מתחם בתי הקברות בחיפה

בית הקברות חוף הכרמל
	אנדרטת כיאט
פרטי בית הקברות
רשות מנהלת	חברה קדישא חיפה (בית העלמין היהודי והצבאי)
תאריך הקמה	1937 (בית העלמין היהודי חוף הכרמל); 1971 (שדה יהושע)
שטח	521 דונם
מיקום	נווה דוד, חיפה, ישראל
קואורדינטות	32°48′05″N 34°57′39″E / 32.801488°N 34.960727°E
	(למפת חיפה רגילה) בית קברות חוף הכרמל

בית הקברות חוף הכרמל הוא מתחם בתי קברות במערב חיפה בשכונת נווה דוד, שמשמש לקבורה על פי השתייכות עדתית. המתחם מוכר גם בשם "בית הקברות כפר סמיר".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתחם בנוי על שטח שהופקע בשנת 1934 על ידי הבריטים ממשפחת כיאט אשר תכננה לבנות במקום מתחם תיירות ונופש שישתרע מנחל שיח, שם הקימו את בוסתן כיאט, ועד חוף המוסדר שהקימו - חוף כיאט (Khayt beach)^[1]. השטח היה בזמנו "מחוץ לעיר" ונועד להחליף את בתי הקברות הישנים שגם הם נבנו מחוץ לעיר בזמנם אך בינתיים בנייני העיר סבבו אותם. המדובר בבתי הקברות של העדות יוונית-אורתודוקסית והיוונית-קתולית המצויים בין רחוב יפו לבין דרך העצמאות, בית הקברות היהודי בדרך יפו ובית הקברות הצבאי הבריטי השוכן לידו.

מאז 2005 בית הקברות היהודי סגור באופן רשמי לקבורה, אך נותרו בו מעט מקומות קבורה הנמכרים במחירים גבוהים^[2]. בשנת 2007 החלה החברה קדישא לבצע עבודות כרייה במורדות הכרמל לצורך הכשרת שטחים נרחבים נוספים לקבורה במקום^[3]. בפברואר 2008, קיבל בית המשפט בחיפה את עתירת תושבי האזור נגד ההרחבה והעבודות הופסקו^[4].

בתי הקברות המצויים במתחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות היווני-אורתודוקסי – לכאן הועברו חלק מהקברים הנמצאים בבית הקברות הישן. בין הקברים נמצא קברה של מלאניה טשרניחובסקי, אשתו של שאול טשרניחובסקי. חלק מהמשפחות קבורות במתחמים משפחתיים.
בית הקברות הצבאי חוף כיאט – בית קברות צבאי בריטי שבו טמונים 876 חללים בהם יהודים, טייס גרמני ואף הגנן שטיפל בגן ונהרג בתאונה.
בית הקברות של מאמיני אמה ברגר (קהילת בית אל בזכרון יעקב). מאחר שבשנים הראשונות להתיישבות הקהילה בזכרון יעקב לא התקבלה ההתיישבות בעיניים יפות בעיני תושביה הוותיקים של זיכרון יעקב, נאלצו אנשיה לקבור את מתיהם בחיפה. הקברים מאופיינים בכך שאין עליהם צלב והם אחידים במראם. גם ברגר קבורה כאן ועל קברה חקוק "עוזרתו של אלוהים".
בית הקברות היווני-קתולי של העדה המלכיתית בחיפה.
בית הקברות של הקהילה המשיחית בו קבורים בין היתר ילדיהם של ראשי המושבה הגרמנית, כדוגמת נלי מרצ'ינקובסקי-שומאכר, בתם של גוטליב ומריה (לבית המורה לנגה) ובעלה, ובתו של גיאורג דוד הרדג. כמו כן קבורים אנשי ממשל בריטיים כליונל ווטסון מהנדס העיר חיפה בין 1934‏-1951 ניו זילנדי במוצאו שהגיע לארץ כמהלך מקצועי, התחתן עם מזכירתו היהודיה, והפך לציוני.
חלקות קבורה גם לשאר העדות והדתות בחיפה (מוסלמים, קתולים וכיוצא בזה).
מתחם השוטרים הבריטיים – כהמשך למתחם בדרך יפו, גם כאן קבורים שוטרי המשטרה הארצישראלית. כאן נקברו השוטרים החל מ-1928.
מתחם משפחת כיאט – כיאה לבעלי המקום בעבר, שמור עבור המשפחה מתחם שלם.
בית הקברות דרכי שלום – כאן קבורים, בעיקר, עולים מברית המועצות לשעבר שנמנע מהם להיקבר בבית הקברות היהודי.
בית הקברות היהודי שדה יהושע – זה היה עד סוף המאה ה-20 בית הקברות הראשי של חיפה. עם התמלאותו פחתה קבורת המתים בו ונפתח בית הקברות תל רגב. בבית קברות זה מצויה חלקת חברי ההגנה אשר נפטרו אחרי קום המדינה. בדומה לכך קיימת גם חלקת יוצאי האצ"ל, שבה נשמר מקום גם ליוצאי לח"י, וחלקה המוקצית לחללי טרור.
בית הקברות הצבאי בחיפה – בו קבורים חללי צה"ל (כולל לא יהודים).

בית הקברות היהודי חוף הכרמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו בית הקברות היהודי שקדם לבית הקברות "שדה יהושע".

בכניסה לבית הקברות מצויה חלקת גדולי העיר שבה קבורים ראשי העירייה ונשותיהם כדוגמת שבתי לוי, אבא חושי, יוסף אלמוגי, רבני העיר כברוך מרקוס ויוסף משאש, ואח"מים כדוגמת גיטה ויצמן והרמן שטרוק.
ממול חלקת גדולי העיר קבורים רבים מאלו שעיצבו את העיר העברית בחיפה כאריה כרוך, אבא זיו, זאב וינשל, אסתר ונחום שימקין.
חלקת יוצאי ההגנה בה קבורים בין היתר טוביה דוניה ודוד גולקו.
חלקת חללי אוניית הגירוש פאטריה הבנויה מקברים בעלי אופי דומה. חלקם של החללים לא זוהה והם נקברו תחת השם "אלמוני". חלקת ילדי פאטריה נמצאת מעברו השני של השביל.
חלקת חללי הטבח בבתי הזיקוק. בסמוך לחלקה קברו של ידידיה סגל שמותו קשור לפרשה זאת.
חלקת חללי לח"י מההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת.