מת'יו בריידי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מת'יו ב. בריידיאנגלית: Mathew B. Brady;‏ 1822 - 15 בינואר 1896) היה צלם עיתונות אמריקאי. נודע במיוחד בצילומיו ממלחמת האזרחים בארצות הברית ודיוקנאות אישים בני התקופה. נחשב ל"אבי צילום העיתונות"‏[1].

תולדות חייו עד מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריידי נולד לזוג מהגרים מאירלנד במדינת ניו יורק ועבר לעיר ניו יורק כשהיה בן 16. בין 1841 ל-1844 למד צילום אצל צלם הדאגרוטיפ סמואל מורס. הוא התמקד בצילום ידוענים ופוליטיקאים וב-1849 פתח סטודיו בוושינגטון הבירה בו צולמו והוצגו דיוקנאות דאגרוטיפ שצילם. עם המצאת שיטת האמברוטייפ היה בריידי מראשוני הצלמים בשיטה. ב-1851 נישא לג'ולייט הנדי.

ב-1850 הפיק את אלבום הגלריה שכלל צילומי אמריקאים מפורסמים, בהם דיוקנו של נשיאה השביעי של ארצות הברית, אנדרו ג'קסון (בריידי צילם 18 מתוך 19 נשיאי ארצות הברית מג'ון קווינסי אדמס ועד ויליאם מקינלי, למעט הנשיא התשיעי, ויליאם הנרי הריסון). ב-1856 ביצע צעד חלוצי בתחום הפרסום. מודעה לפרסום הסטודיו שלו, שהציב בעיתון ניו יורק הרלד התייחדה בשימוש בגופן (פונט, סוג וגודל אות) שונה משאר הכיתוב בעמוד ושאר המודעות, וזאת בניגוד למודעות עד אז שהודפסו כולן באותה אות כמו שאר המלל בדף.‏[2]

ב-1859 הוצגה בארצות הברית שיטת הקארט דה ויזיט (שיטת צילום של פורטרטים מיניאטוריים שהודפסו על גבי גלויות קטנות ככרטיס ביקור) שפיתח אנדרה אדולף אז'ן דיסדרי בצרפת. בריידי אימץ את השיטה והגלויות הקטנות הפכו פופולריות ביותר.

מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריידי מיד לאחר קרב בול ראן הראשון

תפקידו ההיסטורי של בריידי היה בהחלטתו לתעד את אירועי המלחמה ישירות מקו החזית תוך שימוש בשיטת הקולודיון. הוא לקח עמו צוות גדול של עוזרים שיצאו אל החזית במספר צוותים, לכל צוות סיפק בריידי קרון חדר חושך על חשבונו לצורך פיתוח בשדה. כמה מהצלמים שהעסיק הפכו לשמות נודעים בתחום (בהם אלכסנדר גרדנר). למרות הסיכון הפיזי והכלכלי והקשיים הטכניים דבק בריידי במשימה והביא צילומים ייחודיים. הראשון שבהם היה תיעוד קרב בול ראן הראשון, בו כמעט ונפגע מירי אויב. בנוסף לתיעוד בצילום ערך בריידי רשימות מפורטות ותיעד ברשימותיו את התפתחות הקרבות. מאוחר יותר נעזרו היסטוריונים ברשימותיו ובצילומיו לשחזור הקרבות. במרוצת המלחמה הפך בריידי יותר למתאם ומארגן מאשר צלם בעצמו וזאת בשל התדרדרות כושר הראייה שלו. הוא נשאר בוושינגטון, דאג לצוותיו, קיבל מהם חומר ודאג לפרסומו בעיתונים.

באוקטובר 1862 הציג בוושינגטון תערוכת צילומים בשם "קרב אנטיאטם", התערוכה כללה תמונות רבות של גופות חיילים הרוגים באופן שהציג לראשונה באופן ריאליסטי ובוטה את אימי המלחמה לאזרחים בעורף.

במהלך המלחמה יצר הסטודיו של בריידי למעלה מ-10,000 לוחות נגטיב. הוא הוציא מכיסו למעלה מ-100,000 דולר. עם סוף המלחמה לא הייתה כל דרישה לצילומים. הציבור לא חפץ לרכוש תמונות מהמלחמה וממשלת ארצות הברית סירבה אף היא לרכוש את האוסף, אף על פי שהקונגרס העניק לבארדי מענק בסף 25,000 דולר ב-1875, הוא נותר שקוע בחובות. הוא הפך כמעט לעיוור, נאלץ למכור את הסטודיו ולאחר מות אשתו ב-1887 נותר בודד וחסר-כל. הוא נפטר מסיבוכים של תאונת דרכים בה נפגע, בבית חולים למעוטי יכולת.

"משען בריידי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"משען בריידי"

אחת הבעיות שניצבו בפני המצטלמים לצילומי פורטרט בעידן ראשית הצילום הייתה הצורך לעמוד במשך מספר דקות ללא תזוזה, עקב זמן החשיפה הארוך שנדרש. המצולמים ביקשו להראות בתנוחה טבעית ועם זאת להשען על רהיט לא-מורגש.

כמענה לצורך זה המציא בריידי את "משען בריידי", רהיט מתכוונן ויציב היכול לשמש הן ככיסא והן כמשען מוגבה, ושניתן להסוותו בקלות ובמהירות.

מצילומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Panzer, Mary (1997). Mathew Brady and the Image of History. Washington, D.C.: Smithsonian Books. ISBN 1-58834-143-7
  • Horan, James D. Mathew Brady: Historian With a Camera. New York: Random House. ISBN 0517001047

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Horan, James D. (1988-12-12). Mathew Brady: Historian With a Camera. New York: Random House. ISBN 0517001047.
  2. ^ לוח זמנים של התפתחות הפרסום באמריקה