משתמש:RF/חוג ארנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה פרטית (ארגז חול) של RF.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה פרטית (ארגז חול) של RF.


הרצאה בכנס ארנוס משנת 1938. המרצה הוא פול מייסון-אורסל. קרל גוסטב יונג מקשיב בצד שמאל של התמונה


שגיאות פרמטריות בתבנית:תמונות מרובות
פרמטרים ריקים [ ללא גבול ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אסקונה, שוויץ.
מפת שוויץ עם ציון מיקומה של אסקונה (האזור הצבוע בחום).

ארנוס הוא שמו של חוג של חוקרים אקדמאים ידועי שם בתחומם, הנפגש אחת לשנה באסקונה, שוויץ. הכנס הראשון של החוג היה בשנת 1933 ומאז מתקיים אחת לשנה, במתכונת משתנה. הכנס נודע ככנס של חסידי קרל גוסטב יונג, אך מחוץ לפסיכולוגיה, מתנהלים במהלכו דיונים גם בתחומי מחקר אחרים, כגון: מדעי הדתות, היסטוריה, פילוסופיה, פולקלור, ביקורת ספרותית ועוד.

משמעות השם והמקור לחוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "ארנוס" נגזר מן המילה היוונית "ἔρανος", שמשמעותה "סעודה שבה האורחים מביאים תרומות של מזון, לארוחת ערב ללא מארח".[1] במובן פיגורטיבי, המדובר במשתה רוחני, שמטרתו להביא את המשתתפים בו, לאלתר נאום או שיר, ולקדם אווירה של פתיחות יצירתית.[2]

השורשים לחוג, נעוץ בחוגו של זיגמונד פרויד, אשר סביבו התרכזה חבורה של תלמידים - מעריצים. לאחר מותו של פרויד, החל להתגבש חוג תלמידים - מעריצים דומה סביב קרל גוסטב יונג, אשר היה אחד מתלמידיו של פרויד.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה, עברה החוקרת אולגה פרובה-קפטין (Olga Froebe-Kapteyn), מברלין לציריך, שם נודעה בשל החוג לספרות שארגנה, שנודע בשם חוג "השולחן העגול" ("Table Ronde"). בשנת 1920 עברה להתגורר בקסה גבריאלה (Casa Gabriella), באסקונה והחלה ללמוד פילוסופיה הודית. באותו הזמן הכירה את יונג.[3]

החוג המקורי, לפני מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:תמונות מרובות
פרמטרים ריקים [ ללא גבול ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

היינריך זימר, ממשתתפי החוג המקורי.
קרל גוסטב יונג, מייסד החוג המקורי.
מרטין בובר, ממשתתפי החוג המקורי.

פרטים כלליים על החוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

נותנת החסות לחוג וממיסדיו הייתה פרובה-קפטין. החוג נתכנס לראשונה בשנת 1933, באחוזת ביתה, על חוף אגם מגיר (Lago Maggiore), בקרבת העיר אסקונה, בשוויץ. הכנס נמשך שמונה ימים, והוא מתכנס אחת לשנה. כל מששתפי הכנס ישנים במשך כל ימי הכנס באחוזת ביתה של פרובה-קפטין, דבר התורם ליצירת קרבה איניטימית בין המשתתפים. כל משתתף בכנס נשא הרצאה בת שעתיים, הקשורה לנושא הכנס של אותה שנה וחלק מהן התפרסמו ב"ספר השנה של ארנוס" (Eranos-Jahrbuch).‏

מטרות החוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור השני, לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:תמונות מרובות
פרמטרים [ 1, 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ ללא גבול ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מירצ'ה אליאדה, ממשתתפי הדור השני.
פסל של פאול טיליך, ממשתתפי הדור השני.

גרשם שלום ב"ארנוס"[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשם שלום (1925), ממשתתפי הדור השני

בין השנים 1949 - 1979, הרצה גם גרשם שלום באופן כמעט קבוע, בחוג "ארנוס".[4] מבין ההרצאות, שנשא שלום בכנסים אלה[5], ושיפורטו להלן, תורגמו חלק לעברית, בספריו: פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה[6], דברים בגו ועוד דבר[7].

