שיר רחוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שירי רחוב הם שירים עממיים המושרים בפי ילדים, בדרך כלל ברחוב. מילותיהם נוצרות בדרך אבולוציונית, כך שהם מהווים ממים.

אין הם בהכרח שירי משחק, אף כי שירי משחק רבים הם שירי רחוב. על פי רוב המשחק בהם הוא משחק ידיים או משחק קפיצות ברגליים - שניהם משחקי שיתוף פעולה וקואורדינציה.

שירי רחוב עשוים להוות אף שירי עידוד וקריאות גנאי וכן התגרות בילדים המביעים חיבה לבני המין השני.

מניע אחר לשגשוגם של שירי רחוב הוא חוסר כבוד כלפי דמויות ציבוריות, ניבול פה ואזכור נושאים המצויים בטאבו, כולם נושאים הגורמים לילדים לתחושת עונג על העיסוק באסור. המנגינות עשוייות להיות וריאציה על פזמונים פופולריים ואפילו על מילותיהם, או וריאציה על שירי רחוב אחרים. דוגמאות:

  • "ארץ ישראל יפה, בסוגריים מלוכלכת, רבין ינקה אותה, הוא הפראייר של הכנסת",
  • "דוד מלך ישראל, חי חי עד שמת, זכרונו לברכה שטבע בברכה, עד שבאו ציפורים ואכלו לו ת'..",
  • "רפי רון בלע בלון",
  • דה גול יש אף גדול".

למילותיהם בדרך כלל גרסאות רבות, משום שאף אחד אינו טורח להעלותם על הכתב, ואין להם גרסה רשמית. הגרסאות משתנות עם הזמן ועם המקום, כמו בטלפון שבור. למילים לא חייבת להיות משמעות, או שייתכן כי הייתה למילים משמעות, ועם השנים היא סורסה.

תוכן עניינים

[עריכה] איסוף שירי רחוב

פרויקט אמא אווזה אוסף שירי רחוב ושירי חדר ילדים באנגלית. יצאו לאור ספרים רבים תחת השם "אמא אווזה", ותוכנם תלוי באוספם.

קיימים שירי רחוב ישראליים מועטים ביותר, ביחס לאנגליים, עקב הזמן הקצר מאז תחיית השפה העברית. החוסר בשירי ילדים עבריים גרם להגדרתם של שירי פתיח לתוכניות טלוויזיה כשירי ילדים, בפי רבים. חלקם נאסף באלבומים, כגון: עוגה עוגה - 30 שירי יום הולדת ומשחק לפעוטות (1979) ומאה שירים ראשונים (ספר ווידאו). בשנת 1979 יצא גם אלבומם של האחים והאחיות, זלמן יש לו מכנסיים, לפיו הועלתה גם הצגה. "שיר השכונה", מאת חיים חפר, משלב ומשרשר קריאות רחוב (שנה), כמו גם בשיר "מחרוזת שירי ילדים" של להקת הופה היי, מתוך "הופה היי עשור – אוסף להיטים - יגאל בשן, אבי דור ואהרון פררה". בשיר "שירי ילדות" (מילים: עוזי חיטמן) משולבים שירי ילדים, אך הוא מהווה יצירה בפני עצמה העוסקת בנוסטלגיה.

באסופות אלו אין בדרך כלל הבחנה בין שירי רחוב לבין שירים שיוצרם ידוע, כגון שירי הילדים של חיים נחמן ביאליק.

[עריכה] דוגמאות

[עריכה] קריאות

[עריכה] עידוד

הי ויבו, הי ובו, הי ויבו ובו וו!
הי לפטי בפטי ביליבילי בפטי,
צ'ינגלה, מינגלה (או בינגלה),
לוף, לוף, לוף!

צלילי הבית והריש מתבצעים על ידי פריטה על שפתיים משורבבות. צלילי ה"פוטה" מתבצעים על ידי טפיחה על לחיים מלאות אוויר.

ברי ברה פוטה ברה פוטה ברינה פוטה ברה
ברי ברה פוטה ברה פוטה ברינה ברה

[עריכה] גנאי

הלו ה'3, הביאו חוט ומחט,
עוד יבוא היום, נתפור לכם ת'תחת!

[עריכה] משחקי רגליים

זוג השחקנים עומדים זה מול זה. אחד מפשק רגליו, והשני מושיט רגל קדימה. בכל פעמה מתחלפים בתפקידים:

אני אתה והוא
ומוישה (או ג'ינג'י, או כושי) קנגורו
הלכנו למלון
שתינו כוס לימון
אכלנו גם ביצה
ומוישה לא רצה
נתנו לו מכות
והוא התחיל לבכות

בשלב זה משלבים השחקנים את זרועותיהם ומסתובבים:

אמא'לה רוצה הביתה,
אמא'לה רוצה לישון!

השחקנים מחליפים זרועותיהם ומשנים את כיוון הסיבוב

אמא'לה רוצה הביתה,
אמא'לה רוצה לישון!

שיר נוסף באותו ריקוד, אשר מילותיו מרמזות על כך שגרסה שלו הייתה קיימת כבר בסביבות שנות השישים (טי"ת הראשונה, ולא טי"ת אחת כמקובל היום, הפנייה למנהל במילה אדון). השיר מושר למנגינת ההמנון התקווה, ומספר הכיתה הולך ועולה בכל בית של השיר:

בקפיצות:

בבית ספר רודמן, בטי"ת הראשונה,
נכנס המנהל וצעק על המורה,
למה באת עם מיני, יא חמורה?
כמה מסבירים לך ואת לא מבינה?

בסיבוב:

שתוק, שתוק, שתוק, אדון המנהל,
קח את המשכורת ולך לעזאזל
??????בארץ ישראל (או ככה לטייל)


[עריכה] ריקוד במעגל

השיר "עוגה עוגה עוגה" כולל סיבוב במעגל והתיישבות וקימה בסופו, בדומה לשיר באנגלית Ring a ring of roses אשר כולל בסופו נפילה אחורה. גם מנגינות השירים דומות מעט.

[עריכה] משחקי ידיים

[עריכה] השקת כף

משחקי ידיים הם משחקי שיתוף פעולה המיועדים לזוג משחקים. הכוריאוגרפיה הקלאסית של המשחק היא: מחיאת כף, השקת כף יד ימין של שני השחקנים, מחיאת כף, השקת כף יד שמאל. כוריאוגרפיה זו משמש למשל בשיר "מאחורי היער (ההר)". לכוריאוגרפיה זו מצמידים על פי רוב שירים חדשים, כגון פתיחים של תוכניות טלוויזיה לילדים (למשל פרפר נחמד).

כוריאוגרפיה נפוצה פחות היא: יד ימין יורדת מטה על גבי יד שמאל של השחקן השני, בעוד יד שמאל עולה לעומת יד ימין של השחקן השני. יד ימין יורדת, בעוד יד שמאל עולה. מחיאת כף.

[עריכה] יד עולה, יד יורדת

ישנם שירים הזוכים למהלכי ידיים מיוחדים. למשל, בשיר "מיסו":

"מיסו, מיסו, מיסו פמלה מלה,
אניו, סקובידו,
אלביזיון טלויזיון סטופ!"

נעשה שימוש בכוריאוגרפיה היד היורדת והיד העולה, אלא שהשירה נפסקת לאחר שתי ההברות הראשונות, ושתי מחיאות כפיים (במקום אחת) נשמעות בדממה, וכך גם לאחר צמד ההברות הבאות. אחר כך ממשיכה הכוריאוגרפיה הרגילה, ובמילה "סטופ" משולבות הידיים על הכתפיים.

[עריכה] דלת בר

כוריאוגרפיה שונה לחלוטין משמשת למשל במשחק לצלילי הפתיח של דלת הקסמים (מילים: יורם טהרלב, לחן: נורית הירש). שתי כפות הידיים מוצמדות, ומתחילות בצד שמאל. הן נעות יחד ימינה על פני כפות היד הצמודות של השחקן השני, בהזכירן דלת בר. כפות הידיים חוזרות למרכז, וכף יד ימין נפרדת ומוחאת כף פעמיים על כף יד שמאל, אשר צמודה בגבה לגב היד של השחקן השני. כף יד ימין עולה מעל יד שמאל ואוחזת לרגע בכף יד ימין של השחקן השני. כף יד ימין יורדת מתחת לכף יד שמאל ואוחזת בכף יד ימין של השחקן השני. כף יד שמאל יורדת ואוחזת בכף יד שמאל של השחקן השני מתחת לכף יד ימין.

"אמנון ותמר שעלו על ההר..." לפי אותה מנגינה של החמור הקטן. לפי אותו ריקוד שרים גם את "החמור הקטן" מאת יהודית סלע-וינר, אשר אינו שיר רחוב.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים