הפועל נוף הגליל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מ.כ. נצרת עילית)
הפועל נוף הגליל
מידע כללי
שם מלא מועדון כדורגל הפועל נוף הגליל
תאריך ייסוד 1958: בתור "הפועל קריית נצרת"[1]
אצטדיון אצטדיון גרין, נוף הגליל
(תכולה: 5,200)
יו"ר רוני ליקוורניק
מנכ"ל גיל ברעם
מאמן מוטי איוניר
ליגה הליגה הלאומית בכדורגל
https://hapoelnh.co.il
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

הפועל נוף הגליל היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר נוף הגליל, אשר משחקת בליגה הלאומית. הקבוצה נוסדה בשנת 1958, ועד שנת 2019, לפני שינוי שם העיר, נקראה הפועל נצרת עילית[2]. צבעי המועדון הם אדום, לבן, כחול ושחור, ומגרשה הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון גרין השוכן בדרום העיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה נוסדה לראשונה בשנת 1958 בשם הפועל קרית־נצרת[3], על שם היישוב היהודי שהוקם שנה קודם לכן (לאחר מכן הפכה ל"נצרת עלית", ובגלגולה הנוכחי היא "נוף הגליל"), כאשר מנחם אריאב, מוותיקי העיר שעלה לישראל מרומניה, והיה אז אחד מחברי מועצת הפועלים בעיר, אהב כדורגל והחליט להביא את הספורט הפופולרי לעירו. במשך 13 שנים התמודדה הקבוצה בליגה ג'. בסיום עונת 1971–1972 (עם המאמן דוד שטרנפלד) העפיל המועדון לראשונה לליגה ב'[4]. המועדון שינה את שמו ל"הפועל נצרת עילית", עם שינוי שמה של העיר לנצרת עילית בשנת 1973. בעונת 1974/1975 סיים המועדון במקום הראשון בליגה ב', אך בגלל ארגון מחדש של הליגה עלה לליגה א' רק שנה לאחר מכן[5]. שנתיים לאחר מכן חזרה הקבוצה שוב לליגה ב'. בעונות שלאחר מכן הצליחה הקבוצה לטפס במעלה הליגות עד שבסיום עונת 1978/1979 עלתה מליגה א' לליגה הארצית (ליגת המשנה) לראשונה בתולדותיה. בליגת המשנה שיחקה הקבוצה עד שבסיום עונת 1983/1984 ירדה שוב לליגה השלישית. בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 הקבוצה התנדנדה בין הליגה השלישית לרביעית וניסתה להעפיל לליגות הגבוהות יותר, ללא הצלחה. כמו כן התנתקה הקבוצה ממרכז הפועל ושינתה את שמה ל"מועדון כדורגל נצרת עילית".

בסיום עונת 2000/2001 הצליחה הקבוצה לחזור לליגה הארצית, הליגה השלישית בחשיבותה. הקבוצה החלה להתבסס כלכלית כאשר רכש אותה איש העסקים אבשלום נוריאל. בסיום עונת 2001/2002 תחת שרביטו של המאמן ירון הוכנבוים הקבוצה עלתה בצוותא עם עירוני קריית שמונה לליגה הלאומית. השלד של עונת העלייה המשיך גם בעונת 2002/2003 בליגה הלאומית והקבוצה סיימה במקום הרביעי בליגה. בתום המחזור האחרון של עונת 2003/2004 הבטיחה הקבוצה את המקום השני בטבלה והעפילה לליגת העל לראשונה בתולדותיה, כשבשורותיה משחקים חיים בנון, יואב זיו וז'וזה דוארטה שהגיע מהפועל באר שבע במהלך העונה[6].

בעונתה הראשונה בליגה הבכירה התמנה למאמן הקבוצה מוטי איוניר. איוניר המשיך להתבסס על הסגל שבנה הוכנבוים והוסיף רכש משמעותי שחיזק את הקבוצה דוגמת הקשר גיז'רמו ישראלביץ'. את עונת 2004/2005, עונתה השנייה בליגה העל, סיימה הקבוצה במקום החמישי המפתיע, שיא מועדון. לקראת עונת 2005/2006 איבדה הקבוצה את זיו ואת דוארטה שעזבו והסתבכה במורד הטבלה. את העונה סיימה הקבוצה במקום ה-11 ונשרה לליגה הלאומית לאחר שסיימה עם יחס שערים נחות מהפועל כפר סבא שנשארה בליגת העל. באותה עונה אוחדה מחלקת הנוער של הקבוצה עם מחלקת הנוער של מועדון כדורגל עמק יזרעאל, ומאז היא נקראה "הפועל נצרת עילית/עמק יזרעאל".