ההשתתפות בכנסים אלה החזירה את שלום לעולם האקדמי האירופי, אותו עזב כאשר עלה לישראל (בשנת 1923), ומהווה נקודת ציון מהותית וחשובה ביותר בהתפתחותו כחוקר. אם בעבר התמקדו מחקריו בניתוח מבודד של תופעה דתית או חברתית מסויימת, הרי שעתה - במסגרת השתתפותו בחוג "ארנוס" - הוא החל לפרסם מאמרים העוסקים בתופעות אלה במסגרות היסטוריות רחבות יותר, תוך שימוש במחקר משווה לדתות אחרות.[8] אין ספק שהשתתפותו בכנסים היא מהגורמים העיקריים לפרסום וההערכה הרבה להם זכה שלום מחוקרים אחרים בכל העולם.[9] לאחר מותו, בשנת 1982, הופיע מאמר לזכרו בספר השנה של ארנוס לשנת 1982.[10]

להלן רשימת המאמרים:

לפתיחת רשימת מאמריו של גרשם שלום בחוג "ארנוס" הקישו "הצגה" משמאל
  1. "Kabbalah und Mythus", Eranos-Jahrbuch 1949: Der Mensch und die mythische Welt (Band 17), Zürich: Rhein-Verlag, 1950.[11]
  2. "Tradition und Neuschöpfung im Ritus der Kabalisten", Eranos-Jahrbuch 1950: Mensch und Ritus (Band 19), Zürich: Rhein-Verlag, 1951.[12]
  3. "Zur Entwicklungsgeschichte der kabbalistischen Konzeption der Schechinah", Eranos-Jahrbuch 1952: Mensch und Energie (Band 21), Zürich: Rhein-Verlag, 1953.[13]
  4. "Die Vorstellung vom Golem in ihren tellurischen und magischen Beziehungen", Eranos-Jahrbuch 1953: Mensch und Erde (Band 22), Zürich: Rhein-Verlag, 1954.[14]
  5. "Seelenwanderung und Sympathie der Seelen in der Jüdischen Mystik", Eranos-Jahrbuch 1955: Der Mensch und die Sympathie aller Dinge (Band 24), Zürich: Rhein-Verlag, 1956.[15]
  6. "Schopfung aus Nichts und Selbstverschrankung Gottes", Eranos-Jahrbuch 1956: Der Mensch und das Schöpferische (Band 25), Zürich: Rhein-Verlag, 1957.[16]
  7. "Religiöse Autorität und Mystik", Eranos-Jahrbuch 1957: Mensch und Sinn (Band 26), Zürich Rhein-Verlag, 1958.[17]
  8. "Die Lehre vom 'Gerechten' in der jüdischen Mystik", Eranos-Jahrbuch 1958: Mensch und Frieden (Band 27), Zürich: Rhein-Verlag, 1959.[18]
  9. "Zum Verständniss der messianischen Idee im Judentum", Eranos-Jahrbuch 1959: Die Erneuerung des Menschen (Band 28), Zürich: Rhein-Verlag, 1960.[19]
  10. "Die mythische Gestalt der Gottheit in der Kabbala", Eranos-Jahrbuch 1960: Mensch und Gestaltung (Band 29), Zürich: Rhein-Verlag, 1961.[20]
  11. "Gut und Böse in der Kabbala", Eranos-Jahrbuch 1961: Der Mensch im Spannungsfeld der Ordnungen (Band 30), Zürich: Rhein-Verlag, 1962.[21]
  12. "Tradition und Kommentar als religiöse Kategorien im Judentum", Eranos-Jahrbuch 1962: Der Mensch, Führer und Geführter im Werk (Band 31), Zürich: Rhein-Verlag, 1963.[22]
  13. "Das Ringen zwischen dem biblischen Gott und dem Gott Plotins in der alten Kabbala", Eranos-Jahrbuch 1964: Das menschliche Drama in der Welt der Ideen (Band 33), Zürich: Rhein-Verlag, 1965.[23]
  14. "Martin Bubers Auffassung des Judentums", Eranos-Jahrbuch 1966: Schöpfung und Gestaltung (Band 35), Zürich: Rhein-Verlag, 1967.[24]
  15. "Die Krise der Tradition im jüdischen Messianismus", Eranos-Jahrbuch 1968: Tradition und Gegenwart (Band 37), Zürich: Rhein-Verlag, 1970.[25]
  16. "Three types of Jewish piety", Eranos-Jahrbuch 1969: Sinn und Wandlungen des Menschenbildes (Band 38), Zürich: Rhein-Verlag, 1972.[26]
  17. "Der Name Gottes und die Sprachtheorie der Kabbalah", Eranos-Jahrbuch 1970: Man and Speech - Mensch und Wort - L'homme et le verbe (Band 39), E.J. Brill, Leiden 1973.[27]
  18. "Farben und ihre Symbolik in der jüdischen Überlieferung und Mystik", Eranos-Jahrbuch 1972: The Realms of Colour - Die Welt der Farben - Le monde des couleurs (Band 41), E.J. Brill, Leiden 1974.[28]
  19. "Der Nihilismus als religiöses Phänomen", Eranos-Jahrbuch 1974: Norms in a Changing World - Normen im Wandel der Zeit - Avenir et devenir des normes (Band 43), E.J. Brill, Leiden 1977.[29]
  20. "Alchemie und Kabbala", Eranos-Jahrbuch 1977: Der Sinn des Unvollkommenen - The Sense of Imperfection - Le sens de l'imperfection (Band 46), Ascona & Frankfurt am Main: Eranos Foundation & Insel Verlag, 1981.[30]
  21. "Identifizierung und Distanz, ein Rueckblick", Eranos-Jahrbuch 1979: Denken und mythische Bildwelt - Thought and Mythic Images - Image mythique et pensée (Band 48), Ascona & Frankfurt am Main: Eranos Foundation & Insel Verlag, 1981.[31]

