מתי מגד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

מתי מגד (1 במאי 1923 - 16 בנובמבר 2003) היה סופר עברי מאנשי הפלמ"ח. עורך ספר הפלמ"ח (1955), בשיתוף פעולה עם זרובבל גלעד. היה מורה בקיבוץ גבעת חיים, לימד בסמינר אורנים, ובאוניברסיטת חיפה בה היה ראש החוג לספרות, ודיקן הפקולטה למדעי הרוח.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגד נולד בפולין ועלה ארצה עם משפחתו בגיל שלוש. המשפחה התגוררה ברעננה ושם אביו ניהל את בית הספר. הוא למד בבית הספר המחוזי בגבעת השלושה ואחר כך בגמנסיה הרצליה. לאחר לימודיו הצטרף לגרעין הכשרה של השומר הצעיר בקיבוץ משמר העמק, והתגייס לפלמ"ח‏[1]

חיבר כמה רומנים, הידועים שבהם: המגדל הלבן והיום הקצר של דני.

בנוסף לכתיבתו שעסקה בנושאים האופייניים לדור הפלמ"ח, עסק גם בחקר הספרות. בשנת 1972 ערך את האנתולוגיה לספרות צעירה "ביכורי עטים", בה נתפרסמו לראשונה כותבים כויקי שירן, חזי לסקלי, דן הורוביץ, אריה קרישק , חנן עזרן ואחרים. כמו כן, תרגם מספר מחזות.

בשנת 1980 חיבר ספר על הזוהר: האור הנחשך, ערכים אסתטיים בספר הזהר (בהוצאת ספרית פועלים), אותו הקדיש למורו ורבו גרשם שלום.

את שנותיו האחרונות שהה בניו יורק, שם נפטר.

א"ב יהושע, מידידיו, ביסס את הדמות הראשית ברומן שלו גירושים מאוחרים על דמותו של מגד.

אחיו הוא הסופר אהרן מגד.

מגד היה נשוי לציירת חנה מגד ולהם שלושה ילדים: אלעד, סמדר, ואמתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1] אתר הספרייה


P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.