בעונת 2007/2008 עזב הבעלים אבשלום נוריאל, שהעפיל עם הקבוצה מליגה א' עד לליגת העל, ובמקומו מונתה הנהלה חדשה. תקציבה של הקבוצה קוצץ, ובסיום העונה היא ירדה לליגה הארצית, לאחר שסיימה במקום האחרון. בעונת 2008/2009 מונה דני גולן למאמן הקבוצה, והצליח להוביל אותה בחזרה לליגה הלאומית לאחר שהקבוצה סיימה במקום השישי. בעונת 2009/2010 סיימה הקבוצה במקום השישי בליגה הלאומית, אף על פי שלאורך רוב העונה דורגה בין שלוש הראשונות. במהלך העונה עזב המאמן גולן. בשנת 2010 התרחשה טרגדיה במועדון, כאשר מנהל המשק, מייסטר סיימון, התמוטט ומת במשרדו באצטדיון גרין. בשנת 2011 נכנסה הקבוצה להליכי פירוק והורדו תשע נקודות ממאזנה בטבלה, אך היא הצליחה להינצל מירידה לליגה א' בתום עונת 2010/2011 לאחר שסיימה במקום ה-11 בטבלה. בעונת 2011/2012 הורדה נקודה ממאזנה, והיא שוב ניצלה מירידה לליגה א' במחזורי הסיום, לאחר שסיימה במקום ה-12 בטבלה.

בעונת 2012/2013 הקבוצה כמעט וחזרה לליגה העל אך לבסוף סיימה במקום השלישי ונשארה לעוד עונה בליגה הלאומית. בעונת 2013/2014 סיימה הקבוצה במקום השמיני בליגה הלאומית. בעונת 2014/2015 סיימה במקום ה-14, ונשארה בליגה הלאומית לאחר שגברה במשחקי המבחן על עירוני נשר מליגה א'. בעונת 2015/2016 מונו רפי בוסקילה ושמעון הדרי למאמני הקבוצה ויחד הצליחו להשאיר את הקבוצה בליגה, כשהיא סיימה במקום ה-12. בשנת 2016 פוטר בוסקילה, ובמקומו מונה עידן בר-און שאימן בעברו את מחלקת הנוער של הקבוצה. בחודש דצמבר של אותה עונה התפטר בר-און מאימון הקבוצה, ובמקומו מונה יוסי זוזוט.

את עונת 2016/2017 סיימה הקבוצה את הליגה במקום ה-14, ובמשחקי המבחן מול מ.ס. כפר קאסם מליגה א' היא ניצחה בסיכום שני המשחקים ונשארה עונה נוספת בליגה הלאומית. בתום העונה סיים זוזוט את דרכו במועדון, וב-4 ביוני מונה ירון הוכנבוים לקדנציה שלישית במועדון. בעונת 2017/2018 העפילה הקבוצה לפלייאוף העליון, וסיימה את העונה במקום השביעי בליגה הלאומית.

בעונת 2018/2019 התמודדה הקבוצה על העלייה לליגת העל עד המחזור האחרון, אך לבסוף סיימה במקום השלישי בליגה בלבד והחמיצה הזדמנות להעפיל לליגת העל.

ב-4 ביולי 2019, בעקבות שינוי שם העיר מנצרת עילית לנוף הגליל, עברה הקבוצה מיתוג מחדש ושמה שונה להפועל נוף הגליל[2].

בעונת 2019/2020 הקבוצה סיימה את הליגה בפליאוף התחתון במקום ה-11. בעונת 2020/2021 בליגה הלאומית זכתה הקבוצה בפעם הראשונה בתולדותיה בגביע הטוטו של הליגה הלאומית.

