מתיאס רוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מתיאס רוסט (בסרבל כתום) ומטוסו בכיכר האדומה

מתיאס רוסטגרמנית: Mathias Rust; נולד ב-1 ביוני 1968) היה טייס חובב ממערב גרמניה שנודע בכך שנחת עם מטוס קל בלב הכיכר האדומה במוסקבה (סמוך למרכז השלטוני, הקרמלין, אזור אסור לטיסה), ב-28 במאי 1987. הנחיתה בשלום לאחר מעבר כל מערכות ההגנה האווירית ההדוקה של בירת ברית המועצות, העמידה במבוכה את הצמרת הסובייטית. עקב המקרה פיטר הנשיא מיכאיל גורבצ'וב את שר ההגנה הרוסי סרגיי סוקולוב (Серге́й Леони́дович Соколо́в) ואת ראש מערך ההגנה האווירית אלכסנדר קולדונוב (Алекса́ндр Колдуно́в), שניהם גיבורי מלחמת העולם השנייה ונציגי המשטר הישן. הדבר איפשר לגורבצ'וב למנות לתפקידים אישים בעלי השקפה מודרנית ופתוחה יותר ולזרז רפורמות במשרד ההגנה. כמו כן, קריסת מערך ההגנה ההדוק בעולם הפכה לבדיחה בקרב אזרחי ברית המועצות, הוכיחה את ריקנותה ורקבונה של השיטה והיותה מושתתת על שקרים וזירזה את קריסתה של ברית המועצות.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסט נולד בעיירה ודל (ליד המבורג) שבמדינת שלזוויג-הולשטיין במערב גרמניה. בגיל 18 הוציא באופן פרטי רישיון טיס ובגיל 19 הקדיש את כל זמנו לצבירת שעות טיסה מספיקות על מנת לקבל עבודה כטייס מסחרי. לשם כך ביצע, במטוס קל מסוג ססנה 172, טיסות ארוכות ברחבי צפון אירופה.

ב-13 במאי 1987 יצא לשבועיים של טיסות לאיי פארו, איסלנד, נורבגיה ופינלנד. ב-28 בחודש בשעה 12:21 בצהריים עזב את נמל התעופה הלסינקי-מלמי בהצהרה שדרכו לסטוקהולם. אולם במקום להמשיך לשטוקולם פנה לכיוון אסטוניה. רוסט זוהה על גבול אסטוניה ב-14:29 על ידי מערך טיל קרקע-אוויר (SAM), לאחר שלא הגיב לאות זיהוי עמית-טורף, אך לא התקבל אישור לירות לכיוונו ולכן המשיך בדרכו דרומה. במקביל הוזנקו לעברו שני מטוסי מיג-23, אך איבדו קשר-עין עמו בשל עננות כבדה.

בהמשך, עקב בלבול בין מטוסו לבין כלי טיס שהשתתפו בתרגיל, חלוקת פיקוד צולבת וחדשה במערך הנ"מ הסובייטי וחוסר תשומת לב, המשיך רוסט עד שנחת בשעה 19:00 בלב הכיכר האדומה, בין כנסיית ואסילי הקדוש לקרמלין. למרות שיכול לנחות בין חומות הקרמלין החליט לנחות בכיכר החשופה לעין הציבור, כדי ליצור אפקט פרסומי ולמנוע אפשרות שיאסר בחשאי על ידי הק.ג.ב..

כאשר יצא מהמטוס נהר אליו קהל עוברים ושבים, שהיו בטוחים שמדובר בצילומי סרט קולנוע, הקהל כלל אף שוטרים שלא שיערו בדעתם שהנחיתה לא הייתה חוקית ומאושרת. רק לאחר שעתיים, בהן שוחח רוסט עם ההמון ואף חילק חתימות, נעצר לחקירה משטרתית. לדבריו פעולתו נעשתה למען השלום והוא אף ביקש לשוחח עם גורבצ'וב. כתב "הארץ" באותה תקופה, דניאל דגן כתב כי "מתיאס רוסט הוכיח לעולם שגבולות הם דבר מלאכותי, שבני האדם קרובים זה לזה ושאפשר גם אחרת"[1].

משפטו של רוסט נפתח ב-2 בספטמבר, הוא נדון לארבע שנים במחנה לעבודות פרך בגין חוליגניות ומעבר על חוקי התעופה, אולם העונש לא הוצא לפועל. רוסט שהה בבית המעצר שליד כלא לפורטובו, והיחס כלפיו היה תקין. התקופה הייתה תקופת הגלסנוסט וההתקרבות בין ברית המועצות למערב. חודשיים לאחר המשפט חתמו מיכאיל גורבצ'וב ורונלד רייגן על הסכם פירוק נשק גרעיני לטווח בינוני ובאוגוסט 1988 שוחרר רוסט כצעד של רצון טוב.

לאחר חזרתו לגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתיאס רוסט, 2012

רוסט שב לגרמניה ב-3 באוגוסט ולא הופיע בפני העיתונאים שציפו לו. משפחתו מכרה את סיפורו בלעדית לשבועון "שטרן" תמורת 100,000 מרק.

המשך חייו היה רצוף הסתבכויות. ב-1989, כאשר עבד בבית חולים במסגרת שירות אזרחי, דקר אחות שעבדה איתו וסרבה לחיזוריו ופצע אותה קשה. רוסט נידון לשנתיים וחצי מאסר, מתוכן ריצה בפועל 15 חודשים. הוא המיר דתו להינדואיזם ונשא לאשה בת לסוחר הודי. ב-2001 הורשע בגניבה. ב-2007 התפרסם כשחקן פוקר מקצועי[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעל גרינפטר, הצעיר שהביך את ברה"מ הגדולה, באתר הארץ, 28 במאי 2012
  2. ^ ידיעה בדר שפיגל (בגרמנית)