מתקפת הטרור בנורבגיה (2011)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ענן עשן, כ-30 דקות לאחר הפיצוץ באוסלו
מפת הפיצוץ באוסלו
הבניין האדום: בניין ממשלת נורבגיה
הסימון הכתום: מיקום שרידי רכב שלא הכיל חומרי נפץ
הסימון הכחול-סגול: משרד הנפט הנורבגי
הרס במרכז קניות במרכז אוסלו, כ-300 מטר ממוקד הפיצוץ
זכוכיות מפוזרות ברחובות המובילים למתחם הממשלה באוסלו, 22 ביולי 2011

מתקפת הטרור בנורבגיה כללה שני פיגועים שנערכו בנורבגיה ביום שישי, 22 ביולי 2011. הפיגוע הראשון היה פיצוץ מכונית תופת ברובע הממשלה (Regjeringskvartalet) בעיר הבירה אוסלו בשעה 15:26, בסמוך למשרדו של ראש הממשלה ינס סטולטנברג, שלא שהה במקום‏[1]. מהפיצוץ נהרגו 8 בני אדם ונגרם נזק רב למבנים. כשעה וחצי לאחר מכן, בוצע פיגוע ירי על ידי אנדרס ברינג ברייוויק, נורבגי בן 32, שהרג 69 נערים ופצע עשרות במחנה קיץ של מפלגת העבודה הנורבגית (מפלגת השלטון), באי אוּטֶיָה (Utøya; מיקום על גבי מפה) שבקרבת אוסלו‏[2]. זו מתקפת הטרור הראשונה בתולדות נורבגיה המודרנית.‏

מהלך האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיצוץ מחוץ למשרד ראש ממשלת נורבגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום רכב התופת, סמוך לכניסה הראשית של קריית הממשלה (גוש H), גוש R4 מאכלס את משרד הנפט והאנרגיה ומשרד העבודה והמסחר הנורבגי. גוש S: משרד הבריאות

בקריית הממשלה שוכנים משרד ראש הממשלה, משרד האוצר הנורבגי, משרד המשטרה והמשפטים, ומשרדי ממשל נוספים. פיצוץ מכונית התופת גרם למותם של 8 בני אדם, פציעתם של אחרים ולנזק רב למבנים. כל חלונות בנייני הממשל ברובע התנפצו לרסיסים מעוצמת הפיצוץ. הרחובות המובילים לרובע הוצפו בשברי זכוכית וענן עשן לבן היתמר במשך זמן רב מעל הרובע כתוצאה מהשרפה שהתמשכה בבניין משרד הנפט הנורבגי. מיד לאחר הפיצוץ סגרה משטרת נורבגיה את הרחוב וחיפשה אחר התקני נפץ נוספים, ונאסר על אזרחים להגיע למרכז אוסלו. בנייני ערוץ הטלוויזיה TV2 פונו לאחר שהתגלה חפץ חשוד.

הטבח באי אוטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשעתיים לאחר פיצוץ מכונית התופת, הגיע אנדרס ברינג ברייוויק - נורבגי תושב אוסלו, כשהוא מחופש לקצין משטרה, אל האי אוטיה, שבו נערך מחנה קיץ לנוער ולצעירים של ליגת העובדים הצעירים של מפלגת השלטון, ופתח באש על הנוכחים. 69 נהרגו, ועשרות נפצעו, רובם נערים. היורה הגיע אל האי בסירה מאוסלו, כשהוא חמוש ברובה בעל כוונת טלסקופית ובאקדח מסוג גלוק, ועטוי אפוד מגן. כאשר הגיעו דיווחים ראשוניים על היריות נשלחה יחידה ללוחמה בטרור אל האי והחשוד נעצר, אולם שאלות קשות עלו לגבי משך הזמן הארוך שנדרש עד שהגיעה היחידה אל האי ועצרה את היורה. יחידה נוספת שהגיעה אל האי ביצעה בדיקה לשם איתור או ניטרול פצצות נוספות.

במסיבת עיתונאים שכינס ראש ממשלת נורבגיה, ינס סטולטנברג, הוא הצהיר כי "אנחנו נמצא את האשמים והאחראים לכך" וכי "אף אחד לא יפוצץ אותנו בשקט. אף אחד לא יירה בנו בשקט. אף אחד לעולם לא יפחיד אותנו מלהיות נורבגיה".

לאחר מעצרו של ברייוויק הודיע ראש המשטרה הלאומית, סווינונג ספונהיים, כי ברייוויק הוא שאחראי גם לפיצוץ מכונית התופת שבוצע מוקדם יותר באותו היום. מלכתחילה הניחה המשטרה כי לאירוע באוטיה היה קשר לפיגוע במרכז הבירה, מכיוון שראש הממשלה סטולטנברג היה צפוי להגיע אל מחנה הקיץ ביום שלמחרת, ומהלך האירועים תאם את ההשערה כי סטולטנברג היה בין מטרותיו של המחבל.