ב-30 באפריל 2021, סיימה נוף הגליל את משחקה נגד בית"ר תל אביב בת ים בתוצאת תיקו 3-3 בביתה במסגרת המחזור ה-34 בליגה הלאומית, והבטיחה את חזרתה לליגה הבכירה עם תום העונה, אחרי היעדרות של 15 שנים[7], ושיחקה בליגת העל בעונת 2021/2022. ב-5 בינואר 2022, באמצע העונה, פוטר מאמן הקבוצה ירון הוכנבוים, לאחר רצף של תשעה משחקים ללא ניצחון, כאשר הקבוצה מתחת לקו האדום. במקומו, מונה שי ברדה. שינוי המאמנים לא צלח ובסיום העונה ירדה הקבוצה בחזרה לליגה הלאומית. ברדה סיים את תפקידו בסיום העונה. ב-25 במאי מונה שלומי דורה למאמן הקבוצה לקראת עונת 2022/2023 בלאומית, אולם פוטר כחמישה מחזורים לאחר פתיחת עונה חלשה. ב-19 בספטמבר מונה ירון הוכנבוים למאמן הקבוצה, והחל את הקדנציה השביעית שלו במועדון, אולם הוא פוטר ב-5 בינואר 2023 בעקבות חוסר הצלחתה של הקבוצה, ובמקומו מונה עוזרו גיא דיין באופן זמני למאמן. ב-30 בינואר 2023 מונה מוטי איוניר למאמן הקבוצה בפעם השנייה בקריירה שלו, כאשר הקדנציה הקודמת הייתה בתקופת הקבוצה כנצרת עילית 20 שנים מוקדם יותר.

הקבוצה שכבר סומנה בעיני רבים כמועמדת ודאית לירידה לליגה א' נחלה הצלחה משמעותית במשחקי הפלייאוף התחתון, כולל ניצחון 3-0 נגד הפועל עפולה במחזור הסיום של הפלייאוף התחתון, מה שהקנה לקבוצה את המקום ה 14 המוביל למבחנים, שם גברה על נציגת ליגה א' הפועל כפר שלם 0–2 ובכך הבטיחה את השתתפותה בליגה הלאומית לעונה נוספת.

אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון גרין, 2020
ערך מורחב – אצטדיון גרין

בשנותיה הראשונות, שיחקה הקבוצה במגרש מע"צ שהיה נטול יציעים מסודרים עד שבשנת 1965 עברה הקבוצה לשחק ב"אצטדיון ג'ורג' מיני" על שמו של ג'ורג' מיני, יושב ראש האיגודים המקצועיים בארצות הברית, שגייס כספים ורתם ספונסרים וכאות הוקרה האצטדיון נקרא על שמו. בשנת 2004, שופץ והורחב האצטדיון בעזרת תרומת משפחת גרין, משפחה יהודית מארצות הברית שתומכת כלכלית בעיר בשיפוץ בתי ספר, בניית מתנ"ס ועוד, ומאז הוא נקרא אצטדיון גרין על שמם. האצטדיון כולל מקלחות, חדרי הלבשה מרווחים, חדר שופטים, משרדים, מכבסה ומחסנים.

לקראת עונת 2017/2018 שופץ האצטדיון בשנית וזאת לאחר שכר הדשא והיציעים היו ברמה נמוכה מאוד ולא אפשרו לקיים משחקים באצטדיון.

במאי 2019 החל באצטדיון סבב שיפוצים נוסף במטרה להרחיבו ולשדרגו אף לדרישות האירוח של ליגת העל על ידי תוספת יציע נוסף מצפון לכ-1,100 צופים ושדרוג היציע המערבי בחדרי הלבשה חדשים, מזנונים, שירותים לקהל, יציע כבוד, עמדת שידור חדשה ועוד וכן תאורת זרקורים חדשה. מלבד זאת יוכשר לצידו מגרש סינתטי לאימונים ולמשחקי קבוצות הנוער. השיפוץ שעלותו הייתה כ-35 מיליון שקלים הסתיים ביולי 2020

סמל המועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחלקת הנוער של הפועל נוף הגליל משחקים למעלה מ-1,000 שחקנים מנוף הגליל, מעמק יזרעאל ומהסביבה. בין השחקנים הבולטים שגדלו במחלקת הנוער של הקבוצה ניתן למנות את איתי שכטר, בן תורג'מן, יניב כהן ודודו אוואט. קבוצת נערים ב' של המועדון זכתה בשתי אליפויות, בשנת 2006 ובשנת 2016. בעונת 2018–2019 עלתה קבוצת הנוער של נוף הגליל לליגה הבכירה. בעונת 2019–2020 הקבוצה סיימה במקום ה-15 ולא נשרה לליגת המשנה עקב נגיף הקורונה.

