| תיבות משתמש
|
|
משתמש זה הוא בעל ידע בנושאי יהדות
|
|
משתמש זה מתנגד לעישון על כל צורותיו
|
|
משתמש זה משתייך לזרם הימני במפה הפוליטית.
|
|
משתמש זה אינו שולח הודעות תוקפניות סתם, ומגדיר את עצמו כוויקיפד ידידותי.
|
|
שלום לך, אורח.
שמי הוא אברהם צבאן.
אני אח של ידידיה צבאן ומיכאל צבאן, ובן של בועז צבאן.
אני פעיל בויקיפדיה במידת-מה מאז שנת תש״ע (לא גיל מבוגר במיוחד), מתוכן במשך כארבע שנים הייתי מחוסר גישה למשתמש מחמת אבדן סיסמה שלא היה לי כח לטפל בו, וערכתי כאנונימי.
מפליא להאריך במקום שאמרו לקצר (תבניות הבהרה או שכתוב שאני מפזר בויקיפדיה נוטות להכיל דברי הסבר מפורטים כאילו הן דף שיחה).
בגיל התיכון למדתי בישיבת ירושלים לצעירים; כיום אני לומד במרכז הרב הסמוכה לה. במקומות אלה הושפעתי במידה ניכרת מהרב ירחמיאל ויס, הרב יאיר גזבר, והרב עמי רוטנברג (שאין לו בויקיפדיה אלא אזכור) - לבד מחיכוך רב עם כתבי הראי״ה קוק, כפי שיתואר להלן.
אוהב אדם, אוהב חכמה ואוהב אלוהים, ומתוקף זה, מייחס חשיבות רבה לטבע האדם כמות שהוא[1]. אני מוצא היבטים רבים של סגנון המחשבה המודרני זרים לטבע האדם, מה שגורם שבעולם המערבי שלנו, גם אנשים שהנם דתיים מכוח מסורת חיים באווירה מאוד לא דתית - שבמרכזה צווים, חוקים ועובדות שמקבלים אותן כנכונות (המובן הצר והמקובל של עיקרי אמונה), והתגלות, למשל, היא לא דבר שחווים, אלא דבר שמדקלמים שהוא קיים, מתוך הרגשת זרות מוחלטת. אף על פי כן, אני נוטה להתייחס בכבוד לתרבות המודרנית; אלה דברים שקשה להעביר בכתב, ואחרי שניסיתי פעם אחת וזה יצא מוזר מדי, התייאשתי.
אני מקדיש את הרהוריי לדברים שאין מקומם הטבעי בויקיפדיה - חלקם מוזכרים בעמוד הפייסבוק (או הMeWe) שלי; העמוקים שבהם מופיעים ברְשׁוּמוֹן האישי שלי - אם אני מצליח להעלותם על הכתב באופן שמשביע את רצוני (לרוב לא). כשאני כן נמצא בויקיפדיה העברית, רוב עיסוקי יהיה קשור לערכי יהדות או לערכי ספרות פנטזיה - תחומים שאני מתקשה להכריע מי מהם במצב יותר עגום פה; אני מתעניין מאוד גם במחשבים, אבל מזמן התייאשתי מלספק את צרכי בתחום זה בעברית - ועברתי לקרוא עליו בויקיפדיה האנגלית, שמספקת את הצורך הזה במידה מופלאה. לעומת זה, עדיין קשה לי לקרוא באנגלית על ספרות פנטזיה.
מהנאמר בפיסקה הקודמת עולה שאני שולט הרבה יותר בקריאת אנגלית מאשר בכתיבה או בדיבור באותה השפה. אולי זה נכון גם בלשון העברית, בה אני מדבר וכותב בסגנון מודרני (יחסית; ניתן למצוא בלשוני הרבה מילים ישנות), אבל קורא כמעט רק סגנונות ישנים מאוד וכבדים מאוד (רמב״ם וכתבי ראשונים אחרים, הרב קוק, ראשונים על התלמוד ועוד).