אנדרס ברינג ברייוויק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אנדרס ברינג בריוויק

באי אוטיה נלכד אנדרס ברינג ברייוויק, איש ימין קיצוני‏[3] תושב אוסלו בן 32 המוכר למשטרת אוסלו. השוטרים גילו כי הוא שהה באוסלו בעת הפיצוץ ולאחר מכן נסע לאי אוטיה, שם ירה במשתתפי מחנה הקיץ לנוער של מפלגת העבודה הנורבגית (Arbeiderpartiet), בעודו מחופש לקצין משטרה. הוא נעצר שם, והמשטרה קישרה אותו גם לפיצוץ שאירע שעתיים קודם לכן במתחם הממשלה. ברייוויק התחנך בבית הספר למסחר של אוסלו (Oslo Handelsgymnasium), ידידיו תיארו אותו כשמרן לאומני ונציג המשטרה הנורבגית שטיפל בנושא - תת-ניצב רוג'ר אנדרסן, כינה אותו כ"פונדמנטליסט נוצרי".

בצעירותו היה חבר המפלגה הפרוגרסיבית (FrP), המפלגה השמרנית הגדולה בנורבגיה והיה חבר באגף הצעירים של המפלגה, ה-FpU. לדברי אוֹבֶה ואנֶבּוֹ, מנהיג אגף הצעירים של המפלגה הפרוגרסיבית, בתחילת שנות ה-2000 ברייוויק עוד היה פעיל במפלגה אך ככל שהלכו והקצינו השקפותיו הוא עזב את המפלגה.

הוא היה מנהל חברת Breivik Geofarm, והביע את אהדתו לווינסטון צ'רצ'יל ולמקס מאנוס, ממנהיגי תנועת המחתרת הנורבגית שנאבק בשלטון גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא גם העריץ את הפוליטקאי ההולנדי חירט וילדרס, שאותו תיאר כמנהיג של המפלגה היחידה של השמרנים. הוא גם מתאר עצמו כפרו-הומוסקסואלים ופרו-ישראל. ברייוויק רשם שהכרחי להילחם למען אירופה נוצרית-יהודית, הביע התנגדות לאנטישמיות והתנגדות לג'יהאד העולמי. הוא טוען שישראל היא קורבן של האשמות חסרות שחר ומתנגד לאלו הטוענים כי ישראל היא מדינה גזענית.

ברייוויק היה פעיל באינטרנט ובפורומים שונים בספטמבר 2009 וביוני 2010, בהם שטח את השקפותיו הקיצוניות. ברייוויק הפגין בכתביו את הקירבה בדעותיו למחנה הימין הנוצרי הקיצוני, אף על פי שלא השתייך לאף ארגון שכזה. כמו כן הפגין בכתביו את שנאתו למוסלמים ואת תמיכתו בישראל אשר לטענתו נמצאת במלחמה נגד הג'יהאד המוסלמי ולא נגד הגזע הערבי כפי שרבים סבורים בנורבגיה.‏[4]

ברייוויק החזיק ברשותו גלוק 17, נשק אוטומטי ורובה ציד הרשומים על שמו. הוא ניהל חוות גידול ירקות, עובדה אשר אפשרה לו לרכוש בחודש מאי כ-6 טון דשן לשם הרכבת הפצצה ברכב התופת שפוצץ באוסלו.

פרט לעבירות תנועה ברייוויק לא היה בעל עבר פלילי, הוא התגורר בדירה בבניין בן ארבע קומות במערב אוסלו ובחודש יוני עבר לכפר רנה, באמוט, מחוז הדמארק, 140 ק"מ מצפון מזרח לאוסלו.

לאחר מעצרו נחקר על ידי המשטרה והועבר לתחנת המשטרה באוסלו‏[5] בחקירתו הודה באחריות לפיגוע באוסלו והצהיר כי פעל לבדו. המשטרה עצרה 6 חשודים שסייעו לו, אך הם שוחררו לאחר שלא נמצא קשר בינם לרוצח.

ביום המתקפה, הוא פרסם את המניפסט 2083: הכרזת העצמאות האירופית, תחת השם הבדוי אנדרו ברוויק, הוא זיהה עצמו כאנטי רב-תרבותי, ורואה באיחוד האירופי כאירו-ערביה, ששואפת לגרום להתאסלמות האוכלוסייה האירופית.

אנדרס ברייוויק נמצא בבידוד מוחלט בתא המעצר בכלא אליה סמוך לאוסלו, שבתקופת מלחמת העולם השנייה שימש כמתקן כליאה נאצי של הגסטאפו. שלב שמיעת העדויות במשפטו של ברוויק החל ב-15 באפריל 2012. הוא נידון ל-21 שנות מאסר בפועל, עונש המאסר הכבד ביותר בנורבגיה.

נטילת אחריות מזויפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות לביטחון לאומי של נורבגיה (Nasjonal sikkerhetsmyndighet) בשיתוף עם שירות הביטחון של משטרת נורבגיה (PST) הודיעו כי הארגון סייעני הג'יהאד העולמי (أنصار الجهاد العالمي) נטל אחריות למתקפה. לאחר בירור קצר, הודו רשויות הביטחון בנורבגיה כי הודעת האחריות על הפיגוע לא נכתבה על ידי הארגון עצמו וכי סייעני הג'יהאד העולמי לא נטלו כל אחריות למתקפה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]