נאג'י אל-עלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נאג'י סלים חוסיין אל-עליערבית: ناجي سليم حسين العلي; 1938 - 29 באוגוסט 1987) היה קריקטוריסט פלסטיני שנודע בביקורתו הפוליטית כלפי ישראל ביצירותיו. הוא צייר יותר מ-40,000 קריקטורות שבדרך כלל תיארו את דעת הקהל הערבית והפלסטינית וביקרו בחריפות את המנהיגות הפלסטינית והערבית. הוא מפורסם בעיקר בזכות הדמות של חנדלה, דמותו של ילד פלסטיני פליט המתבונן מהצד בעוולות הנעשות לעמו, ושהפכה מאז להיות האייקון של המאבק הפלסטיני לעצמאות. נאג'י אל-עלי נורה בפניו ונפצע אנושות בלונדון בידי מתנקש שזהותו אינה ידועה ב-22 ביולי 1987, מחוץ למשרדי "אל-קַבַּס", עיתון כוויתי שבו פרסם את יצירותיו. הוא מת מפצעיו חמישה שבועות לאחר מכן בבית החולים צ'רינג קרוס. המניע לרצח נותר עלום[1]. לפי פרסומים בישראל, ההתנקשות בוצעה בהוראת יאסר ערפאת[2], בעוד שלפי פרסומים בערבית היו אלו סוכני מוסד שביצעו את הרצח[1].

שחרותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאג'י אל-עלי נולד בשנת 1938 בקירוב בעיירה הערבית-פלסטינית הצפונית א-שג'רה, אשר שכנה בין טבריה לנצרת עד 1948 ועל אדמותיה הורחב היישוב אילניה. הוא גלה לדרום לבנון יחד עם משפחתו, במלחמת העצמאות, שם התגוררו במחנה הפליטים עין אלחלוה אשר ליד צידון. מאוחר יותר עבר לביירות, שם חי במחנה הפליטים שתילה ועסק במגוון עבודות בתחומי התעשייה. ב-1957, לאחר התנסות קצרה כמכונאי רכב, הוא עבר לערב הסעודית, שם עבד במשך כשנתיים.

עבודתו כקריקטוריסט וכעיתונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1959 חזר נאג'י אל-עלי ללבנון, ובאותה השנה הצטרף לתנועה הערבית הלאומית, אבל הודח ממנה ארבע פעמים בתוך שנה, בגלל חוסר במשמעת מפלגתית. בין 1960 ל-1961, יחד עם חברים מהתנועה הערבית הלאומית, הוא פרסם עיתון פוליטי שנכתב ידנית, "אל-שרקה" (הבכי). ב-1960 הוא החל ללמוד באקדמיה הלבנונית לאמנויות, אך לא המשיך את לימודיו מכיוון שישב בכלא מסיבות פוליטיות זמן קצר לאחר שהחל ללמוד. לאחר שחרורו עבר לצור.

הסופר והפעיל הפוליטי ע'סאן כנפאני נתקל בכמה מעבודותיו של אל-עלי בביקור שערך בעין אל-חילווה, והדפיס את הציור הראשון שלו עם מאמר מלווה בעיתון "אל-חוריה", ב-25 בספטמבר 1962.

בשנת 1963 עבר נאג'י אל-עלי לכווית בתקווה לחסוך כסף ללימודי אומנות בקהיר או ברומא. בכווית הוא עבד כעורך, קריקטוריסט, מעצב ומוציא לאור של העיתון הערבי "א-טליעה". משנת 1968 הוא עבד עבור "א-סיאסה". במהלך אותם ימים חזר ללבנון מספר פעמים. ב-1974 הוא החל לעבוד עבור העיתון הלבנוני "א-ספיר", מה שגרם לו לשהות בלבנון תקופות ארוכות יותר. במהלך מלחמת לבנון ב-1982 הוא נעצר לתקופה קצרה על ידי כוחות צה"ל יחד עם תושבים אחרים של מחנה הפליטים עין אלחלוה. בשנת 1983 הוא חזר שוב לכווית לעבוד עבור "אל-קבס", ובשנת 1985 נסע ללונדון, שם עבד עבור המהדורה הבינלאומית של העיתון עד מותו מירי בידי מתנקש שזהותו לא ידועה.

