מתאבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מתאבנים יווניים
מתאבנים ארגנטינאיים
מתאבנים רומניים
מתאבנים איטלקיים

מְתַאֲבֵן (נגזר מהמילה "תיאבון", כתרגום למילה האנגלית appetizer; לעתים נעשה שימוש במונח הצרפתי hors d'œuvre או במונח האיטלקי Antipasto), מנת פתיחה קטנה בתחילת ארוחה. מתאבנים מוגשים לעתים שלא כחלק מארוחה, למשל בפאבים ובמסיבות קוקטייל לליווי המשקאות החריפים.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל יש המכנים מתאבנים "מזטים" (מבוטא לעתים מַ‏זֵטים ולעתים מֵזֵטים) - נגזר כריבוי כפול של צורת הריבוי בערבית "מזאת" (مزات) [1], שנגזרה מהמילה הפרסית "מזה" (במשמעות: טעם, חטיף) [2].

בארצות הבלקן מתאבנים מכונים "מֶזֶה" או שמות דומים, שהתגלגלו מן הערבית לשפות השונות דרך הטורקית העות'מאנית, לשון האימפריה העות'מאנית ששלטה בבלקן.

הרומאים קראו למתאבן כמו גם למנה הראשונה בארוחה מרובת מנות, גוסטאטיו.

מתאבנים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרד מתאבנים הנלווים למשקה מכונים "טאפס" (tapas - מכסים/צלוחיות), ביניהם: נקניקי חזיר, גבינות, פירות ים. מקובל מפגש בשעות אחר-הצהרים או בסיום יום העבודה לארוחת טפאס בטאפס-בר, האורכת כשעה וכוללת משקה-שניים ושתיים-שלוש צלוחיות מתאבנים, הן כמנהג חברתי והן כיוון ששעת ארוחת הערב מאוחרת מאוד, בסביבות 22:00.

באיטליה מתאבנים מכונים "אנטיפסטי" (antipasti - לפני הארוחה). הם כוללים מגוון מאכלים, לרבות ברוסקטה, ירקות, גבינות ונקניקים, אך בישראל אומץ המונח "אנטיפסטי" באופן בלעדי לתיאור ירקות קלויים או צלויים (בדרך כלל חציל, קישוא, בטטה, פלפל, בצל ושום), המוגשים במסעדות כמנת פתיחה.

בארצות סקנדינביה מקובלים מתאבנים של כריכים פתוחים.

בארגנטינה מקובל להגיש כמתאבנים אמפנדס (מאפה ממולא), כריכים תלת-קומתיים ("סנדוויצ'ס דה מיגה"), ומטמברה - גלילות בשר ממולא.

במזרח הרחוק מוגשים בדרך כלל: מרקים שונים (כגון: מרק תירס, מיסו וטום יאם), אגרול, סושי, מאקי-סושי, פירות ים, סשימי, טמאגו, ודים סאם.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתאבנים ביתיים בישראל עשויים לכלול סלטים מסוגים שונים לצד לחם או פיתות, גבינות, נקניקים, ירקות חתוכים ומִטִבּ‏ל, דג מלוח, בורקס.

במסעדות מזרחיות המתאבנים הם פיתות וסלטים, חלקם מהמטבח הערבי והבלקני כמו חצילים בצורות הכנה שונות ומטבוחה וחלקם סלטים המקובלים בישראל שמקורם אינו מזרחי, כמו קולסלאו, סלט ביצים וסלט מיונז.

באולמות אירועים רבים מוגשים מתאבנים בשלב קבלת הפנים, מנות מוקטנות בגודל נגיסה או שתיים המוגשות בצלוחיות או קעריות קטנות, בין השאר שיפודי בשר/ירקות/דגים או מזון "אצבעות" כגון טורטייה ממולאת, עלה גפן ממולא אורז, סושי ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רפיק אבו‑בכר, השפעת הערבית על הסלנג העברי
  2. ^ מזה במילון מרים ובסטר