נ"ב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נ"ב (נהגה: נוּן בֵּית) הם ראשי תיבות שגורים לסימון תוספת או הערה בשולי מכתב או בשולי הדברים. תעתיק ראשי התיבות הלטיניים הוא P.S. ‏(post scriptum - אחרי הכתיבה, תחת הכתוב). מקור ראשי־התיבות בעברית הם בראשי התיבות הלטיניים "nota bene", שפירושם "עיין היטב".‏[1] עם הזמן נפוצו פירושים אטימולוגיים נוספים לראשי־התיבות, כמו "נזכרתי בזאת", "נזכרתי בדבר" או "נכתב בצד". הכתיב נ.ב. נפוץ אך לא נכתב בהתאם לכללי האקדמיה ללשון העברית. הוספת הערות נוספות מוקדמת, לעתים, בסימון הנדיר ”ננ″ב” או ”נ"ב לנ"ב”.

בהשאלה, משמשות ראשי־התיבות לא רק להוספת דבר שנשכח מן הכותב בגוף הדברים, אלא גם כדרך להוסיף הערה שאין לה קשר ישיר לגוף המכתב, ככזו המאירה באופן אחר את תוכנו. שימוש מכוון בדרך זו נפוץ במיוחד עם התפתחות היכולת לערוך מכתבים המוקלדים אל מחשב, דבר המייתר את הצורך המעשי בהוספת הערת נ"ב.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב שוויקה, רב מלים הצעיר