בשנת 1984 הוא תואר על ידי הגארדיין הבריטי כ"דבר הקרוב ביותר לדעת הקהל הערבית".

עבודות, עמדות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עבודתו כמאייר פוליטי, נאג'י אל-עלי פרסם יותר מ-40,000 ציורים. לרוב הם עסקו בעם הפלסטיני, תיארו סבל והתנגדות ועקצו בביקורתיות את ההנהגה הפלסטינית והמשטרים הערביים. נאג'י אל-עלי היה מתנגד נחוש לכל הסדר שלא יכלול את זכות השיבה של הפלסטינים, וברבים מציוריו מובעת התנגדות זו. שלא כמאיירים פוליטיים רבים, פוליטיקאים לא הופיעו בעבודותיו, כפי שכבר אמר בעבר: "יש לי נקודת מבט שונה, ומשום כך הציורים שלי לובשים צורה כזו. מה שחשוב הוא לצייר סיטואציות ומציאות, לא לצייר נשיאים ומנהיגים."

נאג'י אל-עלי פרסם שלושה ספרים של עבודותיו ואיוריו, בשנים 1976, 1983 ו-1985, והתכונן להוציא לאור אחד נוסף לפני שנרצח. ב-1979 נבחר נאג'י אל-עלי לנשיאה של ליגת המאיירים הערבית. בשנים 1979-80, הוא זכה במקום הראשון בתערוכת המאיירים הערבים שנערכה בדמשק. הפדרציה הבינלאומית של מוציאי העיתונים זיכתה אותו בפרס "עט הזהב של החירות" בשנת 1988.

חנדלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנדלה הוא הדמות המזוהה ביותר עם נאג'י אל-עלי, מכל יצירותיו. הוא מתואר כילד בן עשר והופיע לראשונה בעיתון "א-סיאסה" בכווית, בשנת 1969. הדמות מפנה את גבה לצופה מאז 1973, ומשלבת את ידיה מאחורי גבה. אל-עלי הסביר כי בחר בגיל עשר דווקא, משום שהילד מתאר את הגיל שבו הוא עצמו אולץ לעזוב את פלסטין, ושחנדלה לעולם לא יגדל עד שהמאייר יוכל לחזור למולדתו. חנדלה מופיע כשידיו מאחורי גבו וידיו משולבות, על מנת לתאר את הפסיביות וחוסר האונים של הפליט הפלסטיני אל מול כוחות חזקים ממנו. חנדלה מופיע תמיד עם בגדים קרועים וברגליים יחפות, שמסמלות את העוני, ההזנחה והרעב במחנות הפליטים. בציורים מאוחרים יותר, הוא מופיע לעתים מיידה אבנים או מרסס גרפיטי. הדמות של חנדלה משמשת גם כסמל התנועה הירוקה באיראן.

חנדלה הפך לסמל לכל ציוריו של אל-עלי, ונשאר אייקון של המאבק הפלסטיני להגנה ולעצמאות. האמן עצמו ציין כי: "הדמות הזו שאני המצאתי ללא ספק לא תיעלם אחרי שאלך. ואולי לא תהיה זו הגזמה לומר שאני אחיה לנצח אתו אחרי מותי."

דמויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות מצוירות אחרות שיצר נאג'י אל-עלי כללו אדם רזה ומסכן למראה, שייצג את הפלסטיני הפשוט כקורבן המתנגד ל'דיכוי הישראלי', ואדם שמן שייצג את המשטרים הערביים ואת הנהגת אש"ף שבחרו בדרך החיים הקלה לעצמם, והיו עסוקים בפשרות פוליטיות. פשרות שהאמן האידאליסט היה מתנגד חריף שלהן. המוטיבים של הצליבה (כמסמלת, שוב, את הסבל הפלסטיני) וזריקת האבנים (סמל ההתנגדות של המוני העם הפלסטינים) היו גם הם נפוצים מאוד בעבודתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 על נאג'י אל-עלי | abumidian
  2. ^ רונן ברגמן, ההסתבכויות הקודמות: מזיופי דרכונים ועד הסוכן הכפול, "ידיעות אחרונות", 24.3.2010
    יוסי מלמןפעם נוספת, הדיפלומטיה משלמת את מחיר ההסתבכות של המוסד, באתר הארץ, 24.03.2010