משתמש:Dkart97/זיוף (אמנות)
זיוף באמנות חיקוי של יצירת אומנות שנעשה מתוך כוונה לרמות, כך שייראה כאילו הוא המקור; התוצר של חיקוי זה. זיוף באמנות נעשה לרוב לאחר אמנים מפורסמים, אך המדע המודרני כיום מקשה על הזיוף.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זיוף באמנות החל יותר מ2000 שנה לאחור, כאשר פסלים רומאים העתיקו פסלים יוונים. באותה תקופה זהותו של האמן היית בחשיבות מועטה לרוכשי האמנות.
בזמן הרנסאנס, במקביל לשגשוג הכלכלי החל להיות ביקוש לאמנות מצד מעמד הביניים. לקראת סוף המאה ה-14, פסלים רומאים התגלו בחפירות באיטליה, דבר שהעלה את התעניינות ההמון בענתיקות והוביל לעלייה חדה לשווי הפסלים. הצורך הגובר לאמנות עכשווית ולאמנות היסטורית, הביא את האמנות להיות מצרך מסחרי אשר תלוי בזהות הצייר. בתקופה זו האמנים החלו לסמן את היצירות שלהם עם בצורה שיזהו את זהותם, סימון זה התפתח לחתימה. ככל שהדרישה לאמן מסויים גברה, כך יצירות מזוייפות של אותו אמן החלו להופיע בשוק הפתוח.
במהלך המאה ה-16 חקיינים של אלברט דיורר הוספיו חתימה להדפסים, כדי להעלות את ערך היצירות. אלברט דיורר הוסיף ביצירה שלו ה"בתולה" את הכיתוב "יהיו מקוללים, גנבים וחקיינים של העבודה והכשרונות של האחרים". אפילו מיכלאנג'לו יצר זיוף, ב1496 מיכלאנג'לו צייר ילד קופידון ישן ועל ידי חומצה כימית הוא גרם לציור להיראות עתיק. הוא מכר את הציור לסוחר אמנות, באלדסרה דה מילאנה, אשר מכר את זה לקרדינל ריאריו של סיינט גיורגיו אשר גילה מאוחר יותר שהציור שבידו זה זיוף וביקש את הכסף בחזרה. מיכאלנג'לו הורשה לשמור חלק מהכסף אוצלו.
המאה ה-20 היית טובה לאמנים כגון סאלבדור דאלי, פאבלו פיקאסו, קליי, מטיס ואחרים. עבודות מאת אמנים אלו נעשו מטרה שכיחה לזיוף אמנות. הזיופים הללו נמכרו לגלריות ובתי מכירות אשר מכרו את הציורים כאותנטיים לאספנים ולקהל הרחב.
זייפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זייפן אמנות צריך להיות מיומן באותו תחום של אמנות שהוא מנסה לחקות. זייפנים רבים היו אמנים אשר לא הצליחו לחדור לשוק ובסופו של דבר פנו לתחום הזיוף. לפעמים יצירת המקור מושאלת או נגנבת מהבעלים במטרה ליצור העתק, אותם זייפנים יחזירו אז את העותק לבעלים וישמרו את המקור לעצם. ב-1799, פוטרט עצמי של אלברט דיורר אשר נתלה בעיריית נירנברג מהמאה ה-16, הולווה לאברהם קופנר. הצייר העתיק את המקור, והחזיר את ההעתק לעירייה. התרמית התגלתה ב-1805, כאשר המקור הוצג בבית מכירות פומביות ונרכש למען האוסף המלכותי.
למרות שרבים מזייפני האמנות עושים זאת למען כסף בלבד, רבים מהם טוענים שהזיוף נעשה למען חשיפת התמימות והסנוביזם של עולם האמנות. לרוב האמנים מצהירים, לרוב לאחר שהם נתפסו, שהם עשו זאת רק בשביל החשיפה. חלק מהזיופים הללו נמכרו לאחר מכן בתוך ידיעה שהם זיוף, חלק מהזיופים נעשו כל כך מוכרים לשמצה שהם צברו ערך כלכלי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זיופים באמנות, באתר (מוזיאון המתיחות)