ובירכתי הדברים, בואו לויקיציטוט שלי, גם שם לא משעמם:
אני מאוד מחובר לכתבים של הרב קוק. הרבה נכתב על המקוריות הגאונית שבה בה הוא תופס את הדת ואת הרוחניות, את האדם ואת האלוהים, ובעצם כל דבר שקשור לעולם הדתי - ועדיין, גם לרוב לומדיו קשה להבין כמה רחוק הרעיונות שלו מגיעים. גם ראוי לציין שהשפה שלו מרהיבה, והשימוש שלו בלשון הקודש מופלא, ומיטיב לבטא את כוונותיו במידה שאין לה אח ורע (הגם שזה דורש ממנו שימוש באוצר מילים עשיר שמקשה על קוראים רבים). אני ממליץ על כתביו לכל אדם - בפרט על מאמרי הזרעונים בספר אורות, ועל ספר אורות הקודש כולו. נא להגיע עם יישוב הדעת; תזדקקו לו.
בספרות המחשבה של הראשונים, אני מאוד אוהב את הסגנון של תרגומי מיכאל שורץ לספר הוראת הנבוכים[2][3] של הרמב״ם, להקדמה שלו למסכת אבות ולספר הכוזרי של ריה״ל[4]; גם סגנון הכתיבה שלי הושפע ממנו קצת (הדוגמה הבולטת ביותר היא השימוש שלי בנקודה־פסיק ובמקפים לחיבור רצף־מילים שמהווה מונח אחד). לבד מהיופי המרהיב שבסגנונו, התרגומים שלו קריאים ויש בהם הערות מחכימות (לבד מהמון הפניות לספרות מדעית שמעולם לא הביאו לי תועלת), ואני ממליץ עליהם בחום לכל אחד. חוץ מזה, העימוד של מורה הנבוכים שלו (בהוצאת אוניברסיטת תל אביב) מרהיב ביפיו. מיכאל שורץ מגדיר את תרגומיו כתרגומים לעברית בת־זמננו, אבל בניגוד לתרגומו של הלל גרשוני למורה הנבוכים (שהוא באמת לעברית מודרנית), שורץ שומר במידה סבירה על האופי של היצירות שהוא מתרגם.
אהבתי מאוד גם את כתביו של גר״ר טולקין, בתרגומיו של עמנואל לוטם. בעיניי, העברית של לוטם מעבירה הרבה יותר טוב את העומק המיתולוגי של היצירות הללו, שנטל תפקיד חשוב בהתפתחות החשיבה הרוחנית שלי החל מקיץ תש״פ; על זה אאריך בהזדמנות אחרת[5]. כיוון שבסופו של דבר הסדרה הזו מלמדת אותי הרבה פחות ממה שהוזכר לפניה, אני מקצה לה הרבה פחות מזמני, ועדיין - מקומה לא ייפקד מפה.
עכשיו נשאר לי רק לתהות איך קרה שאותה רשימה שנוצרה במקור כרשימה של ספרים שסגנונם מדוייק ומופלא בעיניי, כוללת את הסדרות[6] שהשפיעו עליי יותר מכל בשנים האחרונות.
זה.
- ^ לא רק כשהוא 'מחונך' ועושה מה שאני מצפה ממנו - מה שמבדיל ביני לבין הרבה מחנכים שטוענים שהם אוהבים את טבע האדם ומכבדים את העצמאות שלו, אבל לא עומדים בזה בזמן מבחן, לצערי.
- ^ זה התרגום המדוייק לכינוי שהרמב״ם כינה בו את הספר, לפי הערתו של מיכאל שוורץ איפשהו. אחרי דחיות מרובות, הכנסתי את פרט הטריוויה הזה, שאני מייחס לו חשיבות רבה (בניגוד למתרגמים, שהעדיפו ליישר קו עם תרגום לא מדוייק של ר״ש אבן תיבון), בערך הרלוונטי בויקיפדיה.
- ^ כאן תוכלו למצוא דוגמה של הטקסט של מורה הנבוכים, באתר ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב
- ^ בעיניי השניים האלו הם ההוגים המבריקים ביותר שלנו מתקופת הראשונים, אבל על כך - במועד אחר ובמקום אחר.
- ^ לפחות ניתן לכם פרט טריוויה: לאחר כמה גלגולים של השפעתה עלי, הסדרה הזו גרמה לרעיון של מצוות מעשיות בדת להיות הרבה יותר חשוב בעיני.
- ^ מי שעבורו סתם "סדרה" היא סדרת טלוויזיה, שיבושם לו.
.png){kind=small}
_and_Mahlon_Edward_Shanahan_(1900-1993)_in_1925_in_Chicago,_Illinois.jpg){kind=small}