שחקני עבר בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלו מאמני הפועל נוף הגליל (נצרת עילית) מאז תחילת שנות ה-2000, ועלייתה ללאומית:

שם שנים הערות
ירון הוכנבוים 1999–2003 עלייה לליגה הלאומית (2002)
מוטי איוניר 2003–2006 עליה לליגת העל (2004)
ירידה לליגה הלאומית (2006)
ירון הוכנבוים 2006–2007
עופר מזרחי 2007–2008 ירידה לליגה הארצית (2008)
דני גולן 2008–2009 עלייה לליגה הלאומית (2009)
אלדד שביט 2009–2010
אלי מלדסי 2010–2011
דני גולן 2011–2013
אלדד שביט 2013–2014
עופר טלקר 2014–2015
רפי בוסקילה 2015–2016
עופר טלקר 2016
עידן בר-און 2016–2017
יוסי זוזוט 2017
ירון הוכנבוים 2017–2019
איתי מרדכי 2019–2020
ירון הוכנבוים 2020–2022 זכייה בגביע הטוטו של הליגה הלאומית
עלייה לליגת העל (2021)
שי ברדה 2022 ירידה לליגה הלאומית (2022)
שלומי דורה 2022
ירון הוכנבוים 2022–2023
גיא דיין 2023 מאמן זמני
מוטי איוניר 2023–

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים

הליגה הלאומית

גביע הטוטו (ליגת המשנה)

  • זכייה: 2020/2021
שיאים

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-06 בפברואר 2024

מס' עמדה שם
1 ישראלישראל שוער עידו ארצי
2 גמביהגמביה בלם סידיקי ג'אוורה
4 ישראלישראל מגן תומר לבנון
5 ישראלישראל בלם ג'ניה ברקמן (קפטן)
8 ישראלישראל חלוץ אופיר מזרחי
9 ישראלישראל חלוץ נבו שדו
10 ישראלישראל חלוץ סמיר פרהוד
12 ישראלישראל מגן איתמר ביטון
12 ישראלישראל מגן מייקי גרופר
15 ישראלישראל קשר ניר לקס
16 ישראלישראל קשר ירין סרדל
17 ישראלישראל מגן סלאח חוסיין
18 ישראלישראל קשר שי מוסינקו
20 ישראלישראל בלם דולב אזולאי
23 ישראלישראל קשר אוהד רבינוביץ'
מס' עמדה שם
24 ישראלישראל מגן איימן עלי
27 ישראלישראל קשר בשאר מחאג'נה
28 ישראלישראל חלוץ בן מיזן
30 ישראלישראל קשר עידן דוד
33 ישראלישראל בלם עלי כיאל
49 סלובניהסלובניה חלוץ לאון סוור
70 גינאהגינאה חלוץ אלחסן קייטה
85 ישראלישראל שוער עידו ארצי
91 ישראלישראל קשר קווין ריינשטיין
77 ישראלישראל חלוץ ג'וליאן שלופה
93 ישראלישראל שוער גיל ברדה
98 ישראלישראל שוער תומר ליטבינוב
99 ישראלישראל חלוץ ג'ובייר בושנאק
ישראלישראל מגן אמיר אלה
ישראלישראל קשר ירין חטוקאי

צוות מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמן ראשי ישראלישראל מוטי איוניר
עוזר מאמן ישראלישראל ויסאם חלאילה
מאמן שוערים ישראלישראל איתן חמיאל
מאמן כושר גאורגיהגאורגיה גרמניהגרמניה קאוויצ'ה קארובה
מנהל מקצועי גאורגיהגאורגיה ישראלישראל גיורגי דרסליה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]