מת מצווה
מת מצווה על פי ההלכה הוא אדם שמת ואין מי שמופקד על קבורתו. כל הנתקל במת מצווה חייב לקוברו, גם אם כתוצאה מכך ייגרם לו הפסד[1] או יתבטל ממצווה חשובה (אפילו כזו שדינה כרת, כגון קרבן פסח). קבורתו נחשבת לחובה משום כבוד הבריות[2]. גם נזיר וכהן גדול שאסור להם להיטמא למתים (ואפילו לאביו ואמו), מצווים להתעסק בקבורת מת מצווה. אחת מהתקנות המיוחסות ליהושע בן נון היא ש"מת מצווה קונה מקומו"[3]. כלומר, ניתן לקבור אותו במקום בו הוא נמצא, גם אם זהו שטח פרטי.
היתר טומאה לכוהנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחלקו הראשונים בעניין היתר זה, האם טומאת כוהנים ונזירים הותרה למת מצוה, או שמא היא רק דחויה למת מצוה. רש"י הבין שטומאת מת מצוה הותרה ולא דחויה, שמעולם לא נאמר איסור טומאה לכוהנים לגבי מת מצוה, "דמעיקרא כשנכתב לא תעשה דטומאה לא על מת מצוה, נכתב כשם שלא נכתב על הקרובים".[4] אולם, התוספות נחלקו עליו בזה, וכתבו בפשטות שאיסור טומאה נאמר לגבי כל מת שאינו קרוב לכהן, ומכל מקום האיסור נדחה מפני כבוד הבריות, ודומה למה שבדרך כלל עשה דוחה לא תעשה.[5]
מת מצוה קנה מקומו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור, יש לקבור מת מצווה במקום בו נמצא[6]. החזון אי"ש[7] חקר האם יש רשות לקבור אותו במקום בו נמצא, או שזו חובה. המנהג הוא להוליך את המת למקום אחר ולקבור אותו שם. מהרש"ל נימק זאת בחשש שאם ייקבר הנפטר בשדה הוא עלול לבוא לידי זלזול על ידי אנשים שיוציאו אותו מקברו.[8]
המונח בהשאלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהשאלה מקובל להשתמש במונח "מת מצווה" לתיאור נושאים תורניים שונים שכמעט ואין עוסקים בהם, כדוגמת לימוד מסכתות מסוימות (בעיקר מסדר קודשים וסדר טהרות), או קיום מצוות לא שכיחות, כדוגמת פדיון פטר חמור או ראשית הגז.
אהוב לך את המצווה הדומה למת, מצווה שאין לה עוסקים. כאשר תראה מצווה בזויה שאין לה עוסקים, כגון שתראה שבני עירך לומדים סדר מועד וסדר נזיקין, ואתה תלמוד סדר קדשים. ואם תראה שאינם [צ"ל: שהם] חוששים ללמוד מועד קטן ומי שמתו מוטל לפניו, אתה תלמדם ותקבל שכר גדול כנגד כולם. כי הם דוגמת מת מצווה, אותם מסכתות ואותם הלכות שבני אדם אין רגילים בהם.
— ספר חסידים, סימן א, עמ' 2
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מת מצווה באתר "אספקלריה"
- מת מצווה באתר "מחלקי המים"
- הרב יהודה זולדן, השפלה והסתכנות למען קבורת לוחמים
- הרב יהודה זולדן, טומאת כהן והעברת קברים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על פי שפתי כהן לשולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנ"ז, סעיף א' ס"ק ג' גם למצווה עוברת אין חיוב להוציא יותר מחומש ממונו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ', עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ', עמוד ב' - דף פ"א, עמוד א': "תנו רבנן: עשרה תנאין התנה יהושע... ומת מצווה קונה מקומו".
- ^ רש"י, מסכת ברכות, דף כ', עמוד א', ד"ה שב ואל תעשה שאני
- ^ תוספות, מסכת ברכות, דף כ', עמוד א', ד"ה שב ואל תעשה שאני
- ^ ראו שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שס"ד, סעיף ג'
- ^ יורה דעה סימן רט ס"ק יב
- ^ ש"ך על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שס"ד, סעיף ג', ס"ק י
.jpg){kind=small}