משתתפי הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוג כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתתפים מרכזיים בחוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף דן, "גרשם שלום, חבורת 'ארנוס' ו'הדת שלאחר הדת'", ספר זיכרון לגרשם שלום במלאת עשרים וחמש שנים לפטירתו, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל (עורך: יוסף דן), 2 כרכים, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, מכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ז, כרך א', עמ' 265 - 304.
  • Steven M. Wasserstrom, Religion after Religion: Gershom Scholem, Mircea Eliade, and Henry Corbin at Eranos, Princeton University Press, 1999.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ לפי הערך Eranos בוויקיפדיה האנגלית.
  2. ^ לפי הערך Eranos בוויקיפדיה הגרמנית.
  3. ^ המידע על פרובה-קפטין נלקח ההערך עליה בוויקיפדיה האנגלית וכן באתר של ארנוס.
  4. ^ בפרסומי "ספר השנה של ארנוס", מספר 18, 21, 23, 32, 34, 36, 40, 42, 44, 45, ו- 47, אין מאמרים של שלום.
  5. ^ חלק מההרצאות של שלום בכנס הופיעו שוב בגרמנית, בספרו: Zur Kabbala und ihrer Symbolik, שתורגם לאנגלית (On the Kabbalah and its symbolism) וכן ל- 14 שפות נוספות; ובספרו: Von der mystischen Gestalt der Gottheit, שתורגם גם הוא לאנגלית (On the mystical shape of the godhead) וכן ל- 7 שפות נוספות; חלק מההרצאות הופיעו גם בששת כרכי Judaica (בגרמנית), שחלק מהן תורגם לרומנית (לפירוט ביבליוגרפי על כל כרך Judaica, וכן באנגלית בספר: The messianic idea in Judaism, and other essays on Jewish spirituality, New York: Schocken Books, 1971, שתורגם לשלוש שפות נוספות; למידע על הספרים הנזכרים, ראו להלן, בערך ביבליוגרפיה של גרשם שלום.
  6. ^ הספר הוא שילוב של הספר Von der mystischen Gestalt der Gottheit והספר Zur Kabbala und ihrer Symbolik. התרגום לעברית, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה נעשה על ידי תלמידו של שלום, יוסף בן שלמה, והוא יצא לאור בהוצאת מוסד ביאליק, בשנת תשל"ו-1976.
  7. ^ עוד דבר, פרקי מורשת ותחיה (ב), כינס וערך אברהם שפירא, תל אביב: הוצאת עם עובד, תש"ן-1989.
  8. ^ ישעיה תשבי, "תרומתו של גרשם שלום לחקר הזוהר", גרשם שלום - על האיש ופועלו: דברים שנאמרו ביום השלושים להסתלקותו, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ג, עמ' 32 - 47, בעמ' 42.
  9. ^ לדיון מפורט בפעילותו של שלום ואחרים בחוג "ארנוס" (בפרט קורבין, אליאדה ויונג) ראו אצל Steven M. Wasserstrom, Religion after religion: Gershom Scholem, Mircea Eliade, and Henry Corbin at Eranos, Princeton, N.J.: Princeton University Press, 1999. לביקורת על הספר ופירוט ההבדלים בין פועלם של אליאדה וקורבין לפועלו של שלום ראו אצל דן, שלום וארנוס. בעמ' 289 - 290, הערת שוליים 46, למאמר הנ"ל, מפרט דן את רשימת מאמריו של שלום שהתפרסמו בספר השנה של ארנוס (למעט מאמרו האחרון משנת 1979).
  10. ^ Gershom Scholem 1897 - 1982, Eranos-Jahrbuch 1982: Das Spiel der Götter und der Menschen - The Play of Gods and Men - Les jeu des hommes et des dieux (Band 51), Ascona and Frankfurt am Main: Eranos Foundation and Insel Verlag, 1983.
