מתכות מעבר עמידות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גביש ביסמוט

מתכות מעבר עמידות (Poor metal או Post-transition metals) הן יסודות מתכתיים. בטבלה המחזורית, הם נמצאים בעמודות 13-15 או 12-15 בין מתכות המעבר למתכות למחצה. יש להם אלקטרושליליות נמוכה יותר מלמתכות מעבר, אך פחות מלמתכות אלקליות ולמתכות אלקליות עפרוריות. מתכות מעבר העמידות כוללות את היסודות: אינדיום, אלומיניום, בדיל, ביסמוט, גליום, עופרת ותליום. למתכות המעבר העמידות יש עוד 4 יסודות חדשים שהוכנו במעבדה: אונונטריום, פלרוביום, אונונפנטיום וליברמוריום. שיוך מתכות לקבוצה זו תלוי בהגדרת קבוצת מתכות המעבר: עד שנות ה-50 רוב ספרי הכימיה לא שייכו את מתכות העמודה ה-11 (מתכות המטבע) נחושת, כסף וזהב כמתכות מעבר וכיום ברוב הספרים הן נחשבות מתכות מעבר ולא מתכות מעבר עמידות. לגבי מתכות העמודה ה12: אבץ, קדמיום וכספית ניתן למצוא הגדרות סותרות בספרים שונים כשבערך מחצית הספרים מגדירים את הקבוצה כמתכות מעבר והמחצית האחרת (הכוללת את הספר Advenced Inorganic Chemistry של F. A. Cotton ו G. Wilkinson הנחשב לטקסט הסטנדרטי באוניברסיטאות אמריקניות ואחרות) כמתכות מעבר עמידות בשל העובדה שקליפה d שלהם מלאה והקישור הכימי הוא על ידי אלקטרוני s. אי אחידות בהגדרת קבוצה 12 נמצאת אפילו בין פרקים שונים באותם ספרים‏[1]. הסיבה להכללת יסודות העמודה ה12 כמתכות מעבר (וכפועל יוצא - החסרתן מרשימת מתכות המעבר העמידות) בכמה ספרים היא פישוט הטבלה המחזורית המוצגת לסטודנטים כך שהעמודה מוצגת כחלק מגוש d.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The place of zinc, cadmium, and mercury in the periodic table." Journal of chemical education 80, no. 8 (2003): 952.