נס ניצל ספר תורה אחד ובסופו של דבר מצא את דרכו לבית הכנסת באר חנה. ספר התורה זכה לכתבות רבות בעיתונות עקב חשיבותו ועתיקותו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהושוע מאירי, הדים מבבל, הוצאת ראובן מס, 2006
חיה גביש, היינו ציונים : קהילת זאכו בכורדיסטאן, מכון בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, 2004
רבי חיים סתהון ,ארץ חיים
אליהו ביטון ,עיר הצב"י, תשנ"ו - ספר על מנהגי צפת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מגילת שיר השירים, פרק ז', פסוק י"ב
^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ב, עמוד ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט
^ הלכות שבת פרק ל הלכה ב
^ דף ס"ד ע"א דרוש א' דקבלת שבת
^ שער השבת, פרק ו
^ בן איש חי שנה שנייה, פרשת וירא, אות ב.
^ סידור היר״א ח״ב דף ב׳, ובסידור הנדפס ח״ג דפים א׳ ע״ב - ט׳
^ מרינה גולן: האמריקאים הבריחו ספר תורה מעיראק לנתניה, רענן בן-צור, ספר תורה בן 400 הוברח מעיראק לישראל, באתר ynet, 8 בדצמבר 2011
^ הלכה ברורה חלק ג, דיני צורת האותיות, צורת אות בי"ת סעיף ט
^ סימן יג
^ סימן לו
^ סימן ה
^ דרושי תפילין דרוש ב
^ דף ל עמוד א

קטגוריה:ארץ ישראל: בתי כנסת קטגוריה:נתניה: מבנים קטגוריה:בתי כנסת ספרדיים

[1] מגילת שיר השירים, פרק ז', פסוק י"ב

[2] תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ב, עמוד ב'

[3] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט

[4] הלכות שבת פרק ל הלכה ב

[5] דף ס"ד ע"א דרוש א' דקבלת שבת

[6] שער השבת, פרק ו

[7] בן איש חי שנה שנייה, פרשת וירא, אות ב.

[8] סידור היר״א ח״ב דף ב׳, ובסידור הנדפס ח״ג דפים א׳ ע״ב - ט׳

[9] מרינה גולן: האמריקאים הבריחו ספר תורה מעיראק לנתניה, רענן בן-צור, ספר תורה בן 400 הוברח מעיראק לישראל, באתר ynet, 8 בדצמבר 2011

[10] הלכה ברורה חלק ג, דיני צורת האותיות, צורת אות בי"ת סעיף ט

[11] סימן יג

[12] סימן לו

[13] סימן ה

[14] דרושי תפילין דרוש ב

[15] דף ל עמוד א

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

	דף זה אינו ערך אנציקלופדי
	דף זה הוא טיוטה של העורך היהודי.

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של העורך היהודי.