  11. ^ תורגם לעברית בשם: "קבלה ומיתוס", פרקי יסוד, עמ' 86 - 112.
  12. ^ תורגם לעברית בשם: "מסורת וחידוש בריטואל של המקובלים", פרקי יסוד, עמ' 113 - 152.
  13. ^ תורגם לעברית בשם: "השכינה", פרקי יסוד, עמ' 259 - 307.
  14. ^ תורגם לעברית בשם: "דמות הגולם בקשריה האדמתיים והמאגיים", פרקי יסוד, עמ' 381 - 424.
  15. ^ תורגם לעברית בשם: "הגלגול", פרקי יסוד, עמ' 308 - 357.
  16. ^ המאמר לא תורגם לעברית. דן, שלום וארנוס, עמ' 289, ה"ש 46, מתרגם את שם המאמר: "בריאה יש מאין".
  17. ^ תורגם לעברית בשם: "מיסטיקה וסמכות דתית", פרקי יסוד, עמ' 9 - 35.
  18. ^ תורגם לעברית בשם: "הצדיק", פרקי יסוד, עמ' 213 - 258.
  19. ^ תורגם לעברית מהתרגום האנגלי, ע"י מ. מייזלש, בשם: "להבנת הרעיון המשיחי בישראל", דברים בגו, עמ' 155 - 190.
  20. ^ תורגם לעברית בשם: "שיעור קומה - הדמות המיסטית של האלוהות", פרקי יסוד, עמ' 153 - 186.
  21. ^ תורגם לעברית בשם: "סטרא אחרא - הטוב והרע בקבלה", פרקי יסוד, עמ' 187 - 212.
  22. ^ תורגם לאנגלית, על ידי Henry Schwarzschild, בשם: Tradition and commentary as religious categories in Judaism, Judaism 15, 1, 1966, pp. 23 - 39.
  23. ^ המאמר לא תורגם לעברית. דן, שלום וארנוס, עמ' 289, ה"ש 46, מתרגם את שם המאמר: "האל המקראי ואלהי פלוטינוס".
  24. ^ תורגם לעברית ע"י אברהם הוּס, בשם: "תפישת היהדות אצל מרטין בובר", עוד דבר, עמ' 363 - 407.
  25. ^ תורגם לאנגלית, על ידי גרשם שלום, בשם: The crisis of tradition in Jewish messianism, The messianic idea in Judaism, and other essays on Jewish spirituality, New York: Schocken Books, 1971, pp. 49 - 77.
  26. ^ פורסם שוב בתוך: Jewish and Gnostic man, Dallas, Texas: Spring Publications, 1986. תורגם לעברית בשם: "שלושה טיפוסים של יראת שמים יהודית", דברים בגו, עמ' 541 - 556.
  27. ^ תורגם לאנגלית, על ידי Simon Pleasance, בשם: The name of God and the linguistic theory of the Kabbalah, Diogenes 79, Fall 1972, pp. 59 - 80; Winter 1972, pp. 164 - 194.
  28. ^ המאמר לא תורגם לעברית. דן, שלום וארנוס, עמ' 290, ה"ש 46, מתרגם את שם המאמר: "הצבעים בקבלה".
  29. ^ המאמר לא תורגם לעברית. דן, שלום וארנוס, עמ' 290, ה"ש 46, מתרגם את שם המאמר: "הניהיליזם בחינת תופעה דתית".
  30. ^ מהמאמרים האחרונים של שלום. עיבוד נרחב ובנוסח חדש של מאמר שכתב בגרמנית, בשנת 1925. יצא גם באנגלית ויפנית. מאמר בעברית בשם דומה: "האלכימיה והקבלה", פורסם שנים רבות קודם לכן בעיתון דאר היום ז' ל"ט, כ"ז בחשוון תרפ"ה (24 בנובמבר 1924). המאמר בדאר היום הוא תמצית הרצאה שנשא שלום באותה שנה. ראו גם בפרק: תרגומים לשפות נוספות.
  31. ^ הרצאת הפרידה של שלום מ'ארנוס'. בעברית: "זהות וריחוק - מבט לאחור" (המאמר פורסם בגרמנית בלבד). בהרצאה הסביר שלום את חשיבות המפגשים של ארנוס. ראו גרשם שלום, תערוכת זכרון, עמ' מ"ח - חלק עברי, עמ' 44 - חלק אנגלי. המאמר כאמור לא מוזכר ברשימת מאמריו של שלום בארנוס, המפורטת בעמ' 289 - 290, הערת שוליים 46, אצל דן, שלום וארנוס.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:RF/חוג_ארנוס&oldid